השאלה היומית,
יום רביעי י"א טבת,
ידוע הדין, אחד שגזל פחות משוה פרוטה - אינו צריך להשיב,
ובטעם הדבר כתב רש"י בסנהדרין דף נז. ד"ה צערא,
שאנשים מוחלים על פחות משו"פ,
ואדם שהוא אומר שהוא לא מוחל על הגזילה,
כתב המנחת חינוך מצוה ק"ל אות ד',
שמחויב להשיב,
כי אינו מוחל,
לעומת זאת כתב הלבוש,
וכן כתב הגראי"ל שטינמן באילת השחר גיטין דף יב:
שאין צריך להתחשב בזה שהאדם אינו מוחל,
כי בטלה דעתו אצל כל אדם,
וממילא אינו מחויב להשיב, אף שאינו מוחל,
ונשאלת השאלה,
מה שייך כאן לומר בטלה דעתו אצל כל אדם?
מילא בדברים שהעולם מגדיר אותם,
והוא רוצה להגדיר אחרת,
כגון קידושין פחות משו"פ,
או על גרעינים שהם מוקצה,
בזה אפשר לומר בטלה דעתו אצל כל אדם,
כי אי אפשר להגדיר דבר, שהוא נגד דעת העולם,
אבל כאן,
פשוט האדם עצמו לא מוחל,
(כלשון הרב סויד - הוא לא לחץ על הכפתור שנקרא מחילה)
ואם עד עכשיו היה את ההתיר שאינו צריך להשיב, כי האדם מוחל בפחות משו"פ ,
כעת אין את ההתיר הזה,
וחזר הדין שצריך להחזיר את הגזילה,
ומה שייך כאן לומר בטלה דעתו,
ההתיר לא להחזיר הוא כי אני מוחל,
אבל אני פשוט לא מוחל , זה עובדה!
יום רביעי י"א טבת,
ידוע הדין, אחד שגזל פחות משוה פרוטה - אינו צריך להשיב,
ובטעם הדבר כתב רש"י בסנהדרין דף נז. ד"ה צערא,
שאנשים מוחלים על פחות משו"פ,
ואדם שהוא אומר שהוא לא מוחל על הגזילה,
כתב המנחת חינוך מצוה ק"ל אות ד',
שמחויב להשיב,
כי אינו מוחל,
לעומת זאת כתב הלבוש,
וכן כתב הגראי"ל שטינמן באילת השחר גיטין דף יב:
שאין צריך להתחשב בזה שהאדם אינו מוחל,
כי בטלה דעתו אצל כל אדם,
וממילא אינו מחויב להשיב, אף שאינו מוחל,
ונשאלת השאלה,
מה שייך כאן לומר בטלה דעתו אצל כל אדם?
מילא בדברים שהעולם מגדיר אותם,
והוא רוצה להגדיר אחרת,
כגון קידושין פחות משו"פ,
או על גרעינים שהם מוקצה,
בזה אפשר לומר בטלה דעתו אצל כל אדם,
כי אי אפשר להגדיר דבר, שהוא נגד דעת העולם,
אבל כאן,
פשוט האדם עצמו לא מוחל,
(כלשון הרב סויד - הוא לא לחץ על הכפתור שנקרא מחילה)
ואם עד עכשיו היה את ההתיר שאינו צריך להשיב, כי האדם מוחל בפחות משו"פ ,
כעת אין את ההתיר הזה,
וחזר הדין שצריך להחזיר את הגזילה,
ומה שייך כאן לומר בטלה דעתו,
ההתיר לא להחזיר הוא כי אני מוחל,
אבל אני פשוט לא מוחל , זה עובדה!