חידות סוכות ב' יושבים בסוכה, איש אינו מברך ואשה מברכת

[אברך מישיבת מיר]

איך יכול להיות היכי תמצי שאיש ואשה יושבים באפן קבוע יחדיו בסוכה שנבנתה עבורם, אך האיש אינו רשאי לברך לישב בסוכה, ואשה רשאית לברך (לפוסקים שאשה מברכת לישב בסוכה)?

 

[יעקב הסופר]

מדובר במקרה שישבו בעל ואשתו בתוך הסוכה, באופן ששולחנם היה מונח בתוך הבית, שאז הבעל אינו רשאי לברך 'לישב בסוכה', משום שבישיבה כזו אינו מקיים מצוה, אך האשה רשאית לברך, משום שמקיימת מצוה בישיבתה בסוכה. (יצויין שמדובר באשה מבנות אשכנז, הנוהגות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן (יעויין במשנ"ב סי' תר"מ סק"א). אך לדעת מרן הבית יוסף (או"ח סי' י"ז), אין הנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן).

 

[יושב בישיבה]

מדובר במקרה שישבו בעל ואשתו בתוך הסוכה, באופן ששולחנם היה מונח בתוך הבית, שאז הבעל אינו רשאי לברך 'לישב בסוכה', משום שבישיבה כזו אינו מקיים מצוה, אך האשה רשאית לברך, משום שמקיימת מצוה בישיבתה בסוכה. (יצויין שמדובר באשה מבנות אשכנז, הנוהגות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן (יעויין במשנ"ב סי' תר"מ סק"א). אך לדעת מרן הבית יוסף (או"ח סי' י"ז), אין הנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן).

לחץ כדי לכווץ...

לא מסתבר שהאשה תקיים במצווה במה שאין האיש מקיים מצווה. ואף אומנם שהאיש לא מקיים רק משום גזירה שמא ימשך וגזירה זו לא שייכת באשה, מכל מקום לאחר שמדרבנן האיש אינו מקיים את המצוה באופן זה מסתבר שאף האשה לא תוכל לברך.

 

[יעקב הסופר]

https://www.dirshu.co.il/479245/?srsltid=AU7gw4WwE9aNhBIA6Ingi0KrKv_6Cmx4bcBMa51Wlu_qLm8H6qqCS2pT

עיין שם שאלה ותשובה מספר 6

 

[עוזי ומגני]

לא מסתבר שהאשה תקיים במצווה במה שאין האיש מקיים מצווה. ואף אומנם שהאיש לא מקיים רק משום גזירה שמא ימשך וגזירה זו לא שייכת באשה, מכל מקום לאחר שמדרבנן האיש אינו מקיים את המצוה באופן זה מסתבר שאף האשה לא תוכל לברך.

לחץ כדי לכווץ...

מה השיכות בין האיש לאשה?
למה מסתבר שאם גזרו על האיש, גם האשה לא תוכל לברך?

 

[יושב בישיבה]

מה השיכות בין האיש לאשה?
למה מסתבר שאם גזרו על האיש, גם האשה לא תוכל לברך?

לחץ כדי לכווץ...

כי האשה מקיימת מצוה שהיא מצווה רק מכח האיש, הרי היא פטורה מהמצוה.
וכמו שכתב הרא"ש שיכולה לומר וציוונו משום שהאנשים חייבים. ואם כן לא מסתבר שהיא תהיה יותר מן האיש.

 

[בניהו בן יהוידע]

סוכה מו.
"לברוכי למאן דאמר שביעי לסוכה ברוכי נמי מברכינן למאן דאמר שמיני לזה ולזה ברוכי לא מברכינן אמר רב יוסף נקוט דרבי יוחנן בידך, דרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור איקלעו בסוכה בשמיני ספק שביעי מיתב הוו יתבי ברוכי לא בריכו."
אך האישה יכולה לברך
רמב"ם, שופר וסוכה ולולב ו, יג
בזמן הזה שאנו עושין שני ימים טובים. יושבין בסכה שמונה ימים. וביום השמיני שהוא יום טוב ראשון של שמיני עצרת יושבין בה ואין מברכין לישב בסכה. וכן טמטום ואנדרוגינוס לעולם אין מברכין לישב בסכה מפני שהן חיבים מספק ואין מברכין מספק:
תוסר ר"ה לג.
"הא רבי יהודה הא רבי יוסי. אומר ר"ת אע"ג דסתם מתניתין כרבי יהודה הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ומעשה רב דהמוצא תפלין (עירובין דף צו. ושם) מיכל בת שאול היתה מנחת תפלין ואשתו של יונה שהיתה עולה לרגל וההוא עובדא דפרק אין דורשין (חגיגה דף טז: ושם) דהבאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים כדי לעשות נחת רוח לנשים. ומותרות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אע"ג דפטורות מן דבר המצוה ההיא ומתעסקות בהן כמו מיכל בת כושי שהיתה גם מברכת ותדע דאמרינן פרק החובל (ב"ק דף פז.) אמר רב יוסף מעיקרא אמרי מאן דאמר הלכה כרבי יהודה עבדינא יומא טבא לרבנן דלא מיפקדנא ועבידנא ואם במקום דפטור מן הדבר ועושהו אסור מלברך אם כן אמאי עבידנא יומא טבא והלא היה מפסיד ברכות ציצית ולולב ותפילין ומגילה ונר חנוכה וסוכה והבדלה וקדוש היום וברכות של ק"ש שחרית וערבית וכל הברכות כולן ואמרינן בפ' המניח (בבא קמא דף ל.) האי מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דברכות ועוד אמרינן פרק ערבי פסחים (פסחים דף קטז:) סומא פטור מלומר ההגדה ופריך מרב יוסף ורב ששת דהוי אמרי אגדתא כל חד וחד בביתיה ומדמוציא אחרים ידי חובתן שמע מינה דמחייבין ומשני משום דקסברי מצה בזמן הזה דרבנן אבל ממה שהיו מברכין לא מדקדק מידי שמע מינה היכי דפטירי שרי לברוכי ומשום דמברך ברכה שאינה צריכה וקעבר משום בל תשא ליכא דההיא דרשה דרבנן דהא אמר בפרק מי שמתו (ברכות דף כא.) ספק קרא אמת ויציב ספק לא קרא חוזר וקורא ולא אסרינן מספק משום לא תשא ומוציא שם שמים לבטלה דאסרינן בפ"ק דתמורה (דף ג. ד.) מדכתיב את ה' אלהיך תירא הני מילי בלא ברכה ומיהו אין כל כך ראיה מסומא לאשה דאע"ג דסומא פטור מדאורייתא מדרבנן מיהו חייב כדמוכח ההיא דערבי פסחים דמשני קסברי רב ששת ורב יוסף מצה בזמן הזה דרבנן ולכך היו יכולין להוציא אחרים ש"מ דאינהו נמי מדרבנן וכיון דמחייבי מדרבנן יכולין לברך כמו בנר חנוכה וכל מצות דרבנן ומיהו יש לדחות דרשות יכול להוציא בר חיובא דרבנן כמו קטן דמברך לאביו בפרק מי שמתו (ברכות דף כ:) ועולה למנין שבעה ומוציא אחרים ידי חובתן במגילה לר' יהודה כדתנן במגילה (דף יט.) אבל יש לדקדק מדתנן בפרק הקורא את המגילה עומד (שם דף כד. ושם) ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע משמע הא ראה אף על גב דנסתמו עיניו פורס ואמאי והא פוטר רבי יהודה סומא מכל המצות שבתורה בפרק החובל (ב"ק דף פז.) אבל אי מדרבנן חייב ניחא ומש"ה היה שמח רב יוסף במאי דמדאורייתא לא מיפקד ועביד משום הכי היה יכול לברך בכל מצות ויכול לומר וצונו כיון דמחייב מדרבנן כדקאמר בפ' במה מדליקין (שבת דף כג.) היכן צונו מלא תסור אבל אשה אפילו מדרבנן לא מיחייב' אמצות עשה שהזמן גרמא כדמוכח בפרק מי שמתו (ברכות דף כ:) גבי נשים חייבות בקדוש היום דבעי למימרא מדרבנן ופריך עלה [דא"כ] כל מצות עשה שהזמן גרמא ניחייבו מדרבנן ולענין סוכה מוכח בהדיא בריש סוכה (דף ב:) דאפילו מדרבנן לא מיחייבא היכי אמרה וצונו ומיהו בירושלמי משני שינויא אחרינא אקושיא דרבי יהודה אדר' יהודה דכל שלא ראה מאורות דפריך לה בירושלמי ומשני לה ביושב בבית אופל כך אני אומר היושב בבית אופל לא יפרוס על שמע משמע שר"ל שלא ראה מאורות מימיו שנולד במערה ואינו סומא ובמגילה נמי פריך לה בירושל' עלה דההיא ואין גרסות הירושל' מכוונות לא במכות ולא במגילה ומיהו בגמ' דידן במגילה (דף כד:) לא משמע הכי אלא משמע דמיירי בסומא ממש דמפרש טעמא דר' יהודה משום דאינו נהנה מן המאורות ומפרש ורבנן אית ליה הנאה כר' יוסי שראה סומא ואבוקה בידו ואמר לו בני אבוקה זו למה אמר לו כל זמן שאבוקה זו בידי רואין אותי בני אדם ומצילים אותי מן הפחתים ומן הברקנים ובאדם שרואה יפה אלא שנולד במערה ולא ראה מאורות מעולם לא שייך האי טעמא ולפי מה שפי' דסומא חייב מדרבנן ואשה פטורה יש ליתן טעם בדבר דהחמירו רבנן בסומא משום דהוי מינא דבר חיובא ועוד שלא יראה כנכרי דאם פטרת ליה בכל מצות נמצא דאינו נוהג בתורת ישראל כלל אבל אשה אי פטרת לה בכל מצות עשה שהזמן גרמא יש עדיין מצות דמחייבת בהו ור"י ב"ר יהודה מביא ראיה דנשים מברכות על כל מצות עשה שהזמן גרמא מדאמרינן (מגילה דף כג.) הכל עולה למנין שבעה ואפי' אשה ואפי' קטן ואע"ג דאשה אינה מצווה לעסוק בתורה כדאמר בפרק קמא דקדושין (דף צד.) ובריש בכל מערבין (עירובין כז.) ואור"ת דאין זו ראיה דברכת התורה לפניה ולאחריה לאו משום תלמוד תורה שאפילו ברך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך תדע במקום שאין לוי כהן קורא במקום לוי ומברך אע"פ שכבר ברך בקריאה ראשונה ועוד דאיכא למימר דהא דאשה עולה היינו באמצע שלא היו רגילים לברך כדאיתא בפרק הקורא את המגילה עומד (דף כא.) תנא פותח מברך לפניה וחותם מברך לאחריה והאידנא כולהו מברכין גזירה משום הנכנסים ומשום היוצאים ומיהו עולין למנין שבעה משמע בסוף שבעה ומקטן דמברך ברכת המזון אף על פי שהוא פטור אין ראיה לאשה דקטן בא לכלל חיוב וחייב לחנכו ואינו מוזהר על לא תשא"
וכן בר"ן
(אע"פ שלהלכה נפסק שבמקום כזה חכ' לא תיקנו)
לסיכום:
מדובר ביום השמיני בחו"ל (רמב"ם) ולאשה מותר לברך כי אין בה לא תשיא (תוס')

 

[עוזי ומגני]

כי האשה מקיימת מצוה שהיא מצווה רק מכח האיש, הרי היא פטורה מהמצוה.
וכמו שכתב הרא"ש שיכולה לומר וציוונו משום שהאנשים חייבים. ואם כן לא מסתבר שהיא תהיה יותר מן האיש.

לחץ כדי לכווץ...

האנשים חייבים בסוכה וזה סוכה,
אלא גזרו על האיש לא לשבת בה
וע"כ אינם יכולים לברך
אולם אין מניעה על האשה לברך

 

[יושב בישיבה]

האנשים חייבים בסוכה וזה סוכה,
אלא גזרו על האיש לא לשבת בה
וע"כ אינם יכולים לברך
אולם אין מניעה על האשה לברך

לחץ כדי לכווץ...

אז כל הפסולים שפסלו חכמים בסכך כגון נסרים משום גזירת תקרה וכיוצא בזה לא יהיו שייכים על נשים?
ואשה תוכל לברך בסוכה שחכמים פסלוה משום גזירת תקרה?
ודאי שלא.

 

[עוזי ומגני]

אז כל הפסולים שפסלו חכמים בסכך כגון נסרים משום גזירת תקרה וכיוצא בזה לא יהיו שייכים על נשים?
ואשה תוכל לברך בסוכה שחכמים פסלוה משום גזירת תקרה?
ודאי שלא.

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' באמת הענין תמוה כיצד רבנן הפקיעו את המצווה דאו'
ויש שרצו לומר שרבנן יכולים לבטל את המצווה מדאו' בעבור סייג
אולם יש שרצו לומר [ברח לי מזכרוני מי] דהגדר הוא שרבנן הקירו את הסוכה ונמצא זה יושב בסוכה גזולה
ויש בזה כמה נפק"מ
א. האם אשה יכולה לברך דאם רבנן הפקירו את הסוכה שיש בה ראשו ורובו א"כ היום הסוכה גזולה ואסור בין לאיש ובין לאשה
ב. האם יכול לשבת בה ביום השמיני דאם היא סוכה גזולה מותר דלאו סוכה היא אולם אם היא רק אסרו לשבת בה הוי סוכה מעילא ואסור לשבת בה

לפי"ז יש לחלק בין גזירת נסרים שרבנן אמרו דלא הוי סוכה להיכא שהסוכה מעילא ורק שולחנותוך הבית שהחשש שמא ימשך ולא פסול בסוכה

 

[אברך מישיבת מיר]

אז כל הפסולים שפסלו חכמים בסכך כגון נסרים משום גזירת תקרה וכיוצא בזה לא יהיו שייכים על נשים?
ואשה תוכל לברך בסוכה שחכמים פסלוה משום גזירת תקרה?
ודאי שלא.

לחץ כדי לכווץ...

י"ל כי אם האשה תמשך לבת לא אתי ביה לידי חורבה, כי כבר ברכה קודם ליישב, ומה שתואכל בבית לא איכפת לן, אך אם תשב תחת הבית ותברך על זה ליישב בסוכה אתי ביה לידי חורבה, לכן אף באשה אסור.

 

[אברך מישיבת מיר]

לכאו' באמת הענין תמוה כיצד רבנן הפקיעו את המצווה דאו'

לחץ כדי לכווץ...

יש כח ביד חכמים.
לעקור דבר מן התורה.
אך באמת זה שאלב כללית כמו שופר בשבת אם תקע האם קיים מצוה מדאורייתא, ויש בזה אריכות, וכבר הקובץ הערות האריך בזה.