הגמ' בסוכה דף נב ע"א: כאן שעסוקין בשמחה. ורש"י: וקרובה לקלות ראש וכו'
ולכאו' צריך לבאר שעניין השמחה, היא שחרור מהכובד ראש וחיבור לרגשות עד כדי שהשמחה פורצת.
ובמצב כזה ששומר הסף השכלי פחות נוכח, אפשר להגיע לקלות ראש שהוא ג"כ מצב של פחות מחשבה שכלית.
השאלה היא האם באמת זה הפשט,
וא"כ האם זה רצונו של הקב"ה, שחייב אותנו לעבוד אותו בשמחה. (תחת אשר לא עבדת את השם אלוקך בשמחה וגו')
שנעבוד אתו במצב כזה של פחות כובד ראש ויותר במצב רגשי ופורץ.
ולכאו' צריך לבאר שעניין השמחה, היא שחרור מהכובד ראש וחיבור לרגשות עד כדי שהשמחה פורצת.
ובמצב כזה ששומר הסף השכלי פחות נוכח, אפשר להגיע לקלות ראש שהוא ג"כ מצב של פחות מחשבה שכלית.
השאלה היא האם באמת זה הפשט,
וא"כ האם זה רצונו של הקב"ה, שחייב אותנו לעבוד אותו בשמחה. (תחת אשר לא עבדת את השם אלוקך בשמחה וגו')
שנעבוד אתו במצב כזה של פחות כובד ראש ויותר במצב רגשי ופורץ.
