פִּתָרוֹן
חידושי הר"ן מסכת פסחים דף מו עמוד א
מתני'. כיצד מפרישין חלה בטומאה בי"ט, פי' כגון שגלגל ממנה כשיעור ונתחייבה בחלה, אבל כל שלא גלגל לא צריכינן להכי אלא מגלגל פחות פחות מכשיעור כדי שלא תתחייב בחלה, דאע"ג דאיפליגו במ' חלה [פ"ב מ"ג] בכה"ג דתנן התם מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה רע"א יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין שכשם שהוא קורא לטהורה כך הוא קורא לטמאה, התם בחול שאפשר להפריש בטומאה, אבל בי"ט הואיל וא"א להפריש חלה בטומאה ד"ה יעשנה קבין, והכי מוכח בירושלמי.
אולי התשובה אתה מזכיר לי סוגיא שלמדתי פעם בפסחים כמדומה מ''ו מח' בין ר''א לר''י בדין הואיל בדין חלה בפסח אי בעי מיתשיל
שכדי שלא יהיה חמץ שרי ליה ללוש פחות משיעור
 
חידושי הר"ן מסכת פסחים דף מו עמוד א
מתני'. כיצד מפרישין חלה בטומאה בי"ט, פי' כגון שגלגל ממנה כשיעור ונתחייבה בחלה, אבל כל שלא גלגל לא צריכינן להכי אלא מגלגל פחות פחות מכשיעור כדי שלא תתחייב בחלה, דאע"ג דאיפליגו במ' חלה [פ"ב מ"ג] בכה"ג דתנן התם מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה רע"א יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין שכשם שהוא קורא לטהורה כך הוא קורא לטמאה, התם בחול שאפשר להפריש בטומאה, אבל בי"ט הואיל וא"א להפריש חלה בטומאה ד"ה יעשנה קבין, והכי מוכח בירושלמי.
 
פִּתָרוֹן
היכן מצינו שמותר לכתחילה לעשות פחות משיעור, כדי לא להתחייב במצווה ?
משנה במסכת מעשרות פ"ב מ"ו:
האומר לחבירו: הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי, בורר ואוכל. באשכול שאבור לי, מגרגר ואוכל. ברימון שאבור לי, פורט ואוכל. באבטיח שאבור לי, סופת ואוכל.

פירוש הרמב"ם

שאבור - שאבחר.

מגרגר - עניינו שילקוט הגרגרים אחת אחת מן האילן, ולא יכרות האשכול כולו, כדי שלא יתחייב במעשרות.

פורט - עניינו שיפרר גרגרי הרמון.
סופת ואוכל - עניינו שיעשו מן האבטיח כמו לביבות, ואוכל.
 
אני כיוונתי לזה:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תנז סעיף ב
הלש עיסה ביום טוב של פסח, לא יקרא שם לחלה עד שתאפה, שאם יקרא לה שם אינו רשאי לאפותה. ואם יניחנה כך, תחמיץ ואינו רשאי לשרפה בי"ט. ואם שכח וקרא לה שם, יטילנה לצונן וימנענה מלהחמיץ. הגה: ואם יש כהן קטן שלא ראה קרי, או גדול שטבל לקריו, מותרים לאפות החלה בשבילו (טור). ויש אומרים שאין מאכילין חלה בזמן הזה לשום כהן (מהרי"ו). יש אומרים דמותר לו ביום טוב ללוש פחות מכשיעור, כדי לפטור עצמו מן החלה (ר"ן ריש אלו עוברין).​
 
אני כיוונתי לזה:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תנז סעיף ב
הלש עיסה ביום טוב של פסח, לא יקרא שם לחלה עד שתאפה, שאם יקרא לה שם אינו רשאי לאפותה. ואם יניחנה כך, תחמיץ ואינו רשאי לשרפה בי"ט. ואם שכח וקרא לה שם, יטילנה לצונן וימנענה מלהחמיץ. הגה: ואם יש כהן קטן שלא ראה קרי, או גדול שטבל לקריו, מותרים לאפות החלה בשבילו (טור). ויש אומרים שאין מאכילין חלה בזמן הזה לשום כהן (מהרי"ו). יש אומרים דמותר לו ביום טוב ללוש פחות מכשיעור, כדי לפטור עצמו מן החלה (ר"ן ריש אלו עוברין).​
הרב @התורה שליט''א
תעיין 2 הודעות אחורה הבאתי את הר''ן הזה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון