פסח, חודש ניסן בל תוסיף באכילת מצה כל שבעה ימים (1 צופה)

[גרינפלד]

כתב הגו"א (שמות יב, טו) שמה שנאמר "שבעת ימים מצות תאכלו", בא לומר שאפילו אכל שבעת ימים מצה לא עבר על בל תוסיף, כיון שנקרא חג המצות, ואמנם שלא בזמנו בלי כונה בלא"ה לא עובר, כאן אפילו בכיון לשם מצוה ג"כ לא עובר, עיי"ש. והחת"ס כתב בביאור דברי המכילתא שצריך פסוק להתיר אפילו בלא כיון לשם מצוה, כיון שכל שבעת הימים נקרא זמנו[1]. וקצת אפשר לסייע לזה מהגמ' בר"ה (כח:) באה לשלול הו"א שעובר על בל תוסיף שלא בזמנו גם בלי כונה, ומקשה שא"כ הישן בשמיני בסוכה ילקה, ולכאורה יכלו להקשות מדוע מותר לאכול מצות כל שבעה ימים, וע"כ כמש"כ הגו"א, ויש לדון בראיה זו.

והנה התוס' שם הקשו שהאוכל שני כזיתים מצה יעבור על בל תוסיף, ולכאורה לפי הגו"א מאי קושיא, והרי אפשר להוסיף אפילו ביום אחר. ואולי נימא שבהו"א של תוס' כל יום היה מותר רק כזית, וצ"ע אם ניתן להאמר. עוד יתכן שבס"ד של תוס' היום הלילה הראשון יותר חמור משאר הימים, שכיון שיש בו מצוה - לאכול שוב זה כעין עיוות, וצ"ת.
​

---

[1] לכאורה קצת צריך ביאור, ואולי אפשר לבאר על פי מה שידוע להוכיח מהר"ח (ר"ה כ:) שהאוכל מצה בתחילת החג יש לו שבעת ימי אכילת מצה, שמראה שזה המזון שלו. ואם כן המצוה מתייחסת לכל השבעת ימים [ועי' משנ"כ בדברי הר"ח בפר' בא (מדוע צריך לאכול את הפסח עד חצות)].​