אלול

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת ה'קט"ו – כ"ב באלול ה'קפ"ז, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה. נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'. היה מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בימיו. שלח תשובות לכל רחבי ארצות אירופה וכמו כן חיבר ניגונים לתפילות. הספר מנהגים...

רבי יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו – כ"ד באלול ה'תשל"ו) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%99

רבי יוסף באב"ד (כ"ד באלול ה'תקס"א - כ"ד באלול תרל"ד) היה רבה של טרנופול בגליציה. נודע בעיקר בזכות ספרו "מנחת חינוך". https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%90%D7%91%22%D7%93

תמונת הח"ח שפורסמה עוד בחייו:

שלום לכולם, אנחנו כבר בתוך ימי אלול ובקרוב ממש הימים הנוראים, ואני מחפש רעיונות לדרשה/דברי חיזוק לבעלי בתים שיתאימו לזמן הזה. אשמח לשמוע מכם מקורות, משלים או נקודות מעשיות.

דברים חוצבים אלו אמר הגר"י לוינשטיין זצ"ל באחת משיחותיו – כל אדם בטוח במצוותיו ובמעשיו ואינו רואה סיבה על מה יש לו לשוב. התחושה הזאת נובעת מההרגשה שהנה חלפה לה שנה שבה הוא זכה לכל טוב וממילא כנראה הקב"ה מחל לו על כל עוונותיו ואין סיבה שהוא לא ימחל לו השנה, וגם אם היו קשיים פה ושם אז זה לא נורא...

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ט – כ"ד באלול ה'תרצ"ג) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים...

אאמו"ר שיחי' חוזר כל שנותינו על המראה שראה בעיניו, ואף כי נדוש וידוע, כי היה כל שנה, במעמד אלפים. א"מ למד ביח"ל אצל מרן זי"ע, אבל בפתיחת אלול, עלה אל הגבעה לשמוע את הקריאה הקדושה של המשגיח מרן רבי יחזקאל לעווינשטיין זי"ע, שהיה איש קדוש מאד, כידוע, ואיש מוסריו הקשיבו כמהים... ועיניו בוערות...

מתוך הפרקי דרבי אליעזר (פרק "ו): "ר' יהושע בן קרחה אומר ארבעים יום עשה משה בהר קורא בדת מקרא ביום ושונה בדת מקרא בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה ובשבעה עשר בתמוז ושבר את הלוחות והרג את לייטי ישראל ועשה ארבעים יום במחנה עד ששרף את העגל וכתתו כעפר הארץ והרג את כל אשר נשק לעגל...

רבי זאב נחום בורנשטיין (ה'תק"פ - י"ט באלול ה'תרמ"ה) היה רב וראש ישיבה פולני, רבה של ביאלא פודולסק ורבם של רבים מגדולי יהדות פולין בדור שלאחריו. מחבר הספר אגודת אזוב. אביו של רבי אברהם מסוכטשוב...

כתבי מרנא הסבא מנובהרדוק - אלול ימים נוראים 216 עמודים

וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה, אפשר רמז כלפי מעלה, ברוך אתה - בשדה, דהיינו כשהמלך בשדה. ולדברי היכל הברכה הנ"ל [בפסוק ושמת בטנא] "שדה" מרמז לספירת חכמה, ובאלול המליך אות י' שזה חכמה, אלול בגי' חכם.

רבי יעקב מאורליינש (מאוית לעיתים "אורלינס"; כונה גם רבנו תם מאורליינש, רבנו יעקב מלונדריש או רבנו יעקב הקדוש; נהרג על קידוש ה' בי"ט באלול ד'תתקמ"ט) היה מבעלי התוספות, שחי באורליאן שבצרפת במאה ה-12, ובלונדון...

הרב חיים זאב פינקל (כונה: חָזָ"פּ, ראשי התיבות של שמו; כ"ד באדר ה'תרס"ד - י"ח באלול ה'תשכ"ה) היה תלמיד חכם יהודי ליטאי שחי ופעל בישראל, ראש ישיבת היכל התלמוד ומנהל רוחני בישיבת מיר בירושלים...

הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג - י"ח באלול ה'תרמ"ט) היה פוסק, ראש ישיבה, ומנהיגה של יהדות בבל במאה ה-19. https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%9A

רבי יעקב אלמליח נולד בשנת תרמ"א, ונפטר בי"ד אלול תשכ"א.

שיחה מאלפת עם המשפיע לאלפים הגה”ח רבי יחיאל יהושע שיינפלד מח”ס‘ אש המועדים’, אודות החידוש שחולל הבעש”ט בעבודת התשובה (עמוד 4) כשלומדים את המאמר ד"ה אני לדודי בלקוטי תורה, מגלים ”אלול“ חדש שיסודו בבית המדרש החסידי - כזה שלא היה מוכר עד לאותם ימים. שם מבואר כיצד הקב“ה מופיע כמלך בשדה, והוא מראה...

רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים. https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%99

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות, ה'רע"ב – ספטמבר, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה...

רבי שמואל עמאר (ה'תק"ץ - י"ח באלול ה'תרמ"ט) היה דיין, משורר, ומקובל[דרוש מקור] בעיר מקנס שבמרוקו, מחבר הספרים "דבר שמואל" ו"שמע שמואל". https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8