בלעם

יִזַּל מַיִם אי' (סנהדרין קה:) מברכותיו של אותו רשע אתה יודע מה היה בלבו לקללם, שרצה שיתגשמו על ידי מים, שבמים יש גודל התאוות כידוע. ובבעל הטורים יזל מים בגי' יגדל מלך, שנתהפך לברכה, למלוך על התאוות.

נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם, מרמז למדרש (מובא בספר מגן דוד להרה"ק ר' דוד מטאלנא זי"ע) ותרבץ תחת בלעם שהאתון הפילה את בלעם מעליה, וזהו נופל, ואח"כ גלוי עינים, שנאמר ויגל ה' את עיני בלעם. ואי' סימני אבות הראהו, ובפעם השלישית כתיב ותרבץ תחת בלעם שזה סימן על יעקב אבינו, ולכן דווקא בפעם השלישית הפילה...

וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן בבעל הטורים ונאם הגבר כמא דאת אמר (יומא כ.) קרא גבר, שדומה בלעם לתרנגול וכו'. ולפי"ז המשך הפסוק "שְׁתֻם הָעָיִן" שגם בזה היה דומה לתרנגול, כמו שאמרו בגמרא (שבת עז:) אי עייל קטרא מתעוורא, שאם נכנס לתרנגול עשן בעיניו מתעוור, ואי' באמרי אמת (תרע"ז): לוחות הראשונות...

אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה וְקָבְנוֹ לִי מִשָּׁם אפשר הביאור עפימ"ש במדרש פליאה: מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה', אמר בלעם לבלק האיך אקללם, הלא הם לובשים בגדי שבת ויו"ט, והם יושבים בשעה שהחכם דורש. והביאור הוא, דהיה קשה למדרש הכפילות "מָה אֶקֹּב וּמָה...

תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים בבעל הטורים תמות ג' במסורה, תמות נפשי מות ישרים, ואידך תמות נפשי עם פלשתים (שופטים טז, ל), ואידך תמות בנוער נפשם (איוב לו, יד), הוא ביקש שתמות נפשו עם הישרים ולא היה כן אלא אדרבה מת מות פלשתים, כלומר מות רשעים, ובנוער, כדאיתא (סנהדרין קו:) אנשי דמים ומרמה לא יחצו...

מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל במדרש רבה: בנוהג שבעולם לגיון שמרד במלך חייב מיתה, ואלו כפרו ומרדו ואמרו אלה אלהיך ישראל, לא היה צריך לכלותן, אלא אפילו באותה שעה לא זז מחיבתן, ליוה להן ענני כבוד ולא פסקו מהן המן והבאר, וכן הוא אומר (נחמיה ט, יח-כ) אף כי עשו להם עגל מסכה וגו' ואתה ברחמיך הרבים לא...

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה' חָטָאתִי וכו' וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ במדרש רבה שהיה רשע ערום, ויודע שאין עומד מפני הפורעניות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי אין רשות למלאך ליגע בו. ולפי"ז אתי שפיר מה שאמר "ועתה", שאין ועתה אלא תשובה (ב"ר פרשה כא סי' ו, פרשה לח סי' ט).

וַיֹּאמֶר לֹא, וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם רק אחר שאמר "לא" זכה לראות את המלאך, כי בזה שיכל להודות ולהגיד לא, בזה נעשה בדרגה יותר מהאתון, כמו ששמעתי הביאור בפסוק "מותר האדם מן הבהמה - אין", היתרון שיש לאדם מבהמה זה שהוא יודע להגיד "לא".

וַיִּחַר אַף אֱלֹקִים בנחל קדומים להרב חיד"א ז"ל (אות ח) מקשה על מה שאמרו חז"ל (ברכות ז.) שכל אותן הימים שביקש בלעם לקלל את ישראל לא כעס הקב"ה, והרי מצינו פסוק מפורש ויחר אף אלקים. וכן בספר כמוצא שלל רב מביא קושיא זו מכת"י היעב"ץ ז"ל ששמעו כשהיה תינוק מאביו הרב חכם צבי ז"ל. ובפתח עינים מביא...

מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ במדרש רבה זה אחד מג' בני אדם שבדקן הקב"ה ומצא קרון של מי רגלים, קין חזקיה ובלעם וכו'. ואפשר שלכן כולם נענשו ברגליהם דייקא, קין נענש בנע ונד תהיה בארץ שלא יהיה מנוח לרגליו, בלעם נענש ותלחץ את רגל בלעם, ולהבדיל חזקיה נענש דכתיב הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך...

לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וכו' וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם ולקמן כאשר באו שרים אחרים אמר להם "שְׁבוּ נָא בָזֶה" ולא אמר להם לינו. בפי' רבינו אפרים מבאר שבפעם הראשונה אמר להם לינו פה, דהיינו אצלי בביתי, אבל בפעם השנית לא רצה שילונו אצלו בביתו אלא יחפשו בעיר מקום ללון, ולכן אמר להם שבו נא...

וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק בזוה"ק (ר.) וידברו אליו דברי בלק, מילין באתגליא ולא בלחישו, פגים אודנא הוה ופגים עינא ופגים רגלא. ומבאר בש"ך על התורה דהיה לו לומר "ויאמרו" כמי שמדבר לפני גדולים בנחת, שלשון דיבור הוא בקול רם. ולכאורה קשה שהרי לקמן כתיב וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמְרוּ...

לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא בפני דוד להרב חיד"א ז"ל מבאר בדרך הלצה "לקרוא לו - לאמר" שיקראו לו בשמו בלעם ויאמרו לו ששמו בלעם מורה שיכול לבלוע את העם, עכ"ד. ואפשר לפי מ"ש בזוה"ק שבלק שלח לבלעם כי לשניהם יש שייכות לעמלק, כי לבלק יש אותיות ל' ק' של עמלק ולבלעם יש אותיות ע' מ' של עמלק...

לאיזה יהודי קראו בשם 'בלעם'? [שאלת זכות: כיצד מותר לקרוא בשם של גוי?]

מסופר שהסאטמער רב ז"ל היה לבקר את ר' מוטל סלונימער ז"ל, וציטט את דברי חז"ל (זבחים קטז. מכילתא יתרו, ור' מדרש לקח טוב פ' ברכה) שכשהיו קולות וברקים במתן תורה באו אומות העולם אל בלעם ושאלו ה' למבול ישב? הקב"ה מביא שוב מבול? וענה להם ה' עוז לעמו יתן, הקב"ה נותן לישראל את התורה שנקראת עוז, ה' יברך את...