קיי"ל דמודי ר"ש בפסיק רישא ולא ימות, כך שההיתר והפטור של 'דבר שאינו מתכוון' הוא רק במקום ספק,
אך דעת הרמב"ם הידועה היא שכל ספיקא דאורייתא מותר מה"ת ואסור רק מדברי סופרים, ולפי"ז גם אם היה עושה את המעשה בכוונה היה מותר מהתורה, וא"כ צ"ב מ"ט בעי' להיתרא דאינו מתכוון*.
והיא קושיא עצומה, ולא מצאתי...