מה המקור? מסורת הגננות - מאסף כל מדרשי הגננות (1 צופה)

[התורני]

מסורת הגננות ובו מאסף כל מדרשי הגננות שנתקנו בתפילה, פרשיות השבוע ומועדי השנה

 

[בחקתיך אשתעשע]

ייש"כ גדול על הרשימה.
ויש לי כמה הערות על זה, [ואין עיתותי בידי לזה כעת], ואתחיל במה דמסתיים ביה:

לחץ כדי לכווץ...

אכן אסור לאדם לעלות על המזבח סתם, רק כהן העוסק בעבודה מותר לו לעלות על המזבח.

 

[חד מבתראי]

ייש"כ גדול על הרשימה.
ויש לי כמה הערות על זה, [ואין עיתותי בידי לזה כעת], ואתחיל במה דמסתיים ביה:

אכן אסור לאדם לעלות על המזבח סתם, רק כהן העוסק בעבודה מותר לו לעלות על המזבח.

לחץ כדי לכווץ...

ואל תעלה לשולחן עם מדריגות...
ה'צושטעל' מגוחך לחלוטין...
למכירה שולחן מאבן שלימה...

 

[חד מבתראי]

רק תוספת למעמד הר סיני.
מילא הפרחים, אבל מי שמציירים לוחות (או ס"ת) זה כבר שטויות לחלוטין.
ועוד, 'מה ששנאוי עליך' - הוצא לחלוטין מהקשרו.

 

[בחקתיך אשתעשע]

ה'צושטעל' מגוחך לחלוטין...

לחץ כדי לכווץ...

סליחה המגוחך הוא זה שלא עיינת במה שציטטתי -הוא בעצמו עשה את הצושטעל -אני רק התייחסתי לדבריו.

 

[חד מבתראי]

סליחה המגוחך הוא זה שלא עיינת במה שציטטתי -הוא בעצמו עשה את הצושטעל -אני רק התייחסתי לדבריו.

לחץ כדי לכווץ...

ח"ו, שאני אפספס הודעה שלך??
רק ציינתי, שלמרות הטענה ה'לא נכונה' שלו, זה לא מוריד בכהוא - זה את המגוחכות של ההשוואה.

 

[בחקתיך אשתעשע]

את המגוחכות של ההשוואה.

לחץ כדי לכווץ...

של איזה השוואה?

 

[נדיב לב]

רק תוספת למעמד הר סיני.
מילא הפרחים

לחץ כדי לכווץ...

כמובן מדובר על עשבים ולא על פרחים (וזו הערתך בהבלעה), שהלא לשון הפסוק, "וגם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר הוא". והובא במ"ב כטעם למנהג שטיחת עשבים והעמדת אילנות בביהכנ"ס בשבועות. וזה ברור שצאן ובקר לא רועים בערוגות הפרחים...
וכן כתוב בלבוש שם וז"ל שהיו עשבים סביב הר סיני שנאמר [שמות לד, ג] גם הצאן והבקר אל ירעו וגו', שמע מינה שהיה שם מרעה עכ"ל.

אמנם ראיתי במהרי"ל בספר המנהגים הלכות שבועות וז"ל: נוהגין להשטיח רצפת בית הכנסת בבשמים של עשבים ובשושנים לשמחת הרגל. ומתי שחל שבועות ביום א' הנהיג מהר"י סג"ל להשטיח העשבים בהכנסת שבת.

ובתרגום שני על מגילת אסתר ג ח נכתב: ועולים על גג בית הכנסת שלהם ומפזרים שושנים ותפוחים ומלקטים אותם ואומרים: 'כשם שאנו מלקטים השושנים והתפוחים האלה ככה יתלקטו בני האומות מבינינו'.

 

[חד מבתראי]

של איזה השוואה?

לחץ כדי לכווץ...

בין שולחן למזבח.

כמובן מדובר על עשבים ולא על פרחים (וזו הערתך בהבלעה), שהלא לשון הפסוק, "וגם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר הוא". והובא במ"ב כטעם למנהג שטיחת עשבים והעמדת אילנות בביהכנ"ס בשבועות. וזה ברור שצאן ובקר לא רועים בערוגות הפרחים...
וכן כתוב בלבוש שם וז"ל שהיו עשבים סביב הר סיני שנאמר [שמות לד, ג] גם הצאן והבקר אל ירעו וגו', שמע מינה שהיה שם מרעה עכ"ל.

אמנם ראיתי במהרי"ל בספר המנהגים הלכות שבועות וז"ל: נוהגין להשטיח רצפת בית הכנסת בבשמים של עשבים ובשושנים לשמחת הרגל. ומתי שחל שבועות ביום א' הנהיג מהר"י סג"ל להשטיח העשבים בהכנסת שבת.

ובתרגום שני על מגילת אסתר ג ח נכתב: ועולים על גג בית הכנסת שלהם ומפזרים שושנים ותפוחים ומלקטים אותם ואומרים: 'כשם שאנו מלקטים השושנים והתפוחים האלה ככה יתלקטו בני האומות מבינינו'.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן, ובנוגע לשושנים - פשוט זה יותר סמפטי ומכובד מאשר סתם עלים (ל'זכר' זה לא כ"כ משנה ה'דגם' המדוייק).

 

[התורה]

ייש"כ גדול על הרשימה.
ויש לי כמה הערות על זה, [ואין עיתותי בידי לזה כעת], ואתחיל במה דמסתיים ביה:

אכן אסור לאדם לעלות על המזבח סתם, רק כהן העוסק בעבודה מותר לו לעלות על המזבח.​

לחץ כדי לכווץ...

​

ואל תעלה לשולחן עם מדריגות...
ה'צושטעל' מגוחך לחלוטין...
למכירה שולחן מאבן שלימה...​

לחץ כדי לכווץ...

​

ח"ו, שאני אפספס הודעה שלך??
רק ציינתי, שלמרות הטענה ה'לא נכונה' שלו, זה לא מוריד בכהוא - זה את המגוחכות של ההשוואה.​

לחץ כדי לכווץ...

אחר המחילה מכבוד הרבנים שליט"א
בשו"ת רבבות אפרים (ח"ו סי' צ"ה) בעקבות השוואה זו של הגמ' בברכות נה. וחגיגה כז., נקט דאין ראוי לעלות על השולחן אף בדליכא עליה ספרים.
וכן משמעות דברי הספר חסידים (סי' תתק"כ):
"ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרים לבד וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו ולקח הספרים מעליו עד שאכל ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן שהיו עליו ספרים", עכ"ד.​

 

[חד מבתראי]

"ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרים לבד וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו ולקח הספרים מעליו עד שאכל ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן שהיו עליו ספרים", עכ"ד.

לחץ כדי לכווץ...

מדין תשמישי קדושה.

בשו"ת רבבות אפרים (ח"ו סי' צ"ה) בעקבות השוואה זו של הגמ' בברכות נה. וחגיגה כז., נקט דאין ראוי לעלות על השולחן אף בדליכא עליה ספרים.

לחץ כדי לכווץ...

צודק, וכן הביא שם מר' אהרן ראטה.
ואם כל זה, שניהם לא פוסקי הלכה שמחייבים אותי, ואני לא מתכנן להחמיר בזה, אחר שאף אחד מהפוסקים לא טרח להזכיר זאת, וגם אינו מתקבל בסברא.

 

[התורה]

מדין תשמישי קדושה.

צודק, וכן הביא שם מר' אהרן ראטה.
ואם כל זה, שניהם לא פוסקי הלכה שמחייבים אותי, ואני לא מתכנן להחמיר בזה, אחר שאף אחד מהפוסקים לא טרח להזכיר זאת, וגם אינו מתקבל בסברא.

לחץ כדי לכווץ...

חמירא סכנתא מאיסורא,
בני עדות אשכנז קיבלו הנהגות הספר חסידים.

 

[חד מבתראי]

בני עדות אשכנז קיבלו הנהגות הספר חסידים.

לחץ כדי לכווץ...

כאמור, הס"ח דיבר על ספרים.

חמירא סכנתא מאיסורא,

לחץ כדי לכווץ...

אני אומר שאתה ת"ח ומסוכן לך ללכת לבד בלילה, מהיום עליך לחוש לדברי, שהרי 'חמירא סכנתא'

 

[התורה]

בספר שאלת רב (ח"א פרק יא אות ד, ועיי"ש בח"ב פרק יג אות ג) מביא ששאלו למרנא הגרח"ק זצ"ל איפה המקור שאסור לשבת על שולחן מפני שדומה למזבח וכו', והשיב "בספרי קבלה". ובספר דולה ומשקה (עמ' קו הע' רצט) שאלוהו האם צריך מלהיזהר מלשבת על שולחן, והשיב לעיין בספרו שונה הלכות (סימן קסז דין י), ושם לא כתב לאסור אלא הריגת כינה, וצ"ע האם כוונתו להשוות זה לזה או אדרבא לומר שלא נאסר אלא זה. וגם אי נימא דנקט לאסור, דילמא היינו דוקא בשעת אכילה.​

 

[חד מבתראי]

האמת שאני סבור שזה איסור דאורי' (דברי קבלה), שנאמר:
אל תהיו כסוס..

 

[הצעיר שבחבורה]

אחר שכך פירש השפתי חכמים שם, איני חושב שנכון להביאו כמסורת הגננות.

כך אכן דעת הרס"ג, אך למיטב זכרוני, ישנם פירושים נוספים ל'זמר', ולכך לכאו' אין להכריע בוודאות שנכנסו שבעה ולהלין על המציירים.

 

[וידעת היום]

מניין המקור לזה שמשה היה בשמיים???!
עיינתי וחיפשתי ולא כתוב בשום מקום בתורה שמשה עלה לשמיים אלא עלה כמה פעמים להר סיני
כמבואר בסוף פרשת משפטים וכמו"כ בלוחות ראשונות ושניות
("ואנכי עמדתי בהר ארבעים יום וארבעים לילה"
"ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה"
"ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה"
"עלה אלי ההרה"
"ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני"
"והיה נכון לבקר ועלית בבוקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר"

אז אולי צריך ללמד משהו את הגננות...

 

[נאמן]

כתוב בגמ' בשבת פ"ח ע"ב בשעה שעלה למשה למרום

 

[עוזי ומגני]

מניין המקור לזה שמשה היה בשמיים???!
עיינתי וחיפשתי ולא כתוב בשום מקום בתורה שמשה עלה לשמיים אלא עלה כמה פעמים להר סיני
כמבואר בסוף פרשת משפטים וכמו"כ בלוחות ראשונות ושניות
("ואנכי עמדתי בהר ארבעים יום וארבעים לילה"
"ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה"
"ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה"
"עלה אלי ההרה"
"ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני"
"והיה נכון לבקר ועלית בבוקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר"

אז אולי צריך ללמד משהו את הגננות...

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי,
מה אתה רוצה מהגננות
אם ד' נמצא בשמיים אז משה רבינו עלה לשמים,
וכמו שהד' לא נמצא שם אלא מלא כל הארץ כבודו,
לכן גם מרע"ה לא הוצרך להעלות לשם,
אבל מה תגיד לילדים שאפשר לפגוש את ד' כאן בארץ?

 

[הרב הירושלמי]

למה לזלזל?
איפה כתוב בתורה להניח תפילין?
איפה כתוב לא לעשות ל"ט מלאכות בשבת?

רש"י במדבר י"ז כ"א "וכפר עליהם" - רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע, שהקטרת עוצר המגפה

מדרש רבה:
יעקב אמר למשה: אני גדול ממך שנפגשתי עם המלאך וניצחתי אותו.
אמר לו משה: אתה נפגשת עם המלאך בפירבורין שלך ואני עולה אצלן בפירבורין שלהן והן מתייראין ממני.

דבר אחר:
בשעה שעלה לרקיע, איש.
ומהו איש?
לפני המלאכים, שכולן אש.
ובשעה שירד מן הרקיע, אלהים.
מנין?
שכתוב: (שמות לד) וייראו מגשת אליו.

דבר אחר:
בשעה שעלה לרקיע, אלהים.
כשם שאין המלאכים אוכלין ושותין, אף הוא לא אוכל ולא שותה.
מנין?
שנאמר: (שם לד) ויהי שם עם ה' וגו'.


"מי עלה שמים וירד" - זה משה;