שיר דום להשם והתחולל לו

[שמעון הגלילי]

זַעֲקַת הַשְּׁתִּיקָה
בּוֹקַעַת וְעוֹלָה
וְנֶעֱמֶדֶת לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמִים

יוֹדֵעַ כָּל מַחֲשָׁבָה
מְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה
הַכֹּל בְּיָדְךָ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים

וְלָנוּ לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא לֹא לְהַגִּיד מִלָּה

דּוּמִיָּה​

 

[נתאי הארבלי]

ורחל מבכה על בניה וקולה לא ישמע
וירושלים תתן קולה ואיה מקומו
ורחל שפתיה נעות קולה נדם
כי גם לשתיקה יש לה לב
ואותו הלב מלא מקולות
קולות המשתוקקים לאור שבעת הימים
בו יתקיים רק קולה ישמע ושפתיה לא נעות
כי הקול ההוא מנפשה של שתיקה מקורו וממנה ייחצב