ראיתי בספר ברית הלוי להגרי"א גרייבסקי (מערכה ג סוף סי' א) שסיפר:
ואדכרנא מלתא במו"מ שהיה לי עם הגאון הגדול מוהר"ח ברלין ז"ל, ושאלני היכן מוזכר דין של מצוות צריכות כוונה בשו"ע, והשבתיו בהלכות ק"ש, ושאלני א"כ מאי טעמא האחיר השו"ע כ"כ ולא הקדים על מצות ציצית ותפילין. והשבתיו כי במצוות שמברכין...
שמעתי בקו ריחתא דאורייתא שהקשה הגאון ר' יוסף צבי זק שליט''א לפי מה שמבואר ברמב''ם פ''א משחיטה ה''ג שאסיםת הדגים זהו המתירתן א''כ למה אין מברכים ברכה על המתיר של הדגים כמו שמברכין על השחיטה שזה מתיר את הבהמה באכילה
האם יש למישהו נוסח ברכה לתורם שתרם לספר בעיני יראת שמים (כלומר אני רוצה להדפיס עם רקע יפה)
אני צריך שיהיה יפה ומקצועי
ואם אפשר אני צריך גם אחד באנגלית (לתורם אמריקאי שלא יבין מילה בעברית:)
תודה רבה מראש!
ונתתי משכני בתוככם, ולא תגעל נפשי אתכם (כו, יא)
כחלק מהברכות לעם ישראל בפרשה זו, מבטיח הקב"ה "ולא תגעל נפשי אתכם"; ומבאר רש"י, "ולא תגעל נפשי אתכם- אין רוחי קצה בכם".
ולכאורה הדברים תמוהים- איזו מין הבטחה היא זו, שאם ננהג כראוי ונקיים את המצוות כהלכתן, הקב"ה לא יקוץ בנו ולא "תגעל נפשו" אותנו?!
בספר הנפלא 'דורש טוב' על חנוכה, מובא מה שסיפר הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א: היה פעם בחור כישרוני מאוד, בעל זכרון מופלא, שיכול היה לעבור על דף גמרא שלם בחמש דקות. לאחר מכן היה ניתן לערוך לו "מבחן סיכה" על כל מה שלמד. בוקר אחד, לאחר שהתעורר משנת הלילה, גילה לתדהמתו שאיבד את כל זה… הוא רץ לכל...
ספור מעניין על כח ברכה של ילד חלאקה במירון, ידוע בירושלים, וראוי הוא לפרסום:
בין הנוסעים הרבים בשמונה הקרונות שהשתרכו אחרי הקטר הגדול, ישבו אברכים ירושלמים רבים, אשר פניהם היו מועדות לעבר מירון, שם ישהו בל"ג בעומר, עמם ילדים רכים עם אמותיהם, אשר נסעו לקיים את שמחת התגלחת הראשונה של ילדיהן...
האם האוכל דבר איסור במקום סכנה האם מברך על זה
איתא בשו"ע (או"ח סי' קצ"ו סעי' ב') וז"ל: אם אכל דבר איסור במקום סכנה, מברכים עליו, ע"כ. ועוד שנה משנתו להלן (שם סי' ר"ד סעי' ט'), ע"ש.
והנה לעיל מיניה כתב השולחן ערוך דבאוכל דבר איסור אינו מברך, והיינו אפילו אכל בשוגג, נמצא דחלוק אוכל איסור בשוגג...
כתב החשוקי חמד (נדה ע"ג ע"א) פתרון מעניין למי ששכח ולא ספר יום א' כדי שימשיך לספור בברכה
והוא כי יכניס בלבו ערגת נפש גדולה לברכת ספירת העומר, שילמוד את כל ההלכות והמדרשים הקשורים לספירת העומר, וכשיכנס בלבו ערגה גדולה לברכה, יכול לברך בתורת נדבה, וכמו שכתב בחוות דעת (סימן קי בית הספק סק"כ)...
אדם בא לאוכל מאכל מסוים שברכתו לדוגמא א'. אבל כמה דקות לפני שהוא אכל, הגיע אדם אחר שבפעולה אחת גורם שהראשון יצטרך לברך ברכה אחרת על אותו מאכל ואילו הוא (השני) אם ירצה לאכול יברך ברכה א'.
איתא במס' קידושין (ס"ב ע"א) בעא מיניה רב אסי מר' יוחנן אמר פירות ערוגה זו תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברים פירות ערוגה זו מחוברים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושים לכשיתלשו ונתלשו מהו א"ל כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי.
ויש לחקור אימתי מברך על הפרשת התרומה.
האם בשעת האמירה או שבשעת...
מי שיש לו שני בתים מברך ברכה אחת על בדיקת חמץ על שניהם.
וכתבו הראשונים (ר"ן ריטב"א מאירי ועוד) בטעם הדבר שזה כמו שוחט שתי בהמות שמברך ברכה אחת כדאי' בגמ',
ויש להעיר ע"ז דהכא אין צורך כלל לזה, דהתם נתחדש שמי שעושה מצוה אחת פעמיים מברך פעם אחת על שתי המצוות, אבל כאן הרי לכאורה זו מצוה אחת ממש...
כתב הגר"א (סי' תע"ג ס"ו) שלדעת הרמ"א (סי' תע"ד) שמברכים על כל כוס, הוא הדין שברכת האדמה על הכרפס אינה פוטרת את המרור. והקשה הביאור הלכה (סי' תע"ג שם ד"ה ואינו מברך) שלכאורה זה א"ש להשיטות שהטעם שמברכים על כוס זה משום שההגדה הוי הפסק, אך לשיטות שהטעם הוא משום שכל מצווה צריכה לעצמה, מדוע כאן שלא...