השמחה בביאת ה' - אימתי? (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

הצעיר שבחבורה יצר פוסט חדש
השמחה בביאת ה' - אימתי?

תהלים צו, יא-יג

(יא) יִשְׂמְח֣וּ הַ֭שָּׁמַיִם וְתָגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִֽרְעַ֥ם הַ֝יָּ֗ם וּמְלֹאֽוֹ: (יב) יַעֲלֹ֣ז שָׂ֭דַי וְכָל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ אָ֥ז יְ֝רַנְּנ֗וּ כָּל־עֲצֵי־יָֽעַר: (יג) לִפְנֵ֤י ה' כִּ֬י בָ֗א כִּ֥י בָא֘ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ:

אכן, מלאה הארץ שמחה בעת בוא ה', על מה ולמה? "כי בא לשפט הארץ" – המשפט הוא סיבת השמחה, שכן "ישפט תבל בצדק", מלך במשפט יעמיד ארץ.


אבל... בבא ה' להושיע את עמו, לחולל ניסים ונפלאות בקרב הארץ, אזי...

לחץ כדי לכווץ...

קרא את הפוסט המלא בבלוג כאן...

 

[שירת העשבים]

דבריך מעוררים מחשבה, מכיוון שבפשטות הייתי חושב הפוך, שהמשפט יפחיד ("סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי"), ואילו בבואו להושיע עמו מיד צר "אז ימלא שחוק פינו"?

 

[הצעיר שבחבורה]

דבריך מעוררים מחשבה, מכיוון שבפשטות הייתי חושב הפוך, שהמשפט יפחיד ("סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי"), ואילו בבואו להושיע עמו מיד צר "אז ימלא שחוק פינו"?

לחץ כדי לכווץ...

אכן, לזו היתה כוונתי.

ונר' שהמשפט אכן מיירא, וישועת ה' אכן משמחת.
אך עצם "ביאת ה'" כאן מתהפכים הדברים, הביאה לשפוט, היא להעמיד עולם על מתכונתו, ולא כן הביאה לחולל ניסים ונפלאות.

נ.ב. בביאת היא לעשות "דין" ברשעים, אכן מצאנו כתוב "מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה"
וכן "וּבָ֙אוּ֙ בִּמְעָר֣וֹת צֻרִ֔ים וּבִמְחִלּ֖וֹת עָפָ֑ר מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְקֹוָק֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ"