אלול

אלול! ידועה הקריאה המיוחדת בעולם הישיבות, לעורר על בואו של החודש הגדול והנורא. רבי ישראל סלנטר זי"ע, אבי תנועת המוסר תיאר לפני מאה וחמישים שנה: 'מלפנים, כל איש אחזו פלצות מקול הקורא קדוש אלול'. 'עד היום', אמר רבי ישראל סלנטר בזקנותו, 'מהדהדת באוזניי קריאות אחותי כששיחקתי בארגז החול בעודי ילד...

כתב המשנה ברורה סימן תקפ"א: ומה שנהגו לקום באשמורות לומר סליחות ותחנונים מראש חדש, שאז עלה משה בהר סיני לקבל לוחות אחרונות והעביר שופר במחנה.. והוא עת רצון". וידועה האסמכתא לזה מהכתוב אני לדודי ודודי לי -ראשי תיבות אלול, וסופי תיבות ארבעה יודי"ם כמנין 40 לרמוז על ארבעים ימים אלו שעלה משה רבינו...

אם נתבונן קצת "קול דודי דופק" - הדוד מגיע אלינו לא אנחנו אליו והוא דופק רוצה להיות איתנו. וכנסת ישראל ישנה. .."דודי שלח ידו מן החור" - מהמקומות המטונפים והמזוהמים, דוד אוהב שלא מוותר על אהבתו. "ומעי המו עליו" תשוקה להיות עם אחותו עם רעיתו. ורק אז קמתי "קמתי אני לפתוח לדודי" ו..... "ודודי חמק...

משפט שדורש הסבר, וכי בחודש טבת הדגים לא שטים בזיגזג? רק בחודש אלול?! ואם לשבר אוזננו בפחד של הבריאה ויצורי תבל בחודש אלול, היה ראוי לומר - אפילו אריות המסמלים גבורה רועדים באלול! שאלה טובה. קראתי ביאור נפלא בשם ר' מרדכי מן. ואכתוב אותו בלשוני. מטבע הדברים אדם מסתכל ורואה את העולם עפ"י מה שמונח...

30 רמזים לחודש אלול. א. א'נה ל'ידו ו'שמתי ל'ך [שמות כ"א י"ג], ר"ת אלול, כי חודש אלול מוכן לתשובה, והכל צריכים לשוב בתשובה בחודש הזה, אף מי שחטא שלא במתכוין [שער הפסוקים פרשת משפטים סי' כ"ג]. ב. א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י [שה"ש ו' ג'], ר"ת אלול. ר"ל כשישראל חוזרים בתשובה ומרבים במעשים טובים...

כמה טוב לפתוח את האשכול במה שהיה ר' חיים שמואלביץ נוהג לומר: "העולם חושבים שמי שמתקרר בחודש טבת – בטבת הוא התקרר, ואני אומר לכם, מי שמתקרר ונחלה בטבת – הרי באלול אשתקד הוא התקרר!"..

אנו מתקרבים לחודש הרחמים והסליחות. אחינו הספרדים מתחילים מר"ה באמירת סליחות. באשכול זה, אנו מצטרפים עמהם, להתרומם באווירת הימים נוראים. בפיוטים וסליחות לימי הרחמים והרצון.

כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ בש"ך על התורה (גימטריאות): כי יסיתך אחיך בן אמך בגי' זהו אמור על עֵשָׂו, לזה אחיך בן אמך ולא בן אביך. [חשבון הגימטריא אינו עולה יפה, וצ"ע]. והוא כמו שאמרו באגדת בראשית (פרק נ"ח, מובא במדרש תלפיות ענף אברהם בשם ילקוט) כשהיה אברהם מאכיל את העוברים והשבים היה...

מפורסמים מאוד דברי רבינו יונה (שע"ת ג, יז) שהביא עשרה מעלות, הוא קורא להם 'מעלות העליונות'. ואומר שהם לא רק דרגות גבוהות, אלא הם מצוות עשה, ז"א שיש על כל אחד חיוב לקיימם. עוד הוא אומר שבכל אחד מהם יש כמה מדרגות, ומוסיף שבשביל העליה בהם נברא האדם. הדברים הללו צוטטו ע"י הרבה מבעלי המוסר, הם...

הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ ברש"י סיחון ועוג. ומלחמת סיחון היה באלול ומלחמת עוג היה בתשרי אחר הרגל (במדב"ר יט, לב), כִסָּה אותיות סֻכָּה, אולי מרמז שזכות סוכה עמד להם לנצח את עין הארץ סיחון ועוג.

בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה' אי' (או"ח סי' תק"פ ס"ב) שמתו בחודש אלול, ואפשר שבכוונה סיבב מסבב כל הסיבות מיתתם בחודש אלול כדי שיהרהרו בתשובה קודם מיתתם, וזהו לפני ה', שהם חזרו בתשובה, וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד (יומא פו.), והיו בבחי' לפני ה', עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם...

הגרב"מ זללה"ה לזכרו תאות נפש. ב"אלול" המפורסם והיחודי, עניני בחירות, "כששמע על המושג "זום" הגיב גם זום לטובה. מרתק. בשטייגען החיים הנפלא דיליה. הגרב"מ. ב"אלול" המפורסם, בחירות, "גם זום לטובה".