כתב השו"ע בסימן תרנא סי"ב: "ואם היו ארבעתן מצויים אצלו ונטלם אחד אחד, יצא". והוסיף הרמ"א: "ויטול הלולב תחלה ויברך על הלולב ודעתו גם על האחרים, ואם סח ביניהם, צריך לברך על כל אחד בפני עצמו". ובפשטות הכונה שאם סח בין נטילת הלולב לשאר המינים, צריך לברך מעתה על כל מין בפנ"ע (דהיינו על הדס על נטילת עץ עבות ועל ערבה על נטילת ערבה וכן על אתרוג - מ"ב שם).
וצ"ע, מה שייך לברך על מין ברכה בפנ"ע? וכי כל מין הוא מצוה בפנ"ע? הרי אין המצוה אלא נטילת כולם יחדיו (או בזאח"ז)! למה שלא יברך ברכה אחת על כל שאר המינים?
ואל תשיבוני מספירת העומר שמברכים בכל יום ולדעת הבה"ג הלא הכל מצוה אחת; דכבר ביארו דאף להבה"ג כל יום הוא מצוה בפנ"ע רק יש תנאי נוסף דבעינן תמימות, ואכ"מ.
וצ"ע, מה שייך לברך על מין ברכה בפנ"ע? וכי כל מין הוא מצוה בפנ"ע? הרי אין המצוה אלא נטילת כולם יחדיו (או בזאח"ז)! למה שלא יברך ברכה אחת על כל שאר המינים?
ואל תשיבוני מספירת העומר שמברכים בכל יום ולדעת הבה"ג הלא הכל מצוה אחת; דכבר ביארו דאף להבה"ג כל יום הוא מצוה בפנ"ע רק יש תנאי נוסף דבעינן תמימות, ואכ"מ.