שכן במקרה המעון התקנון אינו על עצם ההלוואה, אלא על הסכם בין המעון להורי הילד, ביחס לשהיית הילד במעון.
עכשיו הוספת עוד מילים לטענתך "ביחס לשהיית הילד במעון".
אז נתאים את השאלה להוספתך.
אם אדם יקבע שכל מי שקונה אצלו בחנות, ואין לו כסף לשלם הוא ילוה לו כסף וצריך לשלם תוך שבוע, ואם לא משלם יוסיף קנס, האם אפשר לומר שאין הקנס על ההלואה אלא על "תקנון הקנייה בחנות"?
וכל משכיר דירה שכותב בחוזה השכירות שמשכיר את הדירה על מנת שישלם את השכירות בזמן, ואם לא יפרע ילווה לו את כספי השכירות עד לחודש הבא ואם לא פורע עד חודש הבא הוא משלם קנס, זה יהיה מותר כי הקנס הוא חלק מ'חוזה השכירות' בדיוק כמו שכאן לדעתך הקנס הוא היחב לשהייה במעון?
 
הסברא של "אינו גוף פרטי" -נאמר רק כשהלווה הוא כזה, אבל לא כשהלווה הוא אדם פרטי.
(ולכן כל ההיתר הזה נאמר ע"י בעל האיגרות משה זצ"ל רק לגבי לקבל ריבית מבנקים על חסכונות, ולא על לשלם ריבית לבנקים על הלוואות ומשכנתאות).
חידוש. מה ההבדל ? אשמח למקור
 
חידוש. מה ההבדל ? אשמח למקור
אגרות משה. (יורה דעה חלק ב סימן סג).
וככ"כ בשו"ת מהרש"ג , (יורה דעה חלק ב סימן סג)
וכן הורה הגריש"א זצ"ל(קובץ תשובות ג)
וכן הורה הג"ר עובדיה יוסף, (הליכות עולם, כרך ח, עמ' לט-מא)

וההגדרה בזה הוא שכל שאין עלים שיעבוד הגוף לפרוע את החוב לא נאמר לגבם האיסור לגבות מהם ריבית.

[וכאמור יש חולקים ע"ז ויש אומרים שרק מדאורייתא אין איסור אבל מדרבנן יש, (הגרשז"א זצ"ל, מנחת יצחק זצ"ל, ויבלחט"א הגר"מ שטרנבוך.

ורק הרב אשר וייס שליט"א סובר שהיות שחברה היא אישיות משפטית נפרדת מבחינה חוקית, היא נחשבת מבחינה הלכתית בעלים של עצמה, ואילו איסור ריבית מוטל על אנשים בלבד, וחברות אינן חייבות במצוות. לכן כתב שמצד הדין מותר גם ללוות מחברה בע"מ, אמנם הוא מכריע שיש לאסור לכתחילה ללוות מחברה בע"מ בגלל שאיסור ריבית חמור ורבים אסרו זאת.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון