ברכה

(כב) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ: ופירש רש"י (שם) ואף החיות הוצרכו לברכה אלא מפני הנחש שעתיד לקללה לכך לא ברכן שלא יהא הוא בכלל: ולכאו' מה שייך ענין זה לפסוק זה, ומדוע לא פירש רש"י פירוש זה בבריאת החיות?

כידוע נחלקו הראשונים האם מברכים לישב בסוכה דווקא על האכילה או אפי' על שהייה סתמית בסוכה, והנה גם לשיטת ר"ת שמברכים על האכילה [וכ"נ בשו"ע סי' תרל"ט] ביאורו הוא שברכת האכילה פוטרת את שאר ענייני הסוכה כשינה וטיול אבל אין הכוונה שהם אינם טעונים ברכה לעצמן [דהיינו שלא נח' הראשונים האם שינה וכדו'...

כתב השו"ע בסימן תרנא סי"ב: "ואם היו ארבעתן מצויים אצלו ונטלם אחד אחד, יצא". והוסיף הרמ"א: "ויטול הלולב תחלה ויברך על הלולב ודעתו גם על האחרים, ואם סח ביניהם, צריך לברך על כל אחד בפני עצמו". ובפשטות הכונה שאם סח בין נטילת הלולב לשאר המינים, צריך לברך מעתה על כל מין בפנ"ע (דהיינו על הדס על נטילת...

כיצד יתכן שאדם יבנה סוכה, ויצטרך לברך עליה ברכה עם שם ומלכות, לפי כל השיטות, גם בימינו? (שמעתי שאלה זו מאחד מגדולי ישראל שליט"א וחשבתי לשתף את הציבור כאן, שיהנו גם)

בפרשתינו: "כי המצוה הזאת אשר אנוכי מצוך", וצ"ב לדעת הרמב"ן דקא איירי במצות התשובה, מדוע לא תיקנו עליה ברכה ?

ראיתי ברבינו בחיי שכתב שהטעם למה אין מברכין על שילוח הקן הוא כיון שאינו מחויב במצוה זו ואינו חייב לחזר אחריה ורק כשמזדמן לו קן וכו' [צירפתי למטה] ולכאורה מאי שנא משחיטה שיש ברכה אע''ג שאינו מחויב לשחוט, דסו''ס עכשיו שנזדמן לו קן הלא בפשוטו הוא מחויב לשלח האם [ואכן יש נידון באחרונים אם אינו רוצה...

כהמשך לנידון ברכת המצות שדנו כאן בבין הזמנים יש לדון אי מברכין בלקיחת יפת תואר שהרי נמנה הוא במנין המצות?

הנצי"ב בהעמק דבר (בראשית ב' ה') כתב: "וכן כל ברכות הנהנין באים לברך שפע אותו מין. וכדאיתא בברכות ריש פרק כיצד מברכין ל"ה ב' כל הנהנה בעוה"ז בלא ברכה הרי זה גוזל הקב"ה וכנסת ישראל, וכו', בזה דבברכות הנהנין נותן שפע ברכה במין הנאכל, והמונע מזה הרי זה גוזל את הקב"ה הרוצה להשפיע ואת כנסת ישראל...

https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D.20600/

כאשר אנו מברכים אדם, כוונתנו לאחל לו שיתווסף לו שפע בנכסיו או בהצלחתו. אולם כשמדובר בקב"ה, הדבר מעורר תמיהה, הרי ה' הוא תכלית השלמות ולא חסר לו מאומה, ואם כן, כיצד שייך לומר שאנו מברכים אותו ומה משמעות המילה "ברוך" כלפיו? הכרה במקור השפע רבותינו המפרשים (רבנו בחיי, ספר החינוך והכתב והקבלה)...

https://forum-otzar-hatorah.co.il/articles/%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%9D.1293/

הגמ' ברכות נג: מביאה מחלוקת האם עדיף להזדרז ו"לחטוף" את הקידוש ולהוציא את כולם ידי חובה, או שעדיף לתת לאחרים משום שגדול העונה אמן יותר מן המברך עיי"ש. אמנם בשו"ע (סימן ר"א סעיף ד) פסק שצריך לחזר אחר כוס של ברכה. ומשמע משיטתו שיש עדיפות שהאדם יברך בעצמו על פני עניית אמן. ומכאן שהמשפט השגור בפי...

לכאו' צ"ע מדוע אין ברכה לישראלים על ברכת כהנים לדעת בעל החרדים אשר אף להם איכא מצווה בזה. ושמעתי, בשם חכ"א שתי' דכיון דהוי מצוה 'בלב' ממילא ליכא ברכה כדברי הב"י גבי ביטול חמץ, [לא ברירא לי מדוע הביא ראיה ממצות ביטול חמץ ולא הביא ראיה ממצות אמונה המבוארת ברמב"ם דליכא ע"ז ברכה. עי'.] . וד"ז דחוק...

נחלקו רבי יהודה ורבנן (ברכות לה.) בדיני ברכת הנהנין, אם יש לברך על כל מין ברכה מבוררת על המין המסוים, או לברך על כלל המין. ובגמ' (ברכות מ.) אמר רבי זירא משם רבי חנינא בר פפא שאין הלכה כדברי רבי יהודה. לאחר מכן אמר רבי זירא בשם רחב"פ שרבי יהודה למד זאת מהפס' "ברוך יי יום יום". גם לגבי ברכת המצוות...

?

ידועים בבי מדרשא דברי הריטב''א בחולין שכתב שמי שבירך על נטילת ידים ונמלך ולא אכל לא הוי ברכתו ברכה לבטלה כאן המקום להביא נידוני הפוסקים בזה אי הוי רק לענין נטילת ידים או שאפשר להשתמש בחידוש זה גם לשאר מקומות ומהו באמת הביאור בחידוש זה וכו'

ידוע פלוגתת הרמב"ם והראשונים האם מברכים ברכת המצוות על אירוסין, דדעת הרמב"ם אישות (פ"ג כ"ג) דהו ברכת המצוות דכ' דבעינן לברך ברכת האירוסין קודם הקידושין דכל ברכת המצוות קודם לעשייתן אבל הרא"ש בכתובות (פ"א סי"ב) פליג עליה דברכת האירוסין ברכת השבח ולא ברכת המצוות כיון דאין מצוה לקדש אשה והמצווה רק...

השליח ציבור התחיל יוצר כשהיו תשע אנשים, ואמר ברוך אתה ה׳, ואז הגיע אדם עשירי, האם במקרה כזה הוא יכול להשלים למדני חוקך כדי לומר קדיש?

ראיתי בספר ברית הלוי להגרי"א גרייבסקי (מערכה ג סוף סי' א) שסיפר: ואדכרנא מלתא במו"מ שהיה לי עם הגאון הגדול מוהר"ח ברלין ז"ל, ושאלני היכן מוזכר דין של מצוות צריכות כוונה בשו"ע, והשבתיו בהלכות ק"ש, ושאלני א"כ מאי טעמא האחיר השו"ע כ"כ ולא הקדים על מצות ציצית ותפילין. והשבתיו כי במצוות שמברכין...

תשובה מיוחדת: