אדם

אחד הראשונים בפרשת השבוע [ויצא] אומר על דבר מסוים שהוא חצי זכר וחצי נקיבה וממילא שמו אנדרוגינוס ודבר זה אינו אדם ולא בהמה.

שם של אדם [יהודי, וגם מפורסם מאוד] ושם של חפץ דומם שווים דהיינו אותו שם. שניהם מוזכרים בתנ''ך שם האדם בשימוש גם היום החפץ הדומם לא קיים היום.

היכן מצינו אוכל עשב ואינו אדם או בע"ח?

היכן מופיע הכלל שאם כתוב בתנ"ך שנפטר אדם בחודש מסויים הכונה ליום הראשון בחודש והאם כלל זה מוסכם בברכה

בלי ספק כי אחד הפרשיות המהותיות והיסודייות ומסתבר שהכי מביניהם הינה פרשת אכילת אדם הראשון מעץ הדעת, הוצאתו מג"ע, הקללות שקולל, וכל סוגייא חמורה זו. בלי ספק כי זהו נושא עמוק ורחב עד למאוד, שהזהירות בו צריכה למשנה. השאלה היא עד כמה ראוי לבחור ישיבהה ואברך צעיר לעסוק בזה וללמוד זה בעיון, מההדרך...

השערה דעץ הדעת שאכל ושתה ממנה אדם הראשון הוא אילן הנקרא Breadfruit ותרא האשה כי טוב העץ למאכל (בראשית ג ו) יש בזה כמה שיטות איזה עץ היה א' מין חטה שהוא לחם ב' אתרוג שעצו ופריו שוה ג' יין סחטה לו ד' תאנה שעליו גדולים במיוחד (בגמ' ברכות דף מ' ע"א ויחל נח איש האדמה ויטע כרם אמר רב חסדא אמר רב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה' (ה כט) בפענח רזא בשם מדרש אבכיר איתא, שכל הנולדים קודם נח היו ידיהם אדוקות שלימות מבלי פירוד וחילוק אצבעות כי לא היו צריכים לעבוד אדמה, ונח נולד עם חתוך אצבעות, ומזה הבין למך שיהיה זה צריך לכך לעבודת...

הרב דוד שרייבר, מגבאי "קופת העיר", סיפר שפעם נגש אל הרב שטינמן זצ"ל לצורך עריכת ברור לגבי מגבית אחת, אשר ענינה היה ידוע לרב. הרב שטינמן זצ"ל אישר את המקרה והוסיף: יש צרות נורמאליות, אשר לדאבון לב, שומעים עליהן מפעם לפעם, אך ישנן צרות משונות, שהן נוראות ואיומות, ואי אפשר לקלוט את עומק הטרגדיה...

כאשר בורא הקב"ה את האדם נאמר עליו שהוא נוצר "בצלם א-לו-הים". מה משמעות המושג "בצלם"? על השאלה הזו ניסו לענות מפרשים רבים, וגישתו של הרמב"ם מציעה לראות במה דומה האדם לקב"ה ולהבין שבכך התייחד גם האדם. הרב סולובייצ'יק אומר שמה שאנו רואים בפרקים הראשונים של התורה, הינו שהקב"ה הינו יוצר...

קיי"ל דחייב אדם לראות פני מלכי עכו"ם בזה"ז שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם [פרש"י שמיירי על מלך המשיח] ובפוסקים מבואר שמותר לעבור איסור דרבנן בשביל זה. וכן מברכים עליהם ברוך שנתן מכבודו. רציתי לפתוח נושא מענין במיוחד, מה הדין לענין נשיא ארה"ב בזה"ז, וכן מה הדין לענין מלכת אנגליה...

כתב בעל המאור בסוף מסכת פסחים וזת"ד: ויש ששואלים באכילת מצה מה הטעם אין אנו מברכים עליה כל שבעה כמו שמברכים על הסוכה כל שבעה דהא גמרינן מהדדי שלילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות, בין במצה בין בסוכה כדאיתא בפרק הישן (סוכה כז, א). ויש להשיב, לפי שאדם יכול בשאר ימים לעמוד בלא אכילת מצה ויהיה ניזון...

יש לדון לפמש"כ הרמ"א ריש סימן תרל"ח דכל איסור הנאה מעצי סוכה זה דווקא כשישב בסוכה פעם אחת אבל אם לא ישב אין עציה נאסרים [ועיין שם במ"ב ס"ק ט'] או באופן שנתפרש שם במ"ב כשהיתה לו סוכה בנויה משנה לשנה דמ"מ אינה אסורה עד שישב בה בחג, כשעבר החג דאשתקד בטלה קדושתה. ובאחרונים הסתפקו בישיבת אדם אחר אם...

בשו"ע סימן תר"ל סי"ב נפסק שיכול להעמיד את חבירו במקום דופן שלישית שנפלה מהסוכה. והנה הסתפקתי במש"כ המחבר בסימן תרלח ס"א בדין קדושת עצי סוכה לפסוק כדברי הרמב"ם פ"ו הט"ו שדין קדושת עצי סוכה נאמר בין על הסכך ובין על הדפנות, ועיין בביה"ל [שם ד"ה בין עצי] שהביא מי שנקט בדעת הרמב"ם שהוא מהתורה. ובהסבר...

במדרש (ויק"ר ל, יד תנחומא אמור יט) השדרה של לולב דומה לשדרה של אדם, היינו שיהיה לאדם שדרה טובה בקדושה, וזה נרמז במדרש רבה בראשית (ו, ה) מן דאת קטר לולבך קטור רגלך, היינו בקדושה, ועי"ז יהיה לו כח להיות שדרתו עומדת בבריאות (רש"י סוכה יח. ד"ה חוט השדרה).

האם אדם יכול למחול לחבירו על העתיד? לא ניחא לי לומר שהגרש"ז התלוצץ.

ועיינתי, וזה לשון התורי"ד שם ומסברא איני יודע ליישב דבריו, בשלמא ברובע אכן יתכן שיחשב גופים מחולקים להתחייב על כל אחת ואחת כאשה אך בדם הקזה ובאבר מן החי וכיוצא בזה, איני מבין מפני מה יתחייב יותר משום שבאו מב' בהמות ובהדיא כ' התורי"ד דבשחוטים כה"ג אינו מתחייב יותר משום שני בהמות, וצ"ע

היכי דמי אדם זרק חפץ ושבר אותו ופטור בלי מעשה של מישהו אחר

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים (יט טז) בנזיר נג: ובספרי כאן מבואר דהאי קרא מיירי בטומאת אהל, וקרא דלקמן יח "ועל הנוגע בעצם או בחלל או במת" מיירי בטומאת מגע. וכתב הרמב"ם בפירוש המשניות אהלות פ"ב מ"א, שלכן נאמר לגבי טומאת אהל "עצם...

מלבי"ם שופטים ט' ט' תשיעי שבתשיעי בספר שופטים (ט) ויאמר להם הזית. אבל האיש המאושר הזה לא יאבה בשררות כי היא תשביתנו משלמותו הנפשיי להיות עבד לעם לפקח על ענינם, כמ"ש (הוריות י א) כלום שררות אני נותן להם וכו', לכן השיב וכי אחדיל את דשני, שהוא השגת החכמה ושפע הנבואה אשר בו יכבדו אלהים ואנשים, כי...

ע"ז ג. תוס' ד"ה כהנים: ותימה דהא אמר בעלמא דאין קברי עובדי כוכבים מטמאין באהל משום דכתיב אדם כי ימות באהל אתם קרוים אדם דכתיב (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרוים אדם ולא עובדי כוכבים קרויין אדם ואור"ת דיש לחלק בין אדם להאדם. ותמוה, דלכאו' ק"ו הוא, דאם סתם אדם זה לא כולל עכו"ם כ"ש...