מיקום החופה (1 צופה)

[החושב]

מה הטעם שהספרדים מקפידים על החופה 'דווקא' תחת קורת גג, והאשכנזים 'דווקא' תחת כיפת השמיים?

 

[אליהו ישראלי]

מנהג האשכנזים עי' ברמ"א אבן העזר סי' סא סו"ס א', וז"ל:
י"א לעשות החופה תחת השמים לסימן טוב שיהא זרעם ככוכבי השמים. ע"כ.
ועי"ש בפתחי תשובה שהביא תשו' חת"ס בעניין זה.

מאידך הספרדים לא נהגו בזה מעולם, ולמה יחדשו להם מנהגים חדשים?!
ואפשר עוד שחששו שיבואו ע"י זה לקדש בשוק
דרב מנגיד על זה (קידושין יב:)
והאשכנזים מסתמא סוברים שעד כמה שמעמידים חופה, ועומדים מסביב אנשים ששייכים לחופה
כבר אין כאן זלזול במה שמיקום החופה הוא במקרה במקום ציבורי.

 

[החושב]

מנהג האשכנזים עי' ברמ"א אבן העזר סי' סא סו"ס א', וז"ל:
י"א לעשות החופה תחת השמים לסימן טוב שיהא זרעם ככוכבי השמים. ע"כ.
ועי"ש בפתחי תשובה שהביא תשו' חת"ס בעניין זה.

מאידך הספרדים לא נהגו בזה מעולם, ולמה יחדשו להם מנהגים חדשים?!
ואפשר עוד שחששו שיבואו ע"י זה לקדש בשוק
דרב מנגיד על זה (קידושין יב:)
והאשכנזים מסתמא סוברים שעד כמה שמעמידים חופה, ועומדים מסביב אנשים ששייכים לחופה
כבר אין כאן זלזול במה שמיקום החופה הוא במקרה במקום ציבורי.

לחץ כדי לכווץ...

מדהים.

שכוייח גדול.

ועי"ש בפתחי תשובה שהביא תשו' חת"ס בעניין זה.

לחץ כדי לכווץ...

אם אתה יכול להביא לי את התשו' חת"ס - מסקרן אותי מאוד.

 

[אליהו ישראלי]

אם אתה יכול להביא לי את התשו' חת"ס - מסקרן אותי מאוד.

לחץ כדי לכווץ...

קישור לויקיטקסט תשו' חת"ס אבן העזר ח"א סי' צח
בנטפרי החלק האחרון חסום (לא כ"כ הבנתי למה)
אבל זה כבר לא עיקר הנידון.

 

[זרח לווין]

ואפשר עוד שחששו שיבואו ע"י זה לקדש בשוק
דרב מנגיד על זה (קידושין יב:)
והאשכנזים מסתמא סוברים שעד כמה שמעמידים חופה, ועומדים מסביב אנשים ששייכים לחופה
כבר אין כאן זלזול במה שמיקום החופה הוא במקרה במקום ציבורי.

לחץ כדי לכווץ...

זה סברא שלך?

 

[אליהו ישראלי]

זה סברא שלך?

לחץ כדי לכווץ...

כן
יתכן ושמעתיה פעם ממאן דהו, אך לא זכור לי....
אם יש לך השגות אשמח לשמוע.

 

[החושב]

קישור לויקיטקסט תשו' חת"ס אבן העזר ח"א סי' צח
בנטפרי החלק האחרון חסום (לא כ"כ הבנתי למה)
אבל זה כבר לא עיקר הנידון.

לחץ כדי לכווץ...

תודה רבה.

זה סברא שלך?

לחץ כדי לכווץ...

זו סברה המתקבלת על הדעת.

 

[הצעיר שבחבורה]

אם אתה יכול להביא לי את התשו' חת"ס - מסקרן אותי מאוד.​

לחץ כדי לכווץ...

מצו"ב​

שו"ת חתם סופר חלק ג (אבן העזר א) סימן צח
שלום וכ"ט לידידי הרב המופלג מה"ו פייטל נ"י אב"ד דק"ק דינדוש.
גי"ה הגיעני שאלני אם אמת נכון לשנות מנהג קדמונים לעשות החופה בביהכ"נ הקדושה.
תשובה. ברמ"א באה"ע סס"י ס"א כתב וז"ל י"א לעשות החופה תחת השמים לסימן טוב שיהי' זרעם ככוכבי השמים עכ"ל שורש הדבר בתשו' מהר"ם מינץ סימן ק"ט שדבריו צריכין ביאור ואבארם ב"ה כי כתב שם וז"ל כשבאים החתן והכלה למקום שרגילין לעשות הברכות צריכי' להעמיד הכלה לימין החתן יש מעמידי' לצד מערב ופניהם למזרח והטעם שהי' פניהם נגד ארון הקדש וכו' ויש מעמידים חתן וכלה לצד צפון כי כשמעמידים לצד דרום אז הכלה קרובה טפי לארון הקדש מהחתן כי צריכ' לעמוד בימינו וזה נגד הסברא עכ"ל משמע מזה שהי' רגילין לעשות החופה בביהכ"נ ממש שוב אחר זה בהיפוך הדף כ' וז"ל וכן אנן עבדינן בשעת נישואי' כמה ענינים המורה על הצלחה כגון אבוקות בשעת מאיי"ן המורה לאורה ולשמחה וכן תחת השמים והככבים כלומר כה יהי' זרעכם כככבי השמים וכן החטים שנזרקים על ראשם ואומרים פרו ורבו עכ"ל א"כ מבואר שעושין החופות תחת השמים ודבריו סותרי' זא"ז והנה הג' מהר"ם מינץ הי' תלמידו של מהרי"ל ז"ל ועיינתי במהרי"ל שם וכ' שם מנהג המאיי"ן שכתבתי לעיל והוא נהוג גם עתה באשכנז וכ' שם וז"ל בשחרית קורין לבהכ"נ ולמאיי"ן ואז הוליך הרב החתן לפניו וכל העם אחריהם לאור אבוקות וכו' וכאשר בא עד פתח חצר בהכ"נ מוליכי' החתן לקראת הכלה ובחיבורן יחד זורקי' כל העם חטין ואומרי' פרו ורבו ויושבי' שם מעט וכו' ע"ש והמנהג הזה הוא כהווייתם וצורתם גם עתה בפ"פ דמיין ובכל פרוודהי ובתשו' מהר"ם מינץ הנ"ל כ' וז"ל ואחר המאיי"ן המנהג שמושיבין החתן והכלה תחת הכיפה הנעשית לשם כנ"ל וזהו חופה שלנו כי במדינתינו אין לנו חופה בשעת ברכה וכן י"א דזהו חופה עכ"ל מהר"מ מינץ שוב כ' במנהגי מהרי"ל הנ"ל שבשעת ברכה הוליך הרב החתן למגדל והכלה לימינו בצפון ודרום וכו' ומסיים לאלמנה עושי' החופה בחצר הבהכ"נ מבואר דלבתולה עושי' במגדל בהכ"נ ששם קורין בס"ת ויש לעיין מה בין בתולה לאלמנה לענין זה וגם תימה על הרמ"א שלא הביא כלל ממנהג הברכות לקדש ולעשות החופה בבהכ"נ.
אבל דעו כי כל המנהגים הללו שבאשכנז נוסדו עפ"י רבותינו בעלי תוס' רש"י ותלמידיו תושבי ארץ ההיא והמה ראו כי טוב מאוד לעשות סי' טוב לברכתם של זרע אברהם כה יהי' זרעכם ושם כתיב ויוצא אותם החוצה שעשה הקדוש ברוך הוא פועל דמיונו לנבואה זו והוציאו החוצה במקו' הככבים שתחול בנקל הברכה כה יהי' זרעכם מכש"כ שיש לנו לעשות פועל דמיון להמשיך הברכה בשעה הראוי' לכך ולעמוד בשעת חופה תחת כיפת הרקיע במקום הראוי' לראיית כוכבים עוד ראו רבותינו הקדמונים ז"ל שראוי' לברכם זיי"ן /ז'/ ברכות במקום קדוש במקום קבוע למתפלל ע"כ אחזו בזה וגם מזה לא הניחו ידם ז"ל ותקנו תחלה החופה והוא שקורין מאיי"ן באשכנז שהי' תחת השמים לסימן ברכה והחופה עם ברכותיהם בבהכ"נ על הבימה נמצא אין כאן סתירה בדברי מהרי"ל ומהר"ם מינץ אמנם כל זה בבתולה דאיכ' תרווייהו מאיי"ן וחופה אבל באלמנה דליכא מאיי"ן באשכנז ראו לעשות החופה עם ברכותי' תחת השמים לסימן ברכה ומברכין שם ז' ברכות כי חשבו טעם זה עיקור /עיקר/ מזה למד רמ"א במדינות אלו וכל מדינות וגלילות פולין ורוסי' שלא נהגו מעולם בחופת מאיי"ן א"כ ע"כ להעמיד החופה של כלונסות בחצר בהכ"נ תחת השמים לסימן ברכה ואתי שפיר הכל בעזה"י.
ויש לתמוה על מנהג אשכנז של עכשיו בזמנינו אעפ"י שנהגו בחופת מאיי"ן מ"מ עושין גם החופה עם זיי"ן /שבע/ ברכות תחת הרקיע בחצר בהכ"נ ואין שום מקום בכל אשכנז שעושין חופה בב"הכנ ואולי משום דבאשכנז לא נהגו בשום מקום להיות נבנה פרוזדור לפני בית הכנסת ומתפללים עתה רוב אורחים בחצר בהכ"נ וה"ל מקום קבוע להתפלל שם ואיכא תרוויי' סימנא טבא ככוכבים ומקום מיועד לתפלה וברכה בהא סלקינן כל ישראל יוצאים ביד רמ"א להעמיד החופה תחת השמים לסימנא טבא להתקיים בו ברכת אברהם ואשר לא חפץ בברכה ונרחק ממנו מתכווין ללמוד מדרכי אומות עולם אשר לא נתברכו בכוכבים מזדווגים זיווגיהם בבית תפלתם יהי' כמותם והמתאוים לברכת אבותם יהי' צאצאי מעיהם כמותם וכמעי הים ירבו דגתם ימלא ה' לטובה כל משאלותם. משה"ק סופר מפפד"מ.​

לחץ כדי לכווץ...

 

[הצעיר שבחבורה]

ואפשר עוד שחששו שיבואו ע"י זה לקדש בשוק
דרב מנגיד על זה (קידושין יב:)
והאשכנזים מסתמא סוברים שעד כמה שמעמידים חופה, ועומדים מסביב אנשים ששייכים לחופה
כבר אין כאן זלזול במה שמיקום החופה הוא במקרה במקום ציבורי.

לחץ כדי לכווץ...

ראה במצורף

 

[הצעיר שבחבורה]

והאשכנזים מסתמא סוברים שעד כמה שמעמידים חופה, ועומדים מסביב אנשים ששייכים לחופה
כבר אין כאן זלזול במה שמיקום החופה הוא במקרה במקום ציבורי.

לחץ כדי לכווץ...

ספר המנהיג הלכות אירוסין ונישואין עמוד תקמ
ראיתי בצרפת בשעה שמקדשי' פורסין טלית אחד על החתן והכלה וסביבותם, ויש טעם לדבר לפי שברוב אסיפת העם אשר שם יראה כמקדש אשה בשוק, ורב מנגד אדמקדש בשוקא משום פריצותא, לכך מכסין אותן לקדש בצניעות. אב"ן.

 

[בחקתיך אשתעשע]

מאידך הספרדים לא נהגו בזה מעולם, ולמה יחדשו להם מנהגים חדשים?!
ואפשר עוד שחששו שיבואו ע"י זה לקדש בשוק
דרב מנגיד על זה (קידושין יב:)

לחץ כדי לכווץ...

בלי הסברא השניה שהמצאת לבד -אני ראיתי בחתונות של ספרדים שהיה באולם שמקוםהחופה ממש צמוד לאולם רק שעל מקום זה אין עליו גג - והם הקימו חופה בתוך האולם עצמו.
וא"כ זה לא יכול להיות בגלל ש-

הספרדים לא נהגו בזה מעולם, ולמה יחדשו להם מנהגים חדשים?!

לחץ כדי לכווץ...

כי מה איכפת להם לעשות את החופה במקום הקבוע באולם צמוד ממש לאולם?

 

[הרב מרודוש]

מה הטעם שהספרדים מקפידים על החופה 'דווקא' תחת קורת גג, והאשכנזים 'דווקא' תחת כיפת השמיים?

לחץ כדי לכווץ...

מנהג הספרדים כמדומני נובע מהא שצריך לברך שבע ברכות במקום החופה
הלא כן?

 

[אליהו ישראלי]

מנהג הספרדים כמדומני נובע מהא שצריך לברך שבע ברכות במקום החופה
הלא כן?

לחץ כדי לכווץ...

כוונתך ודאי לשבע ברכות בסעודה
אך מאי שנא מכל ימי השבע ברכות?

 

[הרב מרודוש]

כוונתך ודאי לשבע ברכות בסעודה
אך מאי שנא מכל ימי השבע ברכות?

לחץ כדי לכווץ...

כל ימי השבע ברכות לא מברכים שבע ברכות אצל הספרדים משום זה
רק בסעודת החתונה

 

[אליהו ישראלי]

כל ימי השבע ברכות לא מברכים שבע ברכות אצל הספרדים משום זה
רק בסעודת החתונה

לחץ כדי לכווץ...

חידוש גדול הוא אצלי
יישר כח

 

[ן' מיגאש]

מנהג הספרדים כמדומני נובע מהא שצריך לברך שבע ברכות במקום החופה
הלא כן?

לחץ כדי לכווץ...

אולי אם עושים חדר ייחוד, אך הספרדים נהגו בארץ להתייחד רק בבית וא"כ אין זה מקום החופה

 

[אליהו ישראלי]

אולי אם עושים חדר ייחוד, אך הספרדים נהגו בארץ להתייחד רק בבית וא"כ אין זה מקום החופה

לחץ כדי לכווץ...

כל מנהג הספרדים הוא משום שאין צריך יחוד בשביל חופה,
דזה ברור שלפני חופה א"א לברך שבע ברכות.

 

[ן' מיגאש]

כל מנהג הספרדים הוא משום שאין צריך יחוד בשביל חופה,
דזה ברור שלפני חופה א"א לברך שבע ברכות.

לחץ כדי לכווץ...

טעות בידך. מרן פסק שצריך חדר ייחוד ובדיוק בגלל זה הגר"ע יוסף והרב משה לוי וכל אחרוני הספרדים האריכו ליישב כיצד מברכים שבע ברכות כידוע לעוסקים בסוגיא.

 

[אליהו ישראלי]

טעות בידך. מרן פסק שצריך חדר ייחוד ובדיוק בגלל זה הגר"ע יוסף והרב משה לוי וכל אחרוני הספרדים האריכו ליישב כיצד מברכים שבע ברכות כידוע לעוסקים בסוגיא.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח שהעמדתני על האמת
אני חשבתי שמלחמתו של הגרע"י שלא יעשו חדר יחוד (כנהוג אצל האשכנזים)
היא משום שלדעת מרן לא צריך.

 

[הצעיר שבחבורה]

טעות בידך. מרן פסק שצריך חדר ייחוד ובדיוק בגלל זה הגר"ע יוסף והרב משה לוי וכל אחרוני הספרדים האריכו ליישב כיצד מברכים שבע ברכות כידוע לעוסקים בסוגיא.​

לחץ כדי לכווץ...

היא משום שלדעת מרן לא צריך.​

לחץ כדי לכווץ...

יצאתי לעיין, ואינו טעות מוחלטת, ואצטט מדברי הגר"י יוסף
ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק יב - ייחוד אחר החופה
ד. מפני שאנו מצרפים שיטה הסוברת שחופה אינה ייחוד. וכן כתב בספר משפט וצדקה ביעקב חלק ב' (סימן קפז). ע"ש. והיינו דפשט המנהג דלא כהרמב"ם ומרן דסבירא להו דחופה היינו ייחוד, אלא החופה היא פריסת יריעה על גבי הכלונסאות על החתן והכלה בשעת השבע ברכות תחת היריעה. ועל כרחנו לומר כן, דאם לא כן היאך אנו מברכים שבע ברכות אחר הסעודה קודם הייחוד, ואמאי מברכים ז' ברכות פעמיים, גם תחת החופה וגם אחר הסעודה, ועל כרחך דסומכים על הסוברים דחופה היינו פריסת הכילה, ומימלא הויא כנשואה, ולכן בסעודה הראשונה מברכים שבע ברכות. [וראה בשו"ת יביע אומר חלק ה' (חלק אבן העזר סימן ח') מה שכתב ע"ז].
ומשם מורינו ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה זצוק"ל נאמר, שמנהג העולם דחופת נדה מהני, ודלא כהרמב"ם ומרן השלחן ערוך דסבירא להו דלא מהני חופת נדה וברכותיו הוו ברכות לבטלה, [שהרי מצינו לכמה מנהגים שנהגו בהם דלא כמרן]. וגם המנהג פשוט הוא שהייחוד הוא פריסת יריעה על גבי כלונסות, ודלא כהרמב"ם ומרן דהחופה היא יחוד, ומנהגינו פשוט לברך שבע ברכות גם בכהאי גוונא, ובמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל כנודע. וראה הדברים בירחון אור תורה חשון תשנ"ט.
והרבה גדולים העידו שאין מנהגינו להתייחד סמוך לשבע הברכות שתחת החופה, ומהם: המשאת בנימין (סימן צ'), שיורי כנסת הגדולה (אורח חיים סימן שלט), ושער המלך (קונטרס חופת חתנים ס"ט). וכן העיד על המנהג הרה"ג רבי אהרן בן שמעון בספר נהר פקוד (אבן העזר דף טז) שטעם מנהגינו מפני שאנו תופסים עיקר כשיטה הסוברת שחופה אינה ייחוד. אך בשו"ת יביע אומר חלק ה' (חלק אבן העזר סימן ח') כתב שהטעם למנהגינו מפני שאנו מסתמכים על הייחוד בביתם של החתן והכלה המתקיים אחר סעודת הנישואין. וכתב שם שמנהגינו נכון וישר, והמערער על זה משתקין אותו בנזיפה שאינו חס על כבוד גדולי הדורות. ובפרט שהוא מנהג מכוער לעשות הייחוד בפרהסיא מיד אחר החופה, וכמ"ש כעין זה בערוך השלחן (סימן נה אות טו) שחופה היינו לשון כיסוי והבדל מאחרים, ובזה היא נשואה לגמרי, והביאה לא תעכב, והכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה, אך אין צריך עדי יחוד ועשרה אנשים לברכות נישואין, ושתיכף יבעול ומכוער הדבר, וכל מין חופה שנהגו לעשות זהו קנין הנישואין, כיון שכוונתם לנישואין ולהיות מובדלים מאחרים, שעומדים שניהם במקום אחד לשם נישואין, כגון שהוא מכניסה לביתו ומתייחד עמה, וכמ"ש הרמב"ם שאינו ייחוד וכו', ויראה לי שגם כוונת הרמב"ם שאינו ייחוד גמור שיהיו שניהם לבדם בחדר אחד, אלא שיתייחדו להיות ביחד כאיש ואשתו, ועומדים זה אצל זה ומברכין להם שבע ברכות. ע"כ. ודי לנו שאין אנו מוחים באלה שעושים ייחוד מיד לאחר ברכות הנישואין, ומכריזים על זה בקולי קולות, ולא יבושו ולא יכלמו. אף שהכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אבל מנהגינו יש לו יסודות נאמנים ע"פ הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים, ואין להוציא לעז על הראשונים. וכמבואר כל זה בשו"ת יביע אומר חלק ה' הנ"ל. [והגדילו עשות בכמה מקומות שחברי החתן נכנסים למקום הנשים עם החתן, כדי שילך עם הכלה לחדר ייחוד, והחתן הולך לשם עם הכלה יד ביד נגד כל חבריו הצעירים]. וכך היה המנהג אצל כל גדולי הדור הספרדים, כמו מורינו ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל, הגאון רבי יעקב עדס זצ"ל, ראשי הישיבה רבי יהודה צדקה, ורבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, ועוד.​