הרה"ק רבי אהרן משה בהרה"ק ר' ישכר בערטשע לייפער מגרוסווארדיין.
בעל 'ויקהל משה'.
נפטר בשנת תש"ד
דודו ורבו הרה"ק רבי מאיר מקרעטשניף זצ"ל העיד עליו שאינו מסיח דעתו מדבקות הבורא רגע אחד ביום. לאזנו הגיעה השמועה על בעל עברה אחד שמתגאה ואומר שאף רבי לא היה בכחו לעוררו בתשובה, הזמינו אליו ונטל כנורו...
וַיִּחַר אַף ה' בָּם
ביאר בספורנו: שלא נכנעו תיכף, כמו שעשה דוד באמרו אל נתן "חטאתי".
ודקדקו שמשמע מדבריו שאם היו אומרים תיכף "חטאנו" לא היו נענשים.
והנה באמת אח"כ אמר אהרן אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר "חָטָאנוּ", ואולי לכן אהרן נרפא מיד מצרעתו, כמו שדרשו (שבת צז.) ויפן אהרן שפנה מצרעתו...
וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן, ברש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה.
אפשר לפי שדרך העולם שכאשר יש חלישות הדעת יש גם קצת תרעומת וממילא כאשר מתפייס נופל התרעומת, לא כן אהרן הכהן שאפילו שהיה לו חלישות הדעת שלא הקריב נשיא משבט לוי אבל לא היה לו שום תרעומת, וכאשר הבטיחו הקב"ה ופייסו ואמר לו שלך גדול משלהם...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקרבם אש זרה לפני ה' במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם (ג ד)
בתורת כהנים שמיני פרשה א', "שאילו היה להם בנים, היו קודמים לאלעזר ואיתמר, שכל הקודם בנחלה קודם בכבוד", היינו שאם היו בנים לנדב ואביהוא היו מתכהנים תחתם...
קַח אֶת אַהֲרֹן, בש"ך על התורה (גימטריאות): קח את אהרן סופי תיבות חתן, קחנו בתופים ובמחולות ובשמחה גדולה, כמו שעושין לחתן. עכ"ל.
אולי מכאן רמז למנהג ישראל בכמה מקומות ללוות את החתן מביתו לבית הכנסת בשירות ותשבחות.