אימתי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
814
תודות
2,880
נקודות
246
תוכן מומלץ
1
האם חונכתי נכון?
איך אפשר בכלל להבין את מעשה רבקה - היו איתו עשרה אנשים גברתנים - יש הוכחות לחוזק שלהם?
מה הענין בכלל. לעזור לאדם במצב כזה? הרי אין פה שום חסרון וקושי, האם יש בזה בכלל מצווה?

הרי חסד זה מידות - לעזור לשני שנמצא בקושי להקל מעליו, איזו מידה טובה יש בלעשות משהו שהוא מיותר!?

אולי בדורנו אנחנו כלל לא שייכים לדרגות האלו ולכן חונכנו ככה? והאם גם אתה חונכת כמוני?
 
הנושא הוא כמובן רחב, אבל ברצוני לעמיד בו נקודה אחת, שאפשר להסכים ואפשר לחלוק.

מהותו של המושג חסד' הוא להיות 'נותן', אבל לא בהכרח שכל נתינה נובעת מתוך רצון ל'תת' לפעמים היא נובעת מתוך רצון ל'קבל'...

לפעמים יש בני אדם שמחפשים את מקומם בחברה על ידי ריבוי נתינה, וזה לא נובע מלב רחב, אלא הפוך, מרצון לקבל 'קירבה' 'צומי' 'יחס' ועוד כיו"ב, בדבר הזה אכן יש מקום לדון [וכמדומני כי בגלל דברים אלו יש מי שמדבר על כך].

אבל אכן! מי שמידת הנתינה בו נובעת רק מרצון ל'תת' ואין בו רצון לקבל, הוא לא עושה את זה מתוך 'חוסר נפשי' אלא מתוך 'חוזק נפשי' אז אינני רואה שום טעם בעולם למנוע מבעל הלב הטוב להיטיה, והמונעו מכך, לא זו דרך ישראל סבא.
 
אדוני, מבחינתה הם הלכו עד חרן - מהלך ט"ו יום!
הם צריכים להיות גמורים לחלוטין!
(הוא לא עדכן אותה שקפצה לו הארץ).
אתה בעצם מסכים שחונכתי נכון :)
שרק במקרה שאראה מצב שמצריך עזרה יש מקום לעזרה, ואתה מוסיף שכל הלימודים של 'המשגיחים' לא נכונים, אני שמעתי כל הזמן שכן צריך להיות ---- וכו'
 
הנושא הוא כמובן רחב, אבל ברצוני לעמיד בו נקודה אחת, שאפשר להסכים ואפשר לחלוק.

מהותו של המושג חסד' הוא להיות 'נותן', אבל לא בהכרח שכל נתינה נובעת מתוך רצון ל'תת' לפעמים היא נובעת מתוך רצון ל'קבל'...

לפעמים יש בני אדם שמחפשים את מקומם בחברה על ידי ריבוי נתינה, וזה לא נובע מלב רחב, אלא הפוך, מרצון לקבל 'קירבה' 'צומי' 'יחס' ועוד כיו"ב, בדבר הזה אכן יש מקום לדון [וכמדומני כי בגלל דברים אלו יש מי שמדבר על כך].

אבל אכן! מי שמידת הנתינה בו נובעת רק מרצון ל'תת' ואין בו רצון לקבל, הוא לא עושה את זה מתוך 'חוסר נפשי' אלא מתוך 'חוזק נפשי' אז אינני רואה שום טעם בעולם למנוע מבעל הלב הטוב להיטיה, והמונעו מכך, לא זו דרך ישראל סבא.
מסכים עם הרעיון אבל מה אתה בעצם עונה שאם יש רצון טהור לתת אז אכן אפשר לתת אותו גם במקום שהוא לא נצרך?
 
האם חונכתי נכון?
איך אפשר בכלל להבין את מעשה רבקה - היו איתו עשרה אנשים גברתנים - יש הוכחות לחוזק שלהם?
מה הענין בכלל. לעזור לאדם במצב כזה? הרי אין פה שום חסרון וקושי, האם יש בזה בכלל מצווה?

הרי חסד זה מידות - לעזור לשני שנמצא בקושי להקל מעליו, איזו מידה טובה יש בלעשות משהו שהוא מיותר!?

אולי בדורנו אנחנו כלל לא שייכים לדרגות האלו ולכן חונכנו ככה? והאם גם אתה חונכת כמוני?
אדם גדול אחד ענה לי על השאלה הזאת
שבאמת אין כזה דבר פרייאיר
כל אדם מגדיר את עצמו כבעל חסד. את היותר ממנו בחסד כפראייר ואת הפחות ממנו כ-לא בעל חסד
ובאמת, אין כזה דבר פרייאיר.
כי תראה חמור שונאך וגו'
נקודה למחשבה
 
אדם גדול אחד ענה לי על השאלה הזאת
שבאמת אין כזה דבר פרייאיר
כל אדם מגדיר את עצמו כבעל חסד. את היותר ממנו בחסד כפראייר ואת הפחות ממנו כ-לא בעל חסד
ובאמת, אין כזה דבר פרייאיר.
כי תראה חמור שונאך וגו'
נקודה למחשבה
משום מה בתורה כתוב עזוב תעזוב עמו - לכאו' זה מיותר??
 
האם יש מילה עדינה יותר מפראייר?
אולי זו מילה קצת צורמת.
פראייר היא מילת סלנג ישראלי המתארת אדם שמאפשר את ניצולו בידי אחרים. זהו מושג מפתח בחברה הישראלית, והרצון לא להיות "פראייר" מהווה מוטיב מרכזי בהוויה הישראלית-צברית. עד כאן ממכלול
אין לזה באמת מילה אחרת כי זה סלנג
 
מסכים עם הרעיון אבל מה אתה בעצם עונה שאם יש רצון טהור לתת אז אכן אפשר לתת אותו גם במקום שהוא לא נצרך?
כתבתי את הדברים כדי להבהיר קצת היכן יושבת הנקודה בגללה מעוררים נגד 'פראיריות', ובזה חילקתי.

אבל לגופו של ענין האם יש טעם לעשות חסד למשהו שלא באמת זקוק לזה, כאשר הוא מסתדר לבד, יש על זה דין מפורש - מה שאמרו חז"ל 'עזוב תעזוב עמו' שאם הוא הולך לנוח בצד אין שום חיוב בזה, כי לעשות את הכל אין שום סיבה שתעשה.
 
מה שאמרו חז"ל 'עזוב תעזוב עמו' שאם הוא הולך לנוח בצד אין שום חיוב בזה, כי לעשות את הכל אין שום סיבה שתעשה.
זה לא חסד. זה ניצול!
ואצל אליעזר או שהוא עזר לה, או שהוא לא יכל לעזור לה כי המים לא היו שלו מחמת שלא היה בן המקום
 
ואצל אליעזר או שהוא עזר לה, או שהוא לא יכל לעזור לה כי המים לא היו שלו מחמת שלא היה בן המקום
נראה לי שבדיוק על זה יושבת שאלת פותח האשכול:
איך אפשר בכלל להבין את מעשה רבקה - היו איתו עשרה אנשים גברתנים - יש הוכחות לחוזק שלהם?
 
זה לא חסד. זה ניצול!
ואצל אליעזר או שהוא עזר לה, או שהוא לא יכל לעזור לה כי המים לא היו שלו מחמת שלא היה בן המקום
יש פה מישהו שחולק עליך...
אדם גדול אחד ענה לי על השאלה הזאת
שבאמת אין כזה דבר פרייאיר
כל אדם מגדיר את עצמו כבעל חסד. את היותר ממנו בחסד כפראייר ואת הפחות ממנו כ-לא בעל חסד
ובאמת, אין כזה דבר פרייאיר.
כי תראה חמור שונאך וגו'
נקודה למחשבה
 
כתוב שהוא הביא איתו עשרה אנשים בשביל האירוסים. לא כדי שיהיו שומרי הראש שלו מי אמר שהם היו גברתניים.
יש מדרש שמספר שהם היו צריכים לעבור את הנהר והם הרימו את הגמלים עליהם ועברו... לא יודע את המקור אולי שמישהו יעזור לי בזה?
 
 
יש מדרש שמספר שהם היו צריכים לעבור את הנהר והם הרימו את הגמלים עליהם ועברו... לא יודע את המקור אולי שמישהו יעזור לי בזה?
זה היה על ידי שם, בילקוט שמעוני:
וַיְּהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם, מִיַּד הָלַךְ לוֹ לַהֲמִיתוֹ. הִכִּיר בּוֹ שֶׁמְּרֻצָּתוֹ לְרָעָה הִזְכִּיר שֵׁם וְהֶעֱמִיד הַגְּמַלִּים עַל הָעַיִן בָּאֲוִיר וְהוּא עוֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים בָּאֲוִיר, וַיְּהִי בִּרְאוֹתוֹ כֵּן הִכִּיר שֶׁהוּא צַדִּיק וְאָמַר בֹּא בְּרוּךְ ה'.
 
יש פה מישהו שחולק עליך...
לא הבנת,
אותו רב טען שעצם הסלנג הזה פשוט לא נכון אלא זה הגדרה של כל אחד למי שגדול ממנו בחסד.
אבל ברור שיש דברים שאנחנו לא מחוייבים בהם ע"פ דין כמו פריקה וטעינה בשבעליו לא עוזר לו וכדו' יש גם הגבלה של חומש וכדו'
אבל עיקר הטענה היתה על עצם המונח 'פריאייר' כאילו זה עבירה.
חד וחלק זה לא עבירה וזה לא כלום רק סלנג 'צברי' שמגדיר כל אחד שיותר ממנו בחסד שהוא פרייאר
מקווה שהובנתי נכון
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓