איש

בגמרא: מפני מה איש מחזר על אשה, ואין אשה מחזרת על איש? משל לאדם שאבד לו אבידה, מי מחזר על מי? בעל אבידה מחזיר על אבידתו! לכאורה זה אמור רק על מי שאין לו דעת, כגון חפץ דומם, או אפילו בעל חי, כהא דאמר דוהמע"ה (תהלים קיט קעו): תעיתי כשה אובד בקש עבדך, וביאר במצודות: כמו השה שאובד שאינו יכול לחפש את...

איך יכול להיות היכי תמצי שאיש ואשה יושבים באפן קבוע יחדיו בסוכה שנבנתה עבורם, אך האיש אינו רשאי לברך לישב בסוכה, ואשה רשאית לברך (לפוסקים שאשה מברכת לישב בסוכה)?

איזה דבר טמאה מצינו באיש יותר מאשר באישה?

אשמח אם יוכלו להפנות אותי למקור לדברים אלו תודה רבה!!

מה המכנה המשותף ל - איש, חבר, חיל מילה אחת!

כתב בספר שערי תשובה (שער ג' אות קפ"ח) גבי איסור דלא תגורו מפני איש, וז"ל: וחייב האדם למסור עצמו לסכנה ואל ישיא את נפשו עון אשמה כזאת, ע"ש. הרי מוכח דאיכא דינא דיהרג ואל יעבור באיסור לא תוגרו מפני איש. אולם מצינו בפוסקים שהיתה רוח אחרת עמם, דיעוי' בב"ח (חו"מ ריש סי' י"ב) שהביא לדון אי רשאי לסלק...

הענין האחרון בפרשה הוא הסבת הנחלות ממטה למטה אחר וצריך באור החסרון שבדבר עד כדי אריכות בטענות בני יוסף והקפדת נישואי בנות צלפחד לבני דודיהן. והנה בספר יהושע שערכה של א''י הוא מאריכים מאוד בנחלת כל שבט ושבט בגבולותיו ושמות עריו ויסוד הענין בפרשיות ויחי ווזאת הברכה שם מתארים יעקב ומשה- את השבטים...

וברש"י נתבאר שבאו גם משבט לוי, וא"כ לכאו' צ"ב לאן הלכו 1,000 איש?

(ה) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־שֹׁפְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל הִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו הַנִּצְמָדִ֖ים לְבַ֥עַל פְּעֽוֹר׃ האם הם הספיקו אכן להרוג או שמעשה זמרי ותגובת פינחס השעתה את זה או שזה קרה לאחר מעשה פנחס

קבר הבן איש חי בבגדד נותר במשך שנים בגדר תעלומה, על רקע שמועות על הרס וחילול בית הקברות היהודי בעיר. תיעוד חדש מהשטח חושף מציאות מורכבת יותר, ומעלה מחדש את השאלה היכן בדיוק נטמן אחד מגדולי חכמי בבל ומה עלה בגורל זכרו. י"ג באלול, הוא יום פטירתו של גאון חכמי בבל, רבנו יוסף חיים זצ"ל בעל ה"בן איש...

ראיתי בספר אחד שהביא כן בשם החת''ס, האם מישהו יודע איפה נדפסו

מהו השם?

וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים (ויקרא כב, ז) אל תקרי וְאַחַר, אלא 'וְאַחֵר' יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים, כי על ידי הטבילה הוא נהפך להיות איש אחר לגמרי, ואינו אותו איש שהיה לפני הטבילה. (שפע חיים, תורה שבכתב)

עיין שו''ת רב פעלים ח''ג או''ח סימן לב וצ''ב הלא בעינן תמימות, ומה שייך חצי שיעור כשאי''ז תמימות

השעיר לעזאזל נשלח בידי 'איש עתי', רש"י פירש 'איש עתי – המוכן לכך מיום אתמול', וביאר בגור אריה שפירוש "עיתי" היינו שהכינו אותו לעת קבוע, שמאתמול אמרו לו 'לעת מחר אתה קבוע ומוכן', לכך נקרא "עתי". כעין זה הוא בירושלמי (יומא פ"ו ה"ג) 'עתי' - שיהא עתיד, דהיינו מוכן ומזומן, כמו להיות עתידים ליום הזה...

רבנו נולד בשנת תפ"ו, בשנה בה נתמנה אביו רבי צבי הירש זצ"ל כרבה של טשורטקוב, אביו הרבה תעניות עד שנולד לו בן זה, ויקרא הנער שמואל, על שם זקינו הגאון מופת הדור רבי שמואל שמעלקא הלוי מטארני. כבר בילדותו ניכר בו כי לגדולות נוצר, באשר חונן מאת הבורא ית"ש בכשרונות נעלים, בשכל כביר חד וחריף, ובהבנה...

ישנו משפט מפורסם מהחזו"א שבזה"ז אין ללמוד קבלה, וה"ט שהרב'ה האחרון לכך היה הלשם וגם הוא נפטר. ומאידך- שמעתי באזניי מרבינו שריד לדור דעה רבי מאיר גריינימן שליט"א שהחזו"א היה קורא מהרח"ו ועשה רושם שאינו מבין כלום עכ"ד. רציתי לברר האם יש למישהו מה להוסיף בעניין, עובדות והסברים, ממרן ז"ל וחבר...

מקור מש"ס לביטוי זה.

סיפר הגה"ח רבי יוסף בעריש ויינברגר זצ"ל: פעם אחת נכנסתי אל הקודש פנימה אצל הרה"ק ה'ישועות משה' מויז'ניץ זי"ע, בליל ז' באדר. וראיתיו כשהוא כולו לוהט כאש להבה, והנה שואל אותי הראית את דברי ה''אור החיים'' הק' על הכתוב (דברים לג, א) "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים" הוא הורה...

למה נאמר בלשון זה? הלא היה משבט בנימין ולא מיהודה? ישנה סיבה מעבר לכתוב בגמ', צריך להביא את המקור