אהרן הכהן

זהו היומא דהילולא היחיד שנזכר בתורה, ובשנה זו - תשפ"ה יקראו את הפרשה שמוזכר בה פטירתו ביום היארצייט.

ויעל אהרן הכהן… וימת שם… בחודש החמישי באחד לחודש (לג, לח) אהרן הכהן הוא היחיד בכל התורה כולה, שמוזכר בתורה מתי יום פטירתו – "בחודש החמישי באחד לחודש", דהיינו, בראש חודש אב. ומובא בבאר הפרשה (תשפ"ב) בשם השפת אמת– "הנה בכל התורה לא מצינו נזכר על שום אחד, אימתי הוא יום פטירתו, ורק באהרן הכהן...

הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת י"י וַיִּקָּדֵשׁ בָּם ברש"י: ויקדש בם, שמתו משה ואהרן על ידם, שכשהקדוש ברוך הוא עושה דין במקודשיו הוא יראוי ומתקדש על הבריות וכו' וכן הוא אומר (ויקרא י, ג) בקרובי אקדש. ושם כתב רש"י: אמר משה לאהרן, אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו...

וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ קֵל אֱלֹקֵי הָרוּחֹת וכו' הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף משמע ששניהם אמרו כאחד באותו הלשון קֵל אֱלֹקֵי הָרוּחֹת וכו', שכיוונו שניהם לאותו לשון, וזה פלא, ובבחי' שכינה מדברת מתוך גרונו. ובזה מובן מה שכתב רש"י: אמר הקדוש ברוך הוא יפה אמרת...

וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן הענן היה בזכות אהרן הכהן, והוא היה בבחי' תורה שבעל פה שנקראת "פה" כדאי' בפרי צדיק בכמה מקומות, ולכן יש הרבה פיות בפסוקים הללו, ולפי העלות, על פי ה'.

דעת רש"י והרמב"ן שגם אהרן הכהן עצמו לא יכל להיכנס לקודש הקדשים, אלא ביום כיפור. אבל הגר"א מפרש על פי פשטות המדרש שאהרן [בשונה משאר הכהנים הגדולים] - יכל להיכנס בכל פעם שרצה, ובתנאי שיביא את סדר הקרבנות האמור בפרשה. ובטעם שאהרן היה שונה מכולם, היה מקום לומר כי כתוב עליו "ויבדל אהרן להקדישו קודש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש (טז ב) היעב"ץ בספרו "הקשורים ליעקב" דרוש שאגת אריה, כתב להעיר דהנה הרבה ציווים נאמרו בתורה בלשון "דבר אל אהרן", ובאף אחד מהם לא כתיב "אחיך", שהרי הדבר ידוע שאהרן הוא אחיו של משה רבינו, וא"כ למה לי כאן יתור לשון זה של תיבת "אחיך"...

תורת כהנים (פרק ט פסוק כב פיסקא יז, הובא באוצר המדרשים): "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם" -- באותה שעה זכה במתנות כהונה וזכה בנשיאת כפים לו ולדורותיו עד שיחיו המתים. וכתב העזרת כהנים שהיינו אפילו בגלות, ומשמע [גם מעצם דברי התורת כהנים] שעד שיחיו המתים ולא עד בכלל, וצריך תלמוד מדוע, ועי'...

כשקורא שמות לבניו יש להקדים שם אביו לשם חמיו משום כבוד אב, פוק חזי מה סליק בנדב ואביהוא, ששמע מפי הרב פרי הארץ [1] בשם רז"ל שנדב נקרא על שם חמיו שאלישבע היתה בת עמינדב, ואביהוא על שם אביו, ור"ל אבי הוא, ונענש על הקדמת שמות. שדה הארץ [2] ח"ג סי' כ"ב. (עיקרי הד"ט יו"ד הלכות הסכמות והתקנות סי' כ"ו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה' (ט ז) בתורת כהנים כאן, "וישחט את עגל החטאת אשר לו", בקרבנו התחיל תחילה, "ויקרב את קרבן העם" משנפנה מקרבנותיו בא לו לקרבן העם, תדע שקרבנו מכפר יותר מקרבן העם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח (ט ז) רש"י בזבחים קא. ד"ה משה, כתב שכל עבודת היום של שמיני למילואים היתה מוטלת על אהרן הכהן דוקא, שנאמר "קרב אל המזבח", ולכן גם שעיר ראש חודש שקרב באותו היום הקריב אותו אהרן הכהן שהוא כהן גדול, [ולכן לא נפסל מחמת הקרבה באנינות, שכהן גדול...

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן יום השמיני מרמז לספירת הוד, שהיא הספירה השמינית מעילא לתתא, ולכן קרא משה לאהרן שמידתו מידת הוד, וזהו כי היום ה' נראה אליכם, ואי' בפי' הרא"ש נראה אותיות אהרן, ולהנ"ל מרמז היום דייקא שהוא יום השמיני הוא בחינת אהרן. אמנם בספר מגיד מישרים כתב...