בהעלותך

ברש"י: ויהי בנסע הארן - עשה לו סמניות מלפניו ומלאחריו, לומר שאין זה מקומו. ולמה נכתב כאן, כדי להפסיק בין פרענות לפרענות. מסופר על רבי אברהם גרודז'ינסקי זצ"ל הי"ד מנהלה הרוחני של ישיבת סלבודקא, שכאשר חלה פעם רבי אייזיק שר זצ"ל ואף רבי אברהם שרוי היה במצב בריאותי לא פשוט, הציע אחד התלמידים...

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה וְעַל עִנְיָן זֶה מַזְהִיר בַּתּוֹרָה וְאוֹמֵר (דברים כד, ח-ט) הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר הִתְבּוֹנְנוּ מָה אֵרַע לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה א) שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ ב)...

סיפורי חסידים להרב שלמה יוסף זוין פרשת בהעלותך 328 [287, 430] וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ (במדבר יא, ב) פעם אחת נסע הצדיק ר' יצחק אייזיק טויב ז"ל מקאלוב לשבת קודש לכפר אחד, הסמוך לעירו. בשעת קבלת שבת נשמע פתאום קול כי נפלה דליקה [1] בתוך התבואות של בעל הבית שהתאכסן אצלו הצדיק. כשרצה בעל הבית לצאת...

ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה כתב רבי משה פיינשטיין זצוק"ל בספרו דרש משה, תוכחת חיים למחנכים ומלמדים וראשי הישיבות והורי הילדים שיש לפעמים בעיה עם הילדים שיש בהם ג' דרגות בכלליות, עידית בינונית וזיבורית, המלמד אינו יודע למי לדבר, אם ידבר לעידית יחלשו הזיבורית, ואם ידבר עם...

וַיִּחַר אַף ה' בָּם ביאר בספורנו: שלא נכנעו תיכף, כמו שעשה דוד באמרו אל נתן "חטאתי". ודקדקו שמשמע מדבריו שאם היו אומרים תיכף "חטאנו" לא היו נענשים. והנה באמת אח"כ אמר אהרן אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר "חָטָאנוּ", ואולי לכן אהרן נרפא מיד מצרעתו, כמו שדרשו (שבת צז.) ויפן אהרן שפנה מצרעתו...

וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר בחומש היכל הברכה: ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו בגי' ב' פעמים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, כי משה לא אמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ומבואר בדברי מרן שלרוב מעלתו לא אמר בשכמל"ו, ומחמת זה לא היה יכול ליכנוס לא"י מרוב...

וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת, בתרגום: שְׁרֵי בִיקָרָךְ. שובה י"י רבבות ר"ת שְׁרֵי. שובה בגי' בִיקָרָא.

וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ ברש"י: משנאיך אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם. משום הכי נקט כאן דווקא התואר "מי שאמר והיה העולם", לפי שכל הבריאה נבראה בשביל ישראל שמחשבתן קדמה לעולם, ולכן כל השונא אותם שונא את מי שאמר והיה העולם. וזה נרמז בפסוק להלן וּבְנֻחֹה...

אי' במדרשים שבני ישראל ראו את המלאכים עשויים דגלים דגלים, ונתאוו שגם להם יהיה דגלים, ובזכות תשוקתם זכו לדגלים. ואפשר שזה היה בבחי' קנאת סופרים תרבה חכמה, שקנאו במלאכים. רמז לזה דגל מתרגם טֵקַס ר"ת טובה קנאת סופרים.

וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי יְהוּדָה בבעל הטורים: בכולם כתיב ונסע, וביהודה כתיב ויסע, חסר מ', שכל מ' שנה שהיו במדבר היו עצמותיו בארון כאילו לא נסע. ואפשר חסר מ' לרמז על מ' אותיות שיש לקמן בפסוק והורד המשכן וכו', שפסוק זה שייך לפני מסע דגל מחנה יהודה [לחלק מהראשונים], שקודם הורד המשכן...

וְתָקְעוּ בָּהֵן, הן ר"ת נצח הוד, ששתי החצוצרות הם רמז לנצח והוד, כמו שהאריך בזה בספר עבודת ישראל.

וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן הענן היה בזכות אהרן הכהן, והוא היה בבחי' תורה שבעל פה שנקראת "פה" כדאי' בפרי צדיק בכמה מקומות, ולכן יש הרבה פיות בפסוקים הללו, ולפי העלות, על פי ה'.

וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ בבעל הטורים: במועדו בא''ת ב''ש שיפזק''ף, במועדו שיפזק''ף בגימטריא בשבת. אפשר שיפזק"ף אותיות שיף זקף, דהיינו אחד שהוא שייף עייל ושייף נפיק (סנהדרין פח:) אותו הקב"ה זוקף, כמו שאמרו (שבת קד.) נאמן כפוף נאמן פשוט, וברש"י אדם כשר צריך להיות...

וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם וכו' מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ברש"י: חמשה פעמים נאמר "בני ישראל" במקרא זה, להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן במקרא אחד כמנין חמשה חומשי תורה, וכך ראיתי בבראשית רבה. [יש לדקדק בדבריו שכתב וכך ראיתי בב"ר, שמשמע מדבריו שכיון מדעתו הגדולה לדברי המדרש רבה, ולבסוף מצא כן...

כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל ברש"י: שלי היו הבכורות בקו הדין וכו' ועכשיו ואקח את הלוים. אי' בזוה"ק כהן זה חסד ולוי זה גבורה, ולפי"ז הבכורים שהיו נבחרים לפני הלויים היו ג"כ בבחי' הגבורה, ע"ד ראשית אוני כוחי שזה גבורה, ואח"כ הלויים החליפו אותם בבחי' זו של גבורה, וזה שרמז רש"י שלי...

וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן, ברש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. אפשר לפי שדרך העולם שכאשר יש חלישות הדעת יש גם קצת תרעומת וממילא כאשר מתפייס נופל התרעומת, לא כן אהרן הכהן שאפילו שהיה לו חלישות הדעת שלא הקריב נשיא משבט לוי אבל לא היה לו שום תרעומת, וכאשר הבטיחו הקב"ה ופייסו ואמר לו שלך גדול משלהם...

אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת במדרש פליאה: אל מול פני המנורה, הה"ד (תהלים קיט, קל) פתח דבריך יאיר, ואתיא כמ"ד י"ז טפחים הוי מנרתא. מדרש מופלא זה ביקש בעל הנודע ביהודה מהרה"ק ר' יעקב שמשון משפיטיווקא שיבאר לו, וביאר לו דידוע שבמנורה הוי ז' קנים וט' פרחים וי"א כפתורים...

ברש"י: אל מול פני המנורה, אל מול נר האמצעי וכו' יאירו שבעת הנרות, ששה שעל ששת הקנים. הראשונים מקשים א"כ שיהיה כתוב ששת הקנים, ומכח קושיא זו מבארים אחרת מרש"י, שפני המנורה הכוונה על השלחן, שהוא פני ומול המנורה, וכנגד השלחן יאירו שבעת הנרות. ואפשר על דרך העבודה, כי תחילת חטא אדם הראשון היה...

בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. בהעלתך בגי' זה ז' כוכבי לכת, כדאי' במדרש רבה ז' קני המנורה כנגד ז' כוכבי לכת.