הנצי"ב בהעמק דבר (בראשית ב' ה') כתב: "וכן כל ברכות הנהנין באים לברך שפע אותו מין. וכדאיתא בברכות ריש פרק כיצד מברכין ל"ה ב' כל הנהנה בעוה"ז בלא ברכה הרי זה גוזל הקב"ה וכנסת ישראל, וכו', בזה דבברכות הנהנין נותן שפע ברכה במין הנאכל, והמונע מזה הרי זה גוזל את הקב"ה הרוצה להשפיע ואת כנסת ישראל...
כאשר אנו מברכים אדם, כוונתנו לאחל לו שיתווסף לו שפע בנכסיו או בהצלחתו. אולם כשמדובר בקב"ה, הדבר מעורר תמיהה, הרי ה' הוא תכלית השלמות ולא חסר לו מאומה, ואם כן, כיצד שייך לומר שאנו מברכים אותו ומה משמעות המילה "ברוך" כלפיו?
הכרה במקור השפע
רבותינו המפרשים (רבנו בחיי, ספר החינוך והכתב והקבלה)...
הגמ' ברכות נג: מביאה מחלוקת האם עדיף להזדרז ו"לחטוף" את הקידוש ולהוציא את כולם ידי חובה, או שעדיף לתת לאחרים משום שגדול העונה אמן יותר מן המברך עיי"ש. אמנם בשו"ע (סימן ר"א סעיף ד) פסק שצריך לחזר אחר כוס של ברכה. ומשמע משיטתו שיש עדיפות שהאדם יברך בעצמו על פני עניית אמן.
ומכאן שהמשפט השגור בפי...
לכאו' צ"ע מדוע אין ברכה לישראלים על ברכת כהנים לדעת בעל החרדים אשר אף להם איכא מצווה בזה.
ושמעתי, בשם חכ"א שתי' דכיון דהוי מצוה 'בלב' ממילא ליכא ברכה כדברי הב"י גבי ביטול חמץ, [לא ברירא לי מדוע הביא ראיה ממצות ביטול חמץ ולא הביא ראיה ממצות אמונה המבוארת ברמב"ם דליכא ע"ז ברכה. עי'.] . וד"ז דחוק...
נחלקו רבי יהודה ורבנן (ברכות לה.) בדיני ברכת הנהנין, אם יש לברך על כל מין ברכה מבוררת על המין המסוים, או לברך על כלל המין. ובגמ' (ברכות מ.) אמר רבי זירא משם רבי חנינא בר פפא שאין הלכה כדברי רבי יהודה. לאחר מכן אמר רבי זירא בשם רחב"פ שרבי יהודה למד זאת מהפס' "ברוך יי יום יום".
גם לגבי ברכת המצוות...
ידועים בבי מדרשא דברי הריטב''א בחולין שכתב שמי שבירך על נטילת ידים ונמלך ולא אכל לא הוי ברכתו ברכה לבטלה
כאן המקום להביא נידוני הפוסקים בזה אי הוי רק לענין נטילת ידים או שאפשר להשתמש בחידוש זה גם לשאר מקומות
ומהו באמת הביאור בחידוש זה וכו'
ראיתי בספר ברית הלוי להגרי"א גרייבסקי (מערכה ג סוף סי' א) שסיפר:
ואדכרנא מלתא במו"מ שהיה לי עם הגאון הגדול מוהר"ח ברלין ז"ל, ושאלני היכן מוזכר דין של מצוות צריכות כוונה בשו"ע, והשבתיו בהלכות ק"ש, ושאלני א"כ מאי טעמא האחיר השו"ע כ"כ ולא הקדים על מצות ציצית ותפילין. והשבתיו כי במצוות שמברכין...
שמעתי בקו ריחתא דאורייתא שהקשה הגאון ר' יוסף צבי זק שליט''א לפי מה שמבואר ברמב''ם פ''א משחיטה ה''ג שאסיםת הדגים זהו המתירתן א''כ למה אין מברכים ברכה על המתיר של הדגים כמו שמברכין על השחיטה שזה מתיר את הבהמה באכילה
האם יש למישהו נוסח ברכה לתורם שתרם לספר בעיני יראת שמים (כלומר אני רוצה להדפיס עם רקע יפה)
אני צריך שיהיה יפה ומקצועי
ואם אפשר אני צריך גם אחד באנגלית (לתורם אמריקאי שלא יבין מילה בעברית:)
תודה רבה מראש!
ונתתי משכני בתוככם, ולא תגעל נפשי אתכם (כו, יא)
כחלק מהברכות לעם ישראל בפרשה זו, מבטיח הקב"ה "ולא תגעל נפשי אתכם"; ומבאר רש"י, "ולא תגעל נפשי אתכם- אין רוחי קצה בכם".
ולכאורה הדברים תמוהים- איזו מין הבטחה היא זו, שאם ננהג כראוי ונקיים את המצוות כהלכתן, הקב"ה לא יקוץ בנו ולא "תגעל נפשו" אותנו?!
בספר הנפלא 'דורש טוב' על חנוכה, מובא מה שסיפר הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א: היה פעם בחור כישרוני מאוד, בעל זכרון מופלא, שיכול היה לעבור על דף גמרא שלם בחמש דקות. לאחר מכן היה ניתן לערוך לו "מבחן סיכה" על כל מה שלמד. בוקר אחד, לאחר שהתעורר משנת הלילה, גילה לתדהמתו שאיבד את כל זה… הוא רץ לכל...