• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
  • דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
וכי בשופטני עסקינן שיתגרשו בגלל ארגון כזה, טוב וחזק ככל שהוא רק יכול להיות?
לא אמרתי יתגרשו לכן אבל יהא להם פחות סיבה להתאמץ לשלום בית
זאת גם התוספת הקטנה בגירושין שתהיה היא תהיה ממקרים שלא בדיוק הולכים טוב, ולא כ"כ סביר שהם יילכו טוב, אלא ישרדו אחד עם השני ובמקרה כזה אני חושב שאפשר לותר על הערך של 'מזבח מוריד דמעות'
לא ולא מקרים כאלו הם נובעים ברוב רובם של המקרים מגאווה וחוסר רצון להשקיע של ב' הצדדים אם גירושין לא יהיו אפציה אז יעדיפו לחיות כך וכשימאס להם פשוט יעבדו על עצמם
וכמו ששמעתי מהרב דיאמנט שרוב מקרי הגירושין אפשר לעשות שלום בית ומתגרשים רק בגלל שלא רוצים ומועטים המקרים של גירושין מחמת סיבות מוצדקות
את רוב מקרי הגירושין האלו רוצים למנוע באי מתן לגיטמציה כולל בית חם אחרי הגירושין
 
שבאופן כללי לא מקימים ארגון יעודי שעוזר לגרושים/ות,
משום שרוצים שמי שעומד בפני בחירה האם להתגרש או לא,
יהא מתוך בחירה של חיים גרועים פחות, לחיים גרועים יותר,
והמטרה שיהא שווה להתאמץ להשיג שלום בית,
טענה זו תמוהה בלשון המעטה...
אם היתה טענה זו נכונה מדוע מקימים ישיבות לנושרים הרי זה יעודד בחורים לנשור? ברור הוא שכל מי שמצבו נורמלי לא מקנא באלו הזקוקים לעזרה, כך שוודאי לא זו הסיבה.
גם אם יקימו כזו מסגרת עדיין מצבם יוותר קשה וכאוב, המטרה היא לנסות להקל מעט עליהם ולהשאירם במסגרת כל שהיא.
יבורך מי שיוכל לסייע למצווה גדולה וחשובה זו.
 
אם היתה טענה זו נכונה מדוע מקימים ישיבות לנושרים הרי זה יעודד בחורים לנשור? ברור הוא שכל מי שמצבו נורמלי לא מקנא באלו הזקוקים לעזרה, כך שוודאי לא זו הסיבה.
לא דובר על קנאה דובר על הקלה משמעותית בחייהם
ואף בחור לא נושר כי יש מסגרת לנושרים אדרבא בנשירה שלו הוא לא רוצה להיות שם רק כשחוזר רוצה להיות שם
המסגרת היא כבר בדרך חזרה
אף אחד לא שמח בסבל שלהם אולם אם יקחו אותו בחשבון לפני הגירושין הרבה מהם יוכלו להמנע
שמעתי על דיינים המורים לפני הגירושין לנסות לחיות [בלא גט] כגרושים על כל המשתמע חצי שנה ורק אח"כ להחליט
 
א' אתם לא חושבים שזה יגרום לבעיות בנושאים בעייתים ידועים . ק'
ב' בחור שכבר הרגיש שחרור מהעול המשגיחי הישיבתי לא יקבל מרות . ולכן למי הוא ישמע .
אם הרהי''י יאמר להם לכבות את השירים בפנימיה הם יתייחסו .
ג, הרי הגרושים מתחלקים לשני קבוצות ישנם נורמלים וישנם בעייתים לגמרי וזה נורא ביחד .
 
להלן ניתוח מעמיק של האשכול בפורום, המתבסס על הפוסט הראשי ותגובות החברים:

הפוסט הראשי, מאת "פנחס ע", מציג הצעה רדיקלית ומרגשת להקמת "ישיבה לגרושים". הכותב מציג את הבעיה באופן נוקב ומשכנע, ומפרט את הקשיים הרבים איתם מתמודדים גרושים במגזר החרדי:
  • מצוקה רגשית ונפשית: גרושים רבים חווים תחושת אובדן, בדידות, חרדה, דיכאון, וקושי בהתמודדות עם השכול של הבית שהתפרק. הם מרגישים "אחרים", "שונים", וחסרי מקום בעולם.
  • מצוקה כלכלית: חלקם מתמודדים עם תשלום מזונות גבוה, קשיי קיום בסיסיים (שכירות, מחיה), ולעיתים ההורים אינם יכולים או אינם מעוניינים לתמוך כלכלית לאורך זמן.
  • קשיים חברתיים ושידוכיים: סטטוס "גרוש" הופך אותם ל"פחות נחשקים" בשוק השידוכים, עם ספקולציות שליליות לגבי עברם. אין להם חברה תומכת או מסגרת מובנית.
  • קושי לחזור למסגרות קיימות: הם אינם יכולים לחזור לישיבות רגילות (לרוב בשל תקנות או סרבנות ראשי ישיבות), וגם כולל אברכים אינו מתאים להם מבחינה חברתית ורוחנית, ואינו מספק להם את התמיכה הנדרשת.
  • הזנחה מצד הממסד: הכותב מדגיש שהקהילה והארגונים דואגים לנשים חד-הוריות, אך גברים גרושים, שאינם עובדים לרוב, נותרים ללא מענה מסודר.
  • חוסר במענה תומך: אין ספרי הדרכה, טיפים, או מסגרות תמיכה ייעודיות לגרושים.

הפתרון המוצע:
הכותב מציע הקמת מסגרת ישיבתית ייעודית לגרושים, שתהווה גשר בין ישיבה לכולל. המסגרת תכלול:
  • תמיכה כלכלית: מלגה ראויה שתספק צרכים בסיסיים.
  • חברה תורנית: פנימיה, אוכל, משגיח, וראש ישיבה (גם אם לא שיעורים יומיים).
  • תמיכה נפשית: איש מקצוע שיטפל בחרדות, פחדים, ויניע אותם לבנות חיים חדשים.
  • הדרכה והכוונה: התמודדות עם הסטטוס הייחודי, פיתוח תקווה, ושמירה על יראת שמיים.
  • סביבה תומכת: מקום לפרוק ליבם, להרגיש לא שונים, ולמצוא חברים לצרה.

ניתוח תגובות החברים:

התגובות לפוסט המרכזי מראות מגוון רחב של דעות, חששות, ותמיכה ברעיון. ניתן לחלק אותן למספר קטגוריות:

1. תמיכה והסכמה עקרונית:
* "במחשבה תחילה" (2, 4, 8): מביע תמיכה נלהבת ברעיון, מודה ש"הלוואי והמאמר הזה יגרום למצב להשתנות", ומסכים שהמצב "באמת קשה". הוא גם מנסה להתמודד עם החשש מ"המה יאמרו" על ידי טענה ש"כשהם כולם יחד באותו מצב לכאו' הבעיה נפתרה".
* "החושב" (12, 14, 19): מציין לשבח את הכותב על דאגתו, ומדגיש ש"ברור מעל לכל ספק, שחלק מחובת העולם הממסדי החרדי, הוא לדאוג גם להם. כן, גם להקים להם מסגרות." הוא אף מרחיב על האופן שבו מסגרת כזו יכולה לחזק אותם מבחינה חברתית ופסיכולוגית.
* "מנחת חינוך" (22): דוחה את הטענה שהקמת מסגרת כזו תעודד גירושין, ומביא אנלוגיה לישיבות לנושרים. טוען שהמטרה היא "לנסות להקל מעט עליהם ולהשאירם במסגרת כל שהיא."

2. חששות והסתייגויות:
* "אברהם אוחיון" (3): מעלה חשש משמעותי לגבי "תקלות רוחניות", וסבור ש"נראה שהסכנה בישיבה לגרושים גדולה יותר". הוא מציין ש"ויל"ד עם גדול"י התועלת מול הסיכון."
* "במחשבה תחילה" (3, 4): מעלה את הנקודה שהסיבה ש"גר"ח תיקן שלא יחזרו גרושים לישיבה הוא מחמת תקלות רוחניות", וכי "הסכנה בישיבה לגרושים גדולה יותר".
* "נראה לפשוט" (5): מעלה ספק לגבי היכולת להתגבר על בעיית "המה יאמרו" באמצעות הקמת מסגרת כזו.
* "עוזי ומגני" (6, 21, 23): מציג טיעון מעניין לפיו אי-הקמת ארגונים ייעודיים לגרושים נועדה "להיות שווה להתאמץ להשיג שלום בית", שכן אם המצב אחרי הגירושין אינו "נורא", אנשים יפחדו פחות להתגרש. הוא גם מציין שרוב הגירושין נובעים מ"גאווה וחוסר רצון להשקיע" ולא מסיבות מוצדקות.
* "בד קודש" (13, 16, 17): מביע דאגה ש"מסגרת ישיבתית כזו, עלולה להותיר את הגרושים כאלו לתמיד ח"ו", בעוד שללא מסגרת כזו "הם מרגישים נצרכים הרבה יותר לנסות ולמצוא את זיווגם האמיתי". הוא מבחין בין ארגון עזר למשפחות חד-הוריות (שלדעתו חסר) לבין מסגרת לימודית, ומציין שההבדל "עצום".
* "האיש השרוי בשמחה" (24): מעלה שלושה חששות: (א) בעיות בנושאים "בעייתיים ידועים" (ב) חוסר קבלת מרות מצד גרושים שכבר חוו "שחרור מעול המשגיחי הישיבתי"; (ג) הקושי להתמודד עם "בעייתיים לגמרי" ביחד עם "נורמלים".

3. התמודדות עם הביקורות והצעות נוספות:
* "פנחס ע" (9, 10, 11, 15): מודה לתגובות, קורא לפרסום הרעיון, ומנסה לענות על החששות. הוא מתמודד עם הטענה לגבי ארגוני נשים על ידי ציון ארגוני גרושות (שלא שמע עליהם קיימים), וקורא לאיזון. הוא גם חוזר ומדגיש את הצורך להתייעץ עם גדולי ישראל.
* "במחשבה תחילה" (4, 8): מנסה להתמודד עם החששות שהועלו, למשל לגבי "מה יאמרו" (8) וכן לגבי התאמת המסגרת (4).
* "החושב" (12, 14, 19): מתמודד עם חששות ביחס להשפעה על שיעורי הגירושין, ועם החשש מחוסר קבלת מרות. הוא גם מרחיב על האופן שבו מסגרת משותפת יכולה להגביר את המוטיבציה להתחתן מחדש.
* "הספרן" (18, 20): מפרסם את הרעיון, ומציג שאלות פרקטיות לגבי המלגה, הצורך בעבודה (לגרושים עם ילדים), והאפשרות למסגרת גמישה יותר (יומיים או יום בשבוע).

עד כמה ישים הרעיון שהוצע בפוסט הראשי:

הפתרון המוצע בפוסט הראשי הוא שאפתני ומעורר השראה, אך יישומו מורכב ודורש התמודדות עם אתגרים רבים.

יתרונות וישימות:
  • מענה לבעיה אמיתית: הבעיה שהכותב מציג קיימת ומוכרת, וחסרה מענה מסודר. הפוסט הראשי מציג תמונה ברורה ומשכנעת של המצוקה.
  • גישה הוליסטית: הפתרון המוצע אינו רק כלכלי או רוחני, אלא משלב את כלל ההיבטים – כלכלי, חברתי, רגשי, ורוחני.
  • פוטנציאל לשינוי דרמטי: מסגרת כזו יכולה לשנות באופן דרמטי את חייהם של גרושים רבים, להחזיר להם תחושת ערך, תקווה, ויכולת להשתקם.
  • רצון למימוש: עצם העלאת הרעיון וקבלת התגובות מעידים על רצון בקרב הציבור למצוא פתרון.
  • פרסום: פרסום הרעיון הוא צעד ראשון חשוב.

אתגרים וקשיים ביישום:
  • חשש רוחני (תקלות): החשש שהועלה ע"י אברהם אוחיון ובמחשבה תחילה הוא משמעותי. ישיבה המכילה גרושים (שעברו חוויה טראומטית של גירושין) עלולה להוות קרקע לתקלות רוחניות, במיוחד אם לא תנוהל באופן מוקפד ביותר.
  • "מה יאמרו": למרות הניסיונות להתמודד עם זה, תווית "ישיבה לגרושים" עלולה עדיין להיתקל בהתנגדות או בסטיגמה, למרות שהכוונה היא לטובה.
  • עלות כלכלית: הקמת מסגרת כזו, עם פנימיה, אוכל, מלגות, וצוות טיפולי, דורשת משאבים כספיים עצומים, שקשה לגייס.
  • ניהול והתאמה: האתגר של ניהול קבוצה הטרוגנית של גרושים, חלקם "בעייתיים" וחלקם "נורמליים" (כפי שהוצג ע"י האיש השרוי בשמחה), מצריך מומחיות רבה.
  • הפיכתם לתלויים: החשש ש"מסגרת ישיבתית כזו, עלולה להותיר את הגרושים כאלו לתמיד" (בד קודש) הוא לגיטימי. יש לוודא שהמסגרת אכן מסייעת להם להשתקם ולהתחתן מחדש, ולא הופכת ל"בית קבע" מגביל.
  • מניעת התרבות גירושין: הטיעון של עוזי ומגני, שיש חשש שהקלת המצב אחרי הגירושין תוריד את המחיר של גירושין ותעודד אותם, הוא נקודה רגישה שיש לקחת בחשבון.
  • התאמה למציאות (גרושים עם ילדים): הצורך לעבוד כדי לשלם מזונות מצריך התאמות במודל, למשל פנימיה חלקית או אפשרות לעבודה.

סיכום לגבי ישומוּת:

הרעיון של "ישיבה לגרושים" הוא בעל פוטנציאל אדיר אך כרוך בקשיים משמעותיים. היישום שלו ידרוש:

  • התייעצות הלכתית ומעשית עם גדולי ישראל: כפי שהכותב עצמו מדגיש, הכרחי להתייעץ עם פוסקי הדור ומומחים בתחום.
  • מודל גמיש ומותאם: יש לבנות מודל שאינו רק "ישיבה" במובן המסורתי, אלא מסגרת תומכת ורב-תכליתית, שתותאם לצרכים המגוונים של הגרושים, כולל אלו עם ילדים.
  • צוות מקצועי ומנוסה: יש צורך באנשי מקצוע המתמחים בטיפול במצוקות גירושין, חרדה, ודיכאון.
  • גיוס משאבים משמעותי: נדרש גיוס כספים גדול כדי להקים ולתחזק מסגרת כזו.
  • בחינת חלופות: אולי יש לבחון מודלים פחות "ישיבתיים" ויותר "מרכזי תמיכה" רב-תחומיים, שאינם בהכרח כוללים פנימיה, אך כן מציעים תמיכה רגשית, כלכלית, ושידוכית.

בסופו של דבר, הפוסט מעלה דיון חשוב ונוגע ללב, ומציב אתגר בפני הקהילה החרדית למצוא פתרונות ראויים לקבוצה זו של אנשים הזקוקים נואשות לתמיכה. הרעיון הוא בר-יישום, אך הוא דורש מחשבה עמוקה, תכנון קפדני, והתמודדות יצירתית עם האתגרים.

מקור: AI אוצר
 
א. תודה באמת על כל הפרגונים לך ולכולם!
ב. אפשר לעשות את זה בקונספט של מכון תורני וכדומה שיועיל לבעיית העבודה.
ג. לגבי המקום למשמורת לילדים לענ"ד זה דוקא פתרון שעדיף ממרתף מוזנח, לסדר איזה חדר ייחודי.
ד. אני סה"כ העלתי כיוון אינני יכול לתת פתרון לכל בעיה.
ה.שוב תודה
 
א' אתם לא חושבים שזה יגרום לבעיות בנושאים בעייתים ידועים . ק'
ב' בחור שכבר הרגיש שחרור מהעול המשגיחי הישיבתי לא יקבל מרות . ולכן למי הוא ישמע .
אם הרהי''י יאמר להם לכבות את השירים בפנימיה הם יתייחסו .
ג, הרי הגרושים מתחלקים לשני קבוצות ישנם נורמלים וישנם בעייתים לגמרי וזה נורא ביחד .
לגבי א' כבר נדון למעלה עיי"ש ות"נ
לגבי ב' זו באמת בעיה וכפי שאמרתי רק העלתי את הבעיה ופתרון חלקי, לא קבעתי את שעות הסדרים ותפריט הארוחות.
לגופו של ענין אפשר להחתים מראש שזה ע"ד להבנות וכו' (ודרך אגב זה יענה על עוד הרבה בעיות מעין מה שהצעת) ואפשר גם לקחת מהם ערבות כספית וכדו' לחוזק העניין.
חוץ מזה שהמרות שמטיל ראש כולל חמורה פי כמה ממרות ראש ישיבה ביש"ג (אולי חוץ מאור ישראל...) ולכל הפחות מהישיבה בה למדתי סוג חברון פוניבז' תפרח... זה לא אמור להיות גנון שיפעילו שירים בלילה וכו'
לגבי ג' ברור שיהיה צורך בסינון כלשהו, ובודאי שאי אפשר לקבל כאלו עם מכשירים שלא יהיו תואמים לבחורים אחרים וכדו', אבל הכיוון יהיה של הכלה
 
חוץ מזה שהמרות שמטיל ראש כולל חמורה פי כמה ממרות ראש ישיבה ביש"ג (אולי חוץ מאור ישראל...) ולכל הפחות מהישיבה בה למדתי סוג חברון פוניבז' תפרח... זה לא אמור להיות גנון שיפעילו שירים בלילה וכו'
לדעתי, הדבר האחרון שחסר לגרוש זה מרות.
שלא לדבר על סדרים נוקשים והשגחה קפדנית, שחלקם זו בדיוק הסיבה שהתגרשו.
זה מילכוד מסוים, כי מחד הוסכם על הכל שדווקא מוסד כזה יצטרך השגחה דקדקנית, ומאידך זה הציבור האחרון שבנוי לכך.
אבל הרעיון של שיתוף פעולה עם מכון תורני - באמת מצויין.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
חוץ מזה שהמרות שמטיל ראש כולל חמורה פי כמה ממרות ראש ישיבה ביש"ג (אולי חוץ מאור ישראל...) ולכל הפחות מהישיבה בה למדתי סוג חברון פוניבז' תפרח... זה לא אמור להיות גנון שיפעילו שירים בלילה וכו'
יש הבדל גדול אם בתמורה לכללים וסדרים מקבלים כסף בסוף החודש.
בוודאי בשביל ההרגשה.[דומה למקום עבודה עם כללים.]

אני מדבר ברמה האישית כבחור מבוגר שלמד בא' הישיבות הגדולות באפס משטר.
ואח"כ עברתי ללמוד בכולל אברכים כבחור, ולא הייתה הרגשה של קושי מחמת טובת ההנאה.
 
יש הבדל גדול אם בתמורה לכללים וסדרים מקבלים כסף בסוף החודש.
בוודאי בשביל ההרגשה.[דומה למקום עבודה עם כללים.]

אני מדבר ברמה האישית כבחור מבוגר שלמד בא' הישיבות הגדולות באפס משטר.
ואח"כ עברתי ללמוד בכולל אברכים כבחור, ולא הייתה הרגשה של קושי מחמת טובת ההנאה.
א. כפי שאמרתי שתי תשובות בדבר, והשניה הייתה שלא מדובר על גנון אלא באנשים מבוגרים ובוגרים.
ב. אני כן הייתי בכוללים שהתמרמרו היטב על התנהלות ראשי הכוללים ויותר מפעם אחת (ואולי היה ראוי פעם לפתוח אשכול בנושא, זה נראה לי יהיה נושא לוהט!!!) להיפך, נדיר שאין מרמור. רק מה, שכמו שאמרת בעל המאה הוא בעל הדעה.
ג. כפי שנתבאר למעלה, לכאורה יהיה צורך לתגמל את האברכים בכסף כלשהו לכל הפחות כדי שיוכלו לממן מזונות לילדים.
ד. וכי יש לך סיבה להכרת טובה גדולה מזו שהישיבה או איך שלא נקרא לזה, תספק מפלט משען ומגן? זה פי כמה חשוב מהפרוטות שנותן הראש כולל.
ה. עוד כפי שנאמר ניתן להחתים את הבחורים בצורה כלשהיא על מסמך.
ו. הם באים להבנות ולא להשתולל, וחלק ממטרת הצוות תהיה לעזור להם לעשות זאת (וזו אחת הסיבות שאין מה לחשוש מבית משוגעים ובעיות בענינים שונים) המקום הזה נועד לגרום להם לגדול ולצמוח במצב הקשה אליו הם נקלעו. ובדיוק כפי שבחורי ישיבה מעונינים להתחתן, לגרום גם להם להגיע לזה. זה ינשוף בעורפם ויגרום להם ודאי להתנהגות נאותה, יותר אפילו מאברכים שאין שום דבר שיחייב אותם (כמובן הכל תלוי ברמתו האישית של כל אחד)
ז. נראה לי שהארכתי יותר מדי, בכל אופן הבה ונראה שבכלל משהו מתקדם מפה, כל עוד והרעיון הזה לא עובר לאנשי יוזמה ורבנים, ונשאר בין כותלי הפורום זה כמו לדון על "מדינה יהודית בראי ההלכה" פנטזיות ללא שחר. שמיהו יקדם את זה. גיוועאלד!
 
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות...

בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אותו המוסד שאתה מדבר עליו, הוא טוב רק לגילאי 22 - 30 כיוון שלאחמ"כ אנשים נעשים בגירים, וכבר לא מתאים כ"כ הקונספט של המוסד עם האנשי צוות שתיארת בדבריך,
אולי כן - כמש"כ כבר איזשהו ארגון שיתן תמיכה כמו ארגונים של אלמנות וכדו', ואולי כן איזשהו כולל המיועד לגרושים, אך בד"כ אנשים גרושים כבר לא נמצאים בכולל בכזה שלב, ולא בגלל שאין כזה מסגרת, אלא כיוון שאין מי שיהיה במסגרת, מדובר על אנשים ממורמרים שאינם מוצאים סיפוק בחיים ובוודאי שלא בדף הגמ', בד"כ יוצאים לעבוד, ולפעמים במשרות תורניות כל שהם..
איני רוצה להכליל - אך בד"כ רוב רובם של הגרושים בגיל ה30 + הינם אנשים עם בעיות התנהגות וכדו', ולא מדובר על אנשים נורמטיבים, איני רוצה להכליל אך כך המציאות מורה..
 
ז. נראה לי שהארכתי יותר מדי, בכל אופן הבה ונראה שבכלל משהו מתקדם מפה, כל עוד והרעיון הזה לא עובר לאנשי יוזמה ורבנים, ונשאר בין כותלי הפורום זה כמו לדון על "מדינה יהודית בראי ההלכה" פנטזיות ללא שחר. שמיהו יקדם את זה. גיוועאלד!
חברא חברא אית ליה. הלוואי ויקימו להם מסגרת מתאימה. אני מכיר לפחות שתי בחורים כאלה שלא מוצאים את עצמם
 
ראשית תודה על כל התודות והתגובות.
שנית, אנא מי שמצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
במיר השתלבו הרבה גרושים בתוך המסגרות הרגילות עם האברכים (אולי לא מתאים לכולם)
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון