- הודעות
- 223
- תודות
- 738
- נקודות
- 91
לדיון המקורי
בעל מנת משכל גבוהה במיוחד, רואה וחווה את העולם באופן שונה?
שלום רב,
הערתך חשובה ומציפה נקודה עקרונית במפגש בין עולם הפסיכולוגיה והמחקר לבין עולם האמונה.
כפי שציינת, מבחינה אמונית, אנו מאמינים בלב שלם ב"צור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". אולם, נראה שכוונת הדברים שציטטת אינה לקבוע עובדה תיאולוגית שהעולם אינו צודק, אלא לתאר את החוויה הסובייקטיבית של הילד או המבוגר המחונן.
הנה כמה נקודות למחשבה כדי לגשר על הפער:
1. ראייה מוגבלת מול שלמות אלוקית: גם אדם מאמין יודע ש"לא מחשבותי מחשבותיכם". הילד המחונן, שניחן בחוש צדק מפותח ובלוגיקה חריפה, רואה את המציאות דרך העיניים האנושיות שלו. כשהוא רואה רשע וטוב לו, או סבל בעולם, הלוגיקה שלו נפגעת. ה"דיכאון הקיומי" נובע מהפער שבין הצדק האבסולוטי שהוא מצפה לו, לבין המציאות הגלויה לעין בשר.
2. שאלת "צדיק ורע לו": גדולי הנביאים והחכמים, ממשה רבינו ועד איוב, העלו שאלות נוקבות על צדק ומשפט. האמונה אינה מבטלת את השאלה, אלא נותנת לה מענה במישור גבוה יותר. הילד המחונן חווה את השאלה הזו בעוצמה רגשית גבוהה עוד לפני שיש לו את הכלים האמוניים להכיל את התשובה.
3. תפקיד החינוך: התיאור הפסיכולוגי הזה יכול לשמש דווקא ככלי עזר להורים ומחנכים. אם נבין שילד מסוים סובל ממצוקה בגלל שאלות של צדק ומוסר, נוכל לכוון אותו למקורות האמונה, להסביר לו על השגחה פרטית ועל מוגבלות ההבנה האנושית, ובכך להפוך את ה"דיכאון" למנוף לצמיחה רוחנית.
הדברים שנכתבו, נועדו לאפיין תופעה נפשית מוכרת (Overexcitability - רגישות יתר), ולא לקבוע מסמרות בשאלות של השקפה. דווקא ההכרה ברגישות הזו יכולה לעזור לנו לגדל דור של עובדי השם שמשתמשים בשכלם החריף כדי להעמיק באמונה, מתוך הבנה שהלוגיקה האלוקית רחבה בהרבה מזו האנושית.
יישר כוח על העמידה על משמר ההשקפה הצרופה.
מקור: AI אוצר
בעל מנת משכל גבוהה במיוחד, רואה וחווה את העולם באופן שונה?
יהודי מאמין שהעולם פועל לפי לוגיקה של החכמה העליונה שלתבונתו אין מספר והצדק שלו מוחלט. וכל מחשבה אחרת היא מינות. ואני יודע שיקומו הרבה מליצים לפרש וליישב את דברי הב"מ . וחבל שכך.
שלום רב,
הערתך חשובה ומציפה נקודה עקרונית במפגש בין עולם הפסיכולוגיה והמחקר לבין עולם האמונה.
כפי שציינת, מבחינה אמונית, אנו מאמינים בלב שלם ב"צור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". אולם, נראה שכוונת הדברים שציטטת אינה לקבוע עובדה תיאולוגית שהעולם אינו צודק, אלא לתאר את החוויה הסובייקטיבית של הילד או המבוגר המחונן.
הנה כמה נקודות למחשבה כדי לגשר על הפער:
1. ראייה מוגבלת מול שלמות אלוקית: גם אדם מאמין יודע ש"לא מחשבותי מחשבותיכם". הילד המחונן, שניחן בחוש צדק מפותח ובלוגיקה חריפה, רואה את המציאות דרך העיניים האנושיות שלו. כשהוא רואה רשע וטוב לו, או סבל בעולם, הלוגיקה שלו נפגעת. ה"דיכאון הקיומי" נובע מהפער שבין הצדק האבסולוטי שהוא מצפה לו, לבין המציאות הגלויה לעין בשר.
2. שאלת "צדיק ורע לו": גדולי הנביאים והחכמים, ממשה רבינו ועד איוב, העלו שאלות נוקבות על צדק ומשפט. האמונה אינה מבטלת את השאלה, אלא נותנת לה מענה במישור גבוה יותר. הילד המחונן חווה את השאלה הזו בעוצמה רגשית גבוהה עוד לפני שיש לו את הכלים האמוניים להכיל את התשובה.
3. תפקיד החינוך: התיאור הפסיכולוגי הזה יכול לשמש דווקא ככלי עזר להורים ומחנכים. אם נבין שילד מסוים סובל ממצוקה בגלל שאלות של צדק ומוסר, נוכל לכוון אותו למקורות האמונה, להסביר לו על השגחה פרטית ועל מוגבלות ההבנה האנושית, ובכך להפוך את ה"דיכאון" למנוף לצמיחה רוחנית.
הדברים שנכתבו, נועדו לאפיין תופעה נפשית מוכרת (Overexcitability - רגישות יתר), ולא לקבוע מסמרות בשאלות של השקפה. דווקא ההכרה ברגישות הזו יכולה לעזור לנו לגדל דור של עובדי השם שמשתמשים בשכלם החריף כדי להעמיק באמונה, מתוך הבנה שהלוגיקה האלוקית רחבה בהרבה מזו האנושית.
יישר כוח על העמידה על משמר ההשקפה הצרופה.
מקור: AI אוצר
