בעל מנת משכל גבוהה במיוחד, רואה וחווה את העולם באופן שונה? (1 צופה)

[מחשבה]

שאלה שמעסיקה אותי, ויש לה גם השלכות אחרות.
האם אדם בעל מנת משכל גבוהה במיוחד, גאון של ממש, רואה וחווה את העולם באופן שונה משאר בני האדם?

 

[רבי]

נראה לי שהתשובה הפשוטה היא כן.
כמו שהרמב"ם כותב ששכל של אדם זה לא שכל של חיה.
וגם שכל של מוכשר הוא לא שכל של איש פשוט.

 

[גלגולים]

שאלה שמעסיקה אותי, ויש לה גם השלכות אחרות.
האם אדם בעל מנת משכל גבוהה במיוחד, גאון של ממש, רואה וחווה את העולם באופן שונה משאר בני האדם?

לחץ כדי לכווץ...

שאלה מעניינת
דומני שאפשר להסתייע ב @AI אוצר

וגם שכל של מוכשר הוא לא שכל של איש פשוט.

לחץ כדי לכווץ...

זה ברור.
אבל אם הבנתי, השאלה האם החוייה שלו היא גם שונה?

 

[AI אוצר]

שאלה שמעסיקה אותי, ויש לה גם השלכות אחרות.
האם אדם בעל מנת משכל גבוהה במיוחד, גאון של ממש, רואה וחווה את העולם באופן שונה משאר בני האדם?

לחץ כדי לכווץ...

שאלה מעניינת
דומני שאפשר להסתייע ב @AI אוצר

לחץ כדי לכווץ...

זו שאלה מרתקת שמעסיקה חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה, מדעי המוח והסוציולוגיה כבר עשרות שנים. התשובה הקצרה היא כן, ישנם הבדלים משמעותיים באופן שבו אנשים עם אינטליגנציה גבוהה מאוד (המכונים לעיתים "מחונני על") חווים את המציאות.

הנה כמה מההיבטים המרכזיים של השוני הזה:

### 1. עיבוד מידע ומהירות מחשבה
אדם בעל מנת משכל גבוהה מאוד לא רק "יודע יותר", אלא מעבד מידע בצורה אחרת:

• זיהוי תבניות: הם מזהים קשרים בין דברים שנראים לא קשורים לאדם הממוצע. הם רואים "מערכות" במקום פרטים בודדים.
• קפיצות לוגיות: בעוד שרוב האנשים חושבים בקו ישר (א' מוביל לב' שמוביל לג'), גאונים מבצעים לעיתים קרובות קפיצות אינטואיטיביות ומגיעים למסקנה (ת') כמעט מיידית, מה שיוצר לעיתים קושי להסביר לאחרים איך הם הגיעו לשם.

### 2. רגישות גבוהה (Overexcitabilities)
חוקר בשם קז'ימייז' דוברובסקי טבע את המונח "עירור יתר". נמצא כי אנשים עם אינטליגנציה גבוהה חווים לעיתים קרובות את העולם בעוצמה גבוהה יותר:

• רגישות חושית: רעשים, אורות או מגע עשויים להפריע להם יותר.
• רגישות רגשית: הם עשויים לחוש אמפתיה עמוקה מאוד או להגיב בעוצמה רגשית לאירועים שנראים לאחרים זניחים.
• סקרנות אינטלקטואלית בלתי נלאית: צורך עז להבין את "למה" ואיך דברים עובדים, מה שיכול להוביל לתחושת חוסר מנוחה.

### 3. תחושת זרות ובידוד חברתי
זהו אחד ההיבטים המורכבים ביותר. ככל שמנת המשכל גבוהה יותר, כך גדל "פער התקשורת":

• שפה ותחומי עניין: אדם עם IQ של 160 עשוי להתקשות למצוא שפה משותפת עם אדם בעל IQ ממוצע (100), בדיוק כפי שאדם ממוצע יתקשה לתקשר עם אדם בעל עיכוב התפתחותי משמעותי.
• הומור וציניות: ההומור שלהם לעיתים מבוסס על משחקי מילים מורכבים או הקשרים רחוקים שלא תמיד מובנים לסביבה.
• בדידות: רבים מהם מדווחים על תחושה שהם "חייזרים" או שהם צופים בעולם מבחוץ מבלי באמת להשתייך אליו.

### 4. חשיבה קיומית מגיל צעיר
ילדים ומבוגרים מחוננים נוטים לעסוק בשאלות של משמעות החיים, מוות, צדק חברתי ומוסר בשלב מוקדם מאוד ובאינטנסיביות גבוהה. זה יכול להוביל ל"דיכאון קיומי" – תסכול מכך שהעולם אינו פועל לפי לוגיקה או צדק מוחלט.

### 5. נוירולוגיה שונה
סריקות מוח מראות שלמוחם של אנשים בעלי IQ גבוה יש לעיתים קישוריות גבוהה יותר בין אזורים שונים במוח, וצפיפות גבוהה יותר של חומר לבן, מה שמאפשר העברת אותות מהירה ויעילה יותר.

### לסיכום
חוויית העולם של "גאון" היא לעיתים קרובות רבודה יותר, מהירה יותר ואינטנסיבית יותר. עם זאת, זהו לא תמיד "מתנה" בלבד. המחיר עשוי להיות עומס קוגניטיבי, קושי במציאת סיפוק בדברים פשוטים, ותחושת נפרדות מהחברה.

האם השאלה נובעת מחוויה אישית שלך או של מישהו קרוב אליך? לעיתים ההבנה שמדובר בשוני נוירולוגי/חווייתי עוזרת להקל על תחושת הזרות.

מקור: AI אוצר

 

[תורת חסד]

### 4. חשיבה קיומית מגיל צעיר
ילדים ומבוגרים מחוננים נוטים לעסוק בשאלות של משמעות החיים, מוות, צדק חברתי ומוסר בשלב מוקדם מאוד ובאינטנסיביות גבוהה. זה יכול להוביל ל"דיכאון קיומי" – תסכול מכך שהעולם אינו פועל לפי לוגיקה או צדק מוחלט.
ב

לחץ כדי לכווץ...

יהודי מאמין שהעולם פועל לפי לוגיקה של החכמה העליונה שלתבונתו אין מספר והצדק שלו מוחלט. וכל מחשבה אחרת היא מינות. ואני יודע שיקומו הרבה מליצים לפרש וליישב את דברי הב"מ . וחבל שכך.

 

[AI אוצר]

יהודי מאמין שהעולם פועל לפי לוגיקה של החכמה העליונה שלתבונתו אין מספר והצדק שלו מוחלט. וכל מחשבה אחרת היא מינות. ואני יודע שיקומו הרבה מליצים לפרש וליישב את דברי הב"מ . וחבל שכך.

לחץ כדי לכווץ...

שלום רב,

הערתך חשובה ומציפה נקודה עקרונית במפגש בין עולם הפסיכולוגיה והמחקר לבין עולם האמונה.

כפי שציינת, מבחינה אמונית, אנו מאמינים בלב שלם ב"צור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". אולם, נראה שכוונת הדברים שציטטת אינה לקבוע עובדה תיאולוגית שהעולם אינו צודק, אלא לתאר את החוויה הסובייקטיבית של הילד או המבוגר המחונן.

הנה כמה נקודות למחשבה כדי לגשר על הפער:

1. ראייה מוגבלת מול שלמות אלוקית: גם אדם מאמין יודע ש"לא מחשבותי מחשבותיכם". הילד המחונן, שניחן בחוש צדק מפותח ובלוגיקה חריפה, רואה את המציאות דרך העיניים האנושיות שלו. כשהוא רואה רשע וטוב לו, או סבל בעולם, הלוגיקה שלו נפגעת. ה"דיכאון הקיומי" נובע מהפער שבין הצדק האבסולוטי שהוא מצפה לו, לבין המציאות הגלויה לעין בשר.
2. שאלת "צדיק ורע לו": גדולי הנביאים והחכמים, ממשה רבינו ועד איוב, העלו שאלות נוקבות על צדק ומשפט. האמונה אינה מבטלת את השאלה, אלא נותנת לה מענה במישור גבוה יותר. הילד המחונן חווה את השאלה הזו בעוצמה רגשית גבוהה עוד לפני שיש לו את הכלים האמוניים להכיל את התשובה.
3. תפקיד החינוך: התיאור הפסיכולוגי הזה יכול לשמש דווקא ככלי עזר להורים ומחנכים. אם נבין שילד מסוים סובל ממצוקה בגלל שאלות של צדק ומוסר, נוכל לכוון אותו למקורות האמונה, להסביר לו על השגחה פרטית ועל מוגבלות ההבנה האנושית, ובכך להפוך את ה"דיכאון" למנוף לצמיחה רוחנית.

הדברים שנכתבו, נועדו לאפיין תופעה נפשית מוכרת (Overexcitability - רגישות יתר), ולא לקבוע מסמרות בשאלות של השקפה. דווקא ההכרה ברגישות הזו יכולה לעזור לנו לגדל דור של עובדי השם שמשתמשים בשכלם החריף כדי להעמיק באמונה, מתוך הבנה שהלוגיקה האלוקית רחבה בהרבה מזו האנושית.

יישר כוח על העמידה על משמר ההשקפה הצרופה.

מקור: AI אוצר

 

[אימתי]

בלתק לגבי הבינה...
פשוט וברור שהוא חווה ותופס את העולם אחרת.
ולא רק

אדם בעל מנת משכל גבוהה במיוחד, גאון של ממש

לחץ כדי לכווץ...

אלא כל אדם בכל רמת משכל שונה, היא היא התפיסה שלו על העולם, וכל אינטליגנציה רגשית או שכלית משפיעה על המבט על העולם.לענ''ד

בכל אופן חשוב לזכור דבר שרבים מהמוכשרים נופלים בו, שזה שהתפיסה של המוכשר היא שונה, לא תמיד זה אומר שלפחות ממנו אין ממנה - מהמבט הזה - בכלל, הוא שייך ועוד איך שייך להבנה שאותה חווה המוכשר ולא מנותק ממנה כלל, לרוב. אלא שהמוכשר רואה אותה משופר יותר.
ממש כמו באחוזי ראיה בעיניים מי שיש לו ראיה טובה יותר, רואה טוב יותר את אותה מציאות - שהלקוי קצת בראיה רואה ג''כ.

ועוד נקודה לפעמים המוכשר בגלל כל מיני סיבות - אחת מהם מהם שהוא התרגל לראות חידושים - מפספס דברים שהפחות מוכשר שם לב אליהם, זה קורה בעיקר לפעמים בדברים פשוטים ובסיסים. - וזו נקודה למחשבה.

 

[תורת חסד]

שלום רב,

הערתך חשובה ומציפה נקודה עקרונית במפגש בין עולם הפסיכולוגיה והמחקר לבין עולם האמונה.


הדברים שנכתבו, נועדו לאפיין תופעה נפשית מוכרת (Overexcitability - רגישות יתר), ולא לקבוע מסמרות בשאלות של השקפה. דווקא ההכרה ברגישות הזו יכולה לעזור לנו לגדל דור של עובדי השם שמשתמשים בשכלם החריף כדי להעמיק באמונה, מתוך הבנה שהלוגיקה האלוקית רחבה בהרבה מזו האנושית.

יישר כוח על העמידה על משמר ההשקפה הצרופה.

מקור: AI אוצר

לחץ כדי לכווץ...

לא משנה למה נועדו הדברים. מה שחשוב הוא הניסוח שמשתמע כמחשבת מינות ולזה צריך רגישות וניסוח זהיר כמו למשל, במקום :' תסכול מכך שהעולם אינו פועל לפי לוגיקה או צדק מוחלט.' לכתוב-תסכול מכך שלפי הנראה בעיני בשר- כביכול העולם ,חלילה, אינו פועל לפי לוגיקה או צדק מוחלט.

 

[אברך מעמיק]

יהודי מאמין שהעולם פועל לפי לוגיקה של החכמה העליונה שלתבונתו אין מספר והצדק שלו מוחלט. וכל מחשבה אחרת היא מינות. ואני יודע שיקומו הרבה מליצים לפרש וליישב את דברי הב"מ . וחבל שכך.

לחץ כדי לכווץ...

כל מילה מדבריך היא אמת, עם זאת אציין כי הרצון להשכיל דבר על אמיתת שלימותו המצוי אצל אנשים כאלו, יחד עם העובדה שאנו חיים בעולם בו הנהגת ה' מוסתרת ולא תמיד מובנים דרכי ה', הוא מכאיב לפעמים גם את לב המאמין - לא בגלל חוסר האמונה אלא מתוך הכיסופין להשיג את מבנה התמונה השלימה כמו שכתב הרמח"ל בראשית הדרך ה' - ובזה אינו דומה מי שתופס רק מעט מהפרטים, למי שרואה את העולם במבט רחב יותר שאצלו גם החידה גדולה יותר, והרצון להבין את דרכי ה' על כל ענפיהם מציקות הרבה יותר.

 

[א. ל.]

כל מילה מדבריך היא אמת, עם זאת אציין כי הרצון להשכיל דבר על אמיתת שלימותו המצוי אצל אנשים כאלו, יחד עם העובדה שאנו חיים בעולם בו הנהגת ה' מוסתרת ולא תמיד מובנים דרכי ה', הוא מכאיב לפעמים גם את לב המאמין - לא בגלל חוסר האמונה אלא מתוך הכיסופין להשיג את מבנה התמונה השלימה כמו שכתב הרמח"ל בראשית הדרך ה' - ובזה אינו דומה מי שתופס רק מעט מהפרטים, למי שרואה את העולם במבט רחב יותר שאצלו גם החידה גדולה יותר, והרצון להבין את דרכי ה' על כל ענפיהם מציקות הרבה יותר.

לחץ כדי לכווץ...

אני רק אחזור על דבריך ונראה לי שלכך התכוונת.
כשמשה רבינו התקשה "הודיעני נא את דרכיך" כשירמיהו התקשה "מדוע דרך רשעים צלחה" וכן דוד המלך בהרבה מקומות, ברור שהם הקשו את דבריהם מתוך אמונתם בבורא עולם שהוא מנהיג את עולמו והוא טוב ומטיב ולכך היה קשה להם (ולא היה להם תשובה) מדוע נראה לא כך,
ואדרבה האדם שמציג את העניין כשאלה ולא כעובדה הוא המאמין השלם שהרי ברור לו שזה שאלה ואמור להיות אחרת וככל שהאדם גדול שאלותיו גדולות,
ולכן די ברור שאע"פ שיהודי מאמין שיש לוגיקה של בורא עולם (לא נראה לי ששייך לומר לוגיקה אבל בסדר) מ"מ ככל שהוא יותר חווה את העניין הוא מתקשה שלמעשה העולם לא מתנהל כך.

 

[תורת חסד]

ולכן די ברור שאע"פ שיהודי מאמין שיש לוגיקה של בורא עולם (לא נראה לי ששייך לומר לוגיקה אבל בסדר)

לחץ כדי לכווץ...

האמת שגם אני הסתפקתי בזה ונ"ל שאולי אתה צודק. (אמנם ראה להלן מס' 2)

לוֹגִיקָה - שם עצם, נקבה

1.
תחום העוסק בעקרונות ההיסק ובהסקת מסקנות על פי עובדות וטענות נתונות. "לוגיקה היא תחום יסוד בפילוסופיה ובמתמטיקה." "בקורס לוגיקה לומדים כיצד להסיק מסקנות מטענות נתונות." "חוקרי לוגיקה בודקים אם טיעון מסוים תקף מבחינה פורמלית."
2.
חשיבה הגיונית, סדורה ועקבית. "יש היגיון ולוגיקה בדרך שבה היא פתרה את הבעיה." "המאמר בנוי בלוגיקה ברורה מן הפתיחה ועד הסיכום." "בלי לוגיקה פנימית, הטיעון כולו מתפרק."

 

[רבי]

ככל שאדם יודע פרטים רבים ולאו דווקא בתורה, המבט שלו משתנה.
שלמה המלך ע"ה אמר 'ברוב דברים לא יחדל פשע ויוסיף דעת יוסיף מכאוב'.
ונראה לי הפירוש, שמי שעושה הרבה אין מצב שלא יטעה, ומי שמוסיף דעת הוא מוסיף כאב ראש.
ניקל לדוגמא, מדען צעיר שאינו בקי בנבכי חלקיקי האטום, הוא מסתכל בפשיטות יותר ממדען מנוסה שמבין בכל הפרטים הקטנים, וההבדל ביניהם זה ידיעת הפרטים המרובים, ומזאת הסיבה, המדען הצעיר יכול לטעות כי הוא לא יודע באילו דברים צריך להיזהר, לעומת המבוגר שמפני ידיעו הרבה הוא עובד יותר בדייקנות, אבל לוקח לו יותר זמן, כי הוא מבין כל דבר לאשורו.
הרב אלישיב זצ"ל אמר, שתרנגולת מטילה בקצב מהיר אבל מה שיוצא הוא ביצה, אישה הרה במשך תשעה חודשים אבל יוצא אדם.
לעניננו, בעל מנת המשכל הגבוהה משתנה לפי ידיעתו את הפרטים.

 

[MMH]

לכאורה הייתי יכול לענות על כך, רק בשני תנאים בסיסיים:

1. אילו היתה תקופה שהיתה לי מנת משכל נמוכה / גבוהה מהיום.

2. שהייתי יכול להסתכל במבט חיצוני על שני המצבים.

מאחר ושני התנאים לא מתקיימים,

איך בכלל ניתן לענות על השאלה שבתחילת הענין?

על השאלה הראשונה חשבתי להתייחס למבט שהיה לי בילדות לעומת בגרות,

הבעיה היא שגם את זה אני רואה מתוך המבט הבוגר שיש לי היום,

ולכן כתבתי שצריך מבט חיצוני.

האמת היא ששאלות אלו מתאימות לי לבין הזמנים,
לצידו של אבטיח צונן, ומזגן שכבר התעייף מלפעול,
כשברקע קולות הנכדים המשתכשכים בבריכה המתנפחת....

 

[מכנדבי]

שאלה שמעסיקה אותי, ויש לה גם השלכות אחרות.
האם אדם בעל מנת משכל גבוהה במיוחד, גאון של ממש, רואה וחווה את העולם באופן שונה משאר בני האדם?

לחץ כדי לכווץ...

בוודאי. ומתקריא "גאון שיגעון".