עבודה זרה | פורום אוצר התורה עבודה זרה | פורום אוצר התורה

עבודה זרה

  1. ח

    יש לך עבודה זרה קטן?" – "יש לך עבודה זרה גדולה"? – "יש לך עבודה זרה שוטנשטיין"?

    אותו מוכר ספרים שתיאר בפרדוקס כי הוא מרגיש את עצמו כמו תרח, אביו של אברהם אבינו, בשעתו. בכל רגע נתון הוא נשאל על ידי לקוחות החנות: "האם יש לך עבודה זרה קטן?" – "יש לך עבודה זרה גדולה"? – "יש לך עבודה זרה שוטנשטיין"? צריך להיזהר. ולהקדים יש לך מסכת עבודה זרה. מילה אחת שמבדילה בין משמעות...
  2. ג

    שופטים נביא שקר המתנבא לעבוד ע"ז

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא (יח כ) הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ט ה"ה כתב, שנביא שאמר בשם ה' לעבוד עבודה זרה אפילו יום אחד בלבד, הרי הוא בודאי נביא שקר, וחייב חנק. והקשו המפרשים, שכיון שהוא אומר לעבוד ע"ז...
  3. ג

    ראה בעניין מסית

    בגמ' בקדושין (פ, ב) פשטיה דקרא במאי כתיב [לענין פשוטו של מקרא שמדבר בהסתה אמאי נקט בן אמך (רש"י)], לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בן אב דסני ליה [לפי שממעט בחלק ירושתו] ועייץ ליה עצות רעות אלא אפילו בן אם דלא סני ליה [שאין להם חלק ירושה יחד זה יורש את אביו וזה יורש את אביו] אימא צייתי ליה קמ"ל...
  4. ג

    ראה מסית לעבוד עבודה זרה על מנת לבזותה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי בקש להדיחך מעל ה' (יג יא) יש להסתפק דהנה אמרינן בסנהדרין סד. "הפוער עצמו לבעל פעור הרי זה עבודתו אע"ג דמיכוין לביזוי, הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתו אע"ג דמיכוין למירגמיה". ומעתה יש לדון איך הדין אם אחד הסית לחבירו לזרוק אבן למרקוליס על מנת לבזותו, האם נהרג על כך...
  5. ג

    ראה בעניין עבודה זרה במחובר

    בע"ז (מה, א-ב) דרשינן אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם אלהיהם על הגבעות ולא הגבעות אלהיהם. ופירש רש"י ומה תאבדו את אלהיהם על ההרים משמע צלמים ופסיליהם שעל ההרים קרויים אלהיהם ולא ההרים קרויים אלהיהם, ע"כ, והיינו שמחובר אינו נאסר. ובגמ' שם (מז, ב) אמר רב המשתחווה לבית אסרו, כיון שתלוש ולבסוף...
  6. ח

    ועשיתם פסל תמונת כל סמל

    ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' אליכם בחרב מתוך האש: פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה: תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים: תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ: הציווי שלא לעשות תמונה הוא מחמת דבסיני לא ראיתם כל...
  7. ג

    עקב שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא

    ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא הרמב"ן (ע"ז כא, א) ועוד פירשו שכוונת הפסוק [מדאורייתא] שע"ז אסורה בהנאה, וכמבואר בגמ' במכות (כב, א). ושיטת הרמב"ם (הלכות עבודה זרה ז, א) והרמב"ן (כאן) שאיסור זה כולל גם נויה משמשיה ותקרובת. ויש לדון בהמשך הפסוק "שקץ...
  8. ג

    עקב עבודה זרה של גוי נאסרת מיד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': פסילי אלהיהם תשרפון באש (ז כה) בעבודה זרה נב. יליף מכאן רבי עקיבא שעבודה זרה של נכרי נאסרת מיד משעת עשיה עוד קודם שעבדה, דדרשינן "פסילי אלהיהם" משפסלו נעשה אלוה, אבל עבודה זרה של ישראל אינה נאסרת עד שעבדה, שנאמר "ושם בסתר" עד שיעשה לה דברים שבסתר. והנה בגמ' שם וברמב"ם ע"ז...
  9. א

    עבודה זרה דף מד. - לא נתכוין אלא לבודקן כסוטות

    החוטאים בעגל מתו, כל אחד במיתה הראויה לו לפי חטאו האם מצינו ברכה לאלו שלא חטאו בדומה לברכה באשה שהושקתה וניקתה?
  10. א

    כללי פאות - עבודה זרה או לא

    על מה כל הבלגן של הפאות מהודו? עד כמה שהבנתי השאלה היא רק עם השיער הוא תקרובת או לא. אבל אין ויכוח שזה עבודה זרה.
  11. ש

    עבודה זרה האם ישנם כהיום עובדי עבודה זרה?

    בעקבות הדף היומי הסתקרנתי לדעת האם ישנם כהיום עכו"ם? ואין כוונתי אל הנוצרים, ולא אל המוסלמים... (ובקיצור לא ע"ז בשיתוף, אלא "על מלא")
  12. ג

    מטות איך מזכירים תרגום של עבודה זרה הכתובה בתורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': עטרות ודיבון ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען (לב ג) בספר צמח צדקה כאן ובברכי יוסף או"ח סי' רפ"ה סק"א, כתבו להקשות איך מותר לומר את התרגום של פסוקים אלו "מכללתא ומלבשתא" וכו', הרי שמות אלו הם שמות של עבודה זרה, כמו שכתב רש"י לקמן פסוק ל"ח שהיו האמוריים קורין את...
  13. א

    עבודה זרה החילוק בין אדם להאדם

    ע"ז ג. תוס' ד"ה כהנים: ותימה דהא אמר בעלמא דאין קברי עובדי כוכבים מטמאין באהל משום דכתיב אדם כי ימות באהל אתם קרוים אדם דכתיב (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרוים אדם ולא עובדי כוכבים קרויין אדם ואור"ת דיש לחלק בין אדם להאדם. ותמוה, דלכאו' ק"ו הוא, דאם סתם אדם זה לא כולל עכו"ם כ"ש...
  14. צ

    קידושין הרהור בעבודה זרה

    בגמ' בקידושין דף מט: איתא המקדש אשה על מנת שאני רשע אפילו צדיק גמור מקודשת שמא הרהר דבר עבודת כוכבים בדעתו. וביאר ברש"ש על אתר פירוש ואמרינן לעיל דהרהור בה הקב"ה מצרפה למעשה. ויל"ע הא בכל התורה הרהור לאו כדיבור דמי ומ"ש בע"ז שהרהור חשיב כדיבור? ואלי י"ל דגם במעשה של עבודת כוכבים העונש הוא על...
  15. ד

    עבודה זרה הערות והארות במסכת עבודה זרה

    רש״י דף ג: ד״ה מלוח - דברים לחלוחים ועיקר כו׳ האם כוונתו שפירוש זה עיקר?
  16. ג

    שלח נתנה ראש

    רש"י: נתנה ראש. כתרגומו "נמני רישא" — נשים עלינו מלך; ורבותינו פרשו, לשון ע"ז. ובאוצר המדרשים הובא ממדרש מאור האפלה "נתנה ראש - זה קורח". ומה שכתב רש"י שזה ע"ז מובא שם מאותיות דר"ע שמסיבה זו הקב"ה לא ברא באות ר' את העולם מפני שבה עתידין ישראל להשתעבד לעבודה זרה, שנאמר נתנה ראש, ע"כ. ואכן ריש -...
  17. ג

    שלח באיבוד עבודה זרה נתחייבו רק בכניסתן לארץ

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויתורו את ארץ כנען (יג ב) בתנא דבי אליהו סדר אליהו רבה פכ"ט, "אמר להן, אל תכנסו כגנבים, אם אומרים לכם על מה באתם עלינו, אמרו להם על חמש תאנים ועל חמשה רמונים ועל אשכול ענבים אחד, אם אומרים לכם שמא להכרית אילנות של עבודה זרה ולקוץ את אשירה באתם עלינו, אמרו להם לא", ע"כ...
  18. מ

    רשימה בגדרי שכירות ומסתעף לקנין פירות

    רציתי להציע בפני הרבנים חברי הפורום איזה רשימה שכתבתי בעניין שכירות ומסתעף לענייני קנין פירות וקנין הגוף, אקוה שיתקבלו על לב הרבנים שליט"א. א. בגמ' (עבודה זרה טו) שקיל וטרי אי שכירות קניא או לא קניא, ונפקא מינה בזה בהשכיר בהמתו לעכו''ם אי שכירות לא קניא ומצווה בשבת על שביתת בהמתו או דקניא...
  19. י

    בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק ב'

    בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק ב' מאמר ראשון בסדרה בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק א' רעיון מעניין ראיתי בשו"ת 'יש מאין' (סי' י"ז, לרב אליהו ילוז, אב"ד טבריה) שכתב "...נראה דתיקון זה יועיל בנידון דידן להשכיר לו הבית בתנאי שלא יכניס עבודה זרה, ואם יכניס יתחייב באחריות נפילה ושריפה ויוקרא וזולא, דנראה דאין כאן...
  20. י

    בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק א'

    נשאלתי לגבי השכרת דירה לנכרי מסרי-לנקה, שאין ידוע אם הוא עובד ע"ז, ויש חשש שמא יכניס צלם לבית המושכר. שנינו ע"ז כ': "אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות", וכתב הרמב"ם ע"ז י' ג' "אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריא מוכרין להם בתים אבל לא שדות, ומשכירין להם בתים בארץ...
חזור
חלק עליון