• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
ראיתי בספר "ישא יוסף" (כרך ד' , או"ח ח"ג סימן כ"א) שהגאון רבי יקותיאל יוסף אפרתי שליט"א כתב לישב דברי רבו פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב והאריך כיד ה' הטובה על זה.

וז"ל ספר "ישא יוסף (שם): בענין מה שבקשת לברר הוראת והנהגת מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל בשילוב אצבעות הידים אלו באלו, בגמ' בשבת (דף י' ע"א) איתא רבא שדי גלימה ופכר ידיה ומצלי ופי' רש"י ופכר ידיה חובק ידיו באצבעותיו מרציר בלע"ז כאדם המצטער מאימת רבו ולפי מה שמופיע בספרי התרגומים ללעזי רש"י מבואר דפכר ידיו היינו קליעת אצבעותיו זו בזו וכ"כ השו"ע הרב (סי' צ"א סעי' ו'), דחובק את ידיו ואצבעותיו מאימת רבו ויראתו, דהייינו שחובק אצבעותיו של ידיו זה בשל זה כאדם ששובר אצבעותיו כשמצטער, ובמקורות הביא דחביקת ידיו הוא מדברי רש"י והביאור שהכוונה היא לחביקת האצבעות מקורו היא מדברי הט"ז (סי' צ"ה ס"ק ג'), ובשו"ע הרב הוסיף דמכוין שמבואר בגמ' שמנהגו של רבא היה שפכר ידיו, יש מן החכמים שהיו עושים כן אף בעת שלום, אלא דסיים בדברי הט"ז (שם), וכתב "ומכל מקום טוב ליזהר שלא לחבוק אצבעותיו בעת שלום כי בזה מוריד דין על עצמו", ויש מן הראשונים שפירשו שפכר ידיה היינו שמשלב ידיו (ללא האצבעות), וכמו שלמד הבית יוסף בשיטת הרמב"ם המפרש כך סוגיית הגמ', ואילו שלמדו דהכונה לשילוב האצבעות, יש מהם שכתבו דגם בזה חילקה הגמ' בין עת שלום לעת צער, דבזמן צער ראוי לעשות כן ובעת שלום יש להיזהר מזה שמוריד דינים ע"ע וגם בזה יש לעיין אי הזהירות היא דוקא בעת התפילה או בכל זמן שהוא, והנה ידוע דרבים משרי בית הזוהר כתבו דיש ליזהר בזה ותלו מקור דבריהם בדברי הזוהר (ויקרא דף כד ע"א, וכן מובא בשם האריז"ל בשער המצוות (ר"פ עקב), שלא לשלב אצבעות ידיו זו בזו, וראה עוד בספר יסוד שורש העבודה (שער הכולל פרק י"ט), דשילוב אצבעות הידים הוא סימן להתעררות הדינים רח"ל ומשום דברים הללו נהגו רבים להקפיד שלא לשלב אצבעותיהם זב"ז, אלא דבב"י מבואר דמהא דאמר רב אשי דרב כהנא בעת צער שדי גלימיה ופכר ידיה, ובעת שלום לבוש ומתכסה ומתעטף, חזינן דלעולם פכר ידיה ואפי' בעת שלום, וא"כ להסבר רש"י בפכר ידיה- אליבא דהב"י מבואר דאפשר לשלב אצבעות הידים אפי' בעת שלום, וכן היה משיב רבינו זצוק"ל ומורה לשואלים דאינו רואה איסור לשלב אצבעות יד זו ביד זו ואף בעת התפילה וכידוע שגם בעצמו היה פעמים רבות פוכר ידיו עכ"ל.

והנה נראה שנמשך אחרי סייעתם שבין בעת שלום בעולם ובין בעת ריתחא הותר לפכר את הידים.

אלא שמצד שני הט"ז כתב ש'פכר ידיה' זה שילוב האצבעות וא"כ מוכח שמותר לשלב האצבעות כי אזלינן בתר דברי הרמב"ם וסייעתו שתמיד הותר לפכר ידיו, והביאור 'לפכר ידיו' לפי פירושו של הט"ז הוא שילוב באצבעות. עכת"ד.
 
כמדומה שזה ציור, וכן ראיתי בגליון של ישי' בית שמעיה שראיינו את ר' יודל בויאר על ציור החזו"א משלב אצבעות שהיה בביתו ואמר שזה ציור
האמת שמעולם לא שמתי לב...
אבל הנה תמונה (חתוכה) של התמונה ההיא (שברור לכל שהיא ציור).
IMG_1769.JPG
 
האמת שמעולם לא שמתי לב...
אבל הנה תמונה (חתוכה) של התמונה ההיא (שברור לכל שהיא ציור).
IMG_1769.JPG
זה לא שילוב
אלא הוא אוחז את המקל בידו אחד ועוטף את ידו האוחזת המקל בידו השניה
אבל לא משלב האצבעות
 
האם מצד הנסתר כן יש בעיה?
(זוהר ויקרא כד.)
"רבי יוסי פתח ואמר: "נשבע יהו"ה בימינו ובזרוע עזו". האי קרא אוקמוה. אבל תא חזי! כל זמנא דבר נש חטי קמיה דקודשא בריך הוא - אית דרגא דאשתמודעא לעילא לקבל האי חטאה לדיינא ליה לבר נש. ואסתכל (ס"א ואסתכם) עליה. אי תב בתיובתא שלימתא קמי מאריה - אתעבר חוביה ודינא לא שלטא עלוי ולא מאטי עלוי. אי לא תב - אתרשים ההוא חטאה לגבי ההוא דרגא. אוסיף למחטי - הא דרגא אחרא אזדמן לקבליה, ואסתכם בדרגא קדמאה. כדין בעיא תשובה יתיר. (ואי לא תב) ואי אוסיף למיחטי - אוסיף דרגא על דרגא, עד דאשלים לחמשה דרגין. כיון דאתתקן ימינא לקבליה ואסתכם עליה - הא שמאלא זמינא לאסכמא בימינא ולאתכללא ביה. כיון דשמאלא אסתכם בימינא - כדין לא תליא בתשובה, והא אוקמוה. וכדין כלא אסתכמו עליה בדינא ודינא שריא עליה. וכד דינא אשתלים ושריא עליה דבר נש - כדין אסתיים, ואתתקנו אצבען חמש בגו חמש, ימינא בשמאלא, לאחזאה דהא כלא אסתכמו עליה בההוא דינא. וידוי מתישרן לאחזאה מלה, בלא כוונה דבר נש ולא יתכוון ביה!"

ועל דא כתיב "ימינך יהו"ה נאדרי בכח ימינך יהו"ה תרעץ אויב" - לאתכללא שמאלא בימינא, ואשלים דינא. וכדין הוא קיימא דכלא. ועל דא - כד בעא קודשא בריך הוא לקיימא כלא כתיב "נשבע יהו"ה בימינו ובזרוע עזו וגו'".

(שער המצוות, פ' עקב או"א)
"כתיב ואכלת ושבעת וברכת כו'. עם אצבעות יד שמאלו, כמו שנוהגים בני אדם אסור לאדם לחבר ולשלב אצבעות יד ימינו לעשות לפי תומם דרך מקרה. והטעם הוא, שער מ"ב: דרושי אבי"ע. לפי שהם כחות עליונים ימיניים ושמאליים, ואין לערבם."
 
האם זה דווקא כאשר חמשת האצבעות בתוך החמש - כמו שידעתי עד היום?
כי מהזוה"ק שהביא כבודו ואף משעה"מ משמע שסתם עירוב של הידיים הוא לא טוב
מהרח"ו נקט 'לשלב'.
וכן עי' בכל לשון הזוהר - זה דרגא לעומת דרגא.
ואגב, היפוכו במחיאת כף.
 
מהרח"ו נקט 'לשלב'.
וכן עי' בכל לשון הזוהר - זה דרגא לעומת דרגא.
ואגב, היפוכו במחיאת כף.
כי בטוש"ע צה ג איתא שצריך לשים ידו הימנית על השמאלית - ואגודלו בתוך השמאלי (רמ"ק שעה"כ נט עמודה ב רש"ש בכת"י ועוד)
 
כי בטוש"ע צה ג איתא שצריך לשים ידו הימנית על השמאלית - ואגודלו בתוך השמאלי (רמ"ק שעה"כ נט עמודה ב רש"ש בכת"י ועוד)
ובשבת י' כתוב שרב פריך ידיה ומצלי ופרש"י ששילב אצבעות, והעתיקו הרמ"א שבעת צרה יש להתפל כך
 
ובשבת י' כתוב שרב פריך ידיה ומצלי ופרש"י ששילב אצבעות, והעתיקו הרמ"א שבעת צרה יש להתפל כך
זכית לכוון ל
בגמ' בשבת (דף י' ע"א) איתא רבא שדי גלימה ופכר ידיה ומצלי ופי' רש"י ופכר ידיה חובק ידיו באצבעותיו מרציר בלע"ז כאדם המצטער מאימת רבו
 
(זוהר ויקרא כד.)
"רבי יוסי פתח ואמר: "נשבע יהו"ה בימינו ובזרוע עזו". האי קרא אוקמוה. אבל תא חזי! כל זמנא דבר נש חטי קמיה דקודשא בריך הוא - אית דרגא דאשתמודעא לעילא לקבל האי חטאה לדיינא ליה לבר נש. ואסתכל (ס"א ואסתכם) עליה. אי תב בתיובתא שלימתא קמי מאריה - אתעבר חוביה ודינא לא שלטא עלוי ולא מאטי עלוי. אי לא תב - אתרשים ההוא חטאה לגבי ההוא דרגא. אוסיף למחטי - הא דרגא אחרא אזדמן לקבליה, ואסתכם בדרגא קדמאה. כדין בעיא תשובה יתיר. (ואי לא תב) ואי אוסיף למיחטי - אוסיף דרגא על דרגא, עד דאשלים לחמשה דרגין. כיון דאתתקן ימינא לקבליה ואסתכם עליה - הא שמאלא זמינא לאסכמא בימינא ולאתכללא ביה. כיון דשמאלא אסתכם בימינא - כדין לא תליא בתשובה, והא אוקמוה. וכדין כלא אסתכמו עליה בדינא ודינא שריא עליה. וכד דינא אשתלים ושריא עליה דבר נש - כדין אסתיים, ואתתקנו אצבען חמש בגו חמש, ימינא בשמאלא, לאחזאה דהא כלא אסתכמו עליה בההוא דינא. וידוי מתישרן לאחזאה מלה, בלא כוונה דבר נש ולא יתכוון ביה!"

ועל דא כתיב "ימינך יהו"ה נאדרי בכח ימינך יהו"ה תרעץ אויב" - לאתכללא שמאלא בימינא, ואשלים דינא. וכדין הוא קיימא דכלא. ועל דא - כד בעא קודשא בריך הוא לקיימא כלא כתיב "נשבע יהו"ה בימינו ובזרוע עזו וגו'".

(שער המצוות, פ' עקב או"א)
"כתיב ואכלת ושבעת וברכת כו'. עם אצבעות יד שמאלו, כמו שנוהגים בני אדם אסור לאדם לחבר ולשלב אצבעות יד ימינו לעשות לפי תומם דרך מקרה. והטעם הוא, שער מ"ב: דרושי אבי"ע. לפי שהם כחות עליונים ימיניים ושמאליים, ואין לערבם."
יש"כ.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון