בני ישראל

שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ אתם יודעים כמה אנשים יש בעולם? יותר שמונה מיליארד! לא מכבר התפרסם מחקר מעניין, שהצביע על כך שבחמש שנים האחרונות – תשעים אחוז מהדיונים באו"ם היו בענייני ישראל! לא יאומן! ישראל היא נקודה קטנטונת מכל העולם. חפש אותה במפה ולא תמצא... ותשעים אחוז...

בנדודי בני ישראל במדבר קיבלו הוראה מהשם לבנות "מקדש נייד" - משכן, בו תשרה השכינה • תיאור תהליך בנייתו, כליו וצורתו מוגשים בלשון קלה וברורה • "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו" "דבר אל בני-ישראל ויקחו לי תרומה" ; "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". שני פסוקים אלה שבתחילת פרשתנו ממצים בעצם את תוכן הפרשה כולה...

וירא וגו' מת על שפת הים (יד, ל). קשה למה הוצרך להודיענו שראוהו מת, פשיטא שלא יהיו חיים אחר הטביעה, ורבותינו ז"ל (מכילתא) אמרו כי ראו במיתתן, והודיענו בזה כי שם גמרו מיתתם, והטעם כדי שיכירו בהם ישראל בעודם חיים, והם יראו בישראל ותכסם בושה, ולפי זה תהיה כוונת הכתוב על זה הדרך וירא ישראל את מצרים...

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם וגו' וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ וגו' וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וגו' (יד, ב-ד). מהלך נפלא ומחודש אומר רבינו האור...

"וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה, צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (יב, ח) ביאור משמעותן הרוחנית של שלוש מצוות אלו (שעליהן אמרו חז"ל: "כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו") - קרבן פסח, מצה, ומרור: בשעת יציאת מצרים הפכו בני ישראל לעם, ונוצר אז הצורך לספק...

וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים בש"ך על התורה: שמעתי שנמצא במדרש, מה ראה, ראה שהיו מרחמים זה על זה, כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חבירו היה בא ומסייע עם חבירו, וכשראה הקב"ה שהיו מרחמים זה על זה אמר ראוים אלו לרחם עליהם, כל המרחם מרחמים עליו, שנאמר ונתן לך רחמים...

מאשכול אחר ואביא בזה מדברי המלבי"ם שהאריך בנושא מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע א) ח בני ישראל, שם בני ישראל בא לפעמים על צד ההרחבה ולפעמים על צד הדיוק, רצוני שלפעמים יכלול כל מי שהוא משותף בעדת ישראל בין הנשים בין הגרים והעבדים, ולפעמים אין הנשים בכלל, וכן לא גרים ועבדים, כי שם בן הוא שם זכר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בראשית ברא אלקים (א א) פירש רש"י אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל...

המבי"ט ספר בית אלוקים שער היסודות פרק לז מצדד שבני ישראל במדבר לא קיימו מצות סוכה, וטעמו שבמשך מ' שנה היו במצב תמידי של דיור בענני כבוד והענני כבוד עצמם לא היה להם דין סוכה כשרה עיין שם מה שהרחיב. ומוכיח מקרא "ולכך אמר הכתוב 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי' כי לא נצטוו במצה זו מיד כ"א...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (לא כז) בסנהדרין לז. "הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה דרבי זירא דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא, והוו קפדי רבנן, כי נח נפשיה דרבי זירא אמרי עד האידנא הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי...

כתב הרמח"ל בדרך עץ חיים (בסופו), והנה תראה שחורבן בית קדשנו ותפארתנו ושגלינו מארצנו היה בעוון ביטול תורה, כמו שמבואר בתורתנו הקדושה "ואמרו כל הגויים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת... ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלקי אבותם", ו"ברית" האמור שם היינו תורה, ע"כ. וצריך לומר שלפי זה מה שכתוב "וילכו...

הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן וכו' לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ נמסר במסורה "תרי טעמי" בתיבת הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥. לרמז שהיו הרבה טעמים במן. ועוד רמז עפימ"ש בספורנו: להיטבך יותר ממלאכי השרת. והנה מָן הוא מאכל של מלאכי השרת, א"כ במה ישראל יותר ממלאכי השרת לגבי הַמָּן, אלא מסתמא יש "תרי טעמי" במן, טעם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי לאמר (ב טז-יז) פירש רש"י אבל משלוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפרשה וידבר אלא ויאמר, ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים לא נתייחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת. ובריש פרשת ויקרא כתב רש"י, שכל אותן ל"ח שנה היו כמנודים. והנה במועד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והנכם היום ככוכבי השמים לרוב (א י) בדברים רבה פרשה א' סי' י"ד, אמר לפניו רבש"ע למה לא משלת את בניך בחמה ובלבנה שהם גדולים מכוכבים, אמר לו הקב"ה חייך חמה ולבנה יש להם בושה לעתיד לבוא, מנין דכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו'. ופירשו המפרשים, מפני שעובדי כוכבים עובדים בעיקר...

וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם בגימטריא כי היו מנודין, כמו שפירש הגר"ח פלאג'י בספר פני חיים, שהסיבה שלא האזין אליהם כי היו מנודין (מו"ק טו:) ונזופין למקום (יבמות עב. וברש"י חגיגה ו: ד"ה ומה אני), ומנודה אין תפלתו מתקבלת (זוה"ק פקודי רמט:).

מתוך ה'מגדלות מרקחים': פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי (כה יא) בספר הואיל משה (לבעל מטה משה, תלמיד מהרש"ל), הקשה שאם באמת היו ישראל חייבים כליה על מה שלא מיחו בזמרי, אם כן איך נפטרו מכך על ידי שפינחס הרג את זמרי. ויש...

וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם וכו' מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ברש"י: חמשה פעמים נאמר "בני ישראל" במקרא זה, להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן במקרא אחד כמנין חמשה חומשי תורה, וכך ראיתי בבראשית רבה. [יש לדקדק בדבריו שכתב וכך ראיתי בב"ר, שמשמע מדבריו שכיון מדעתו הגדולה לדברי המדרש רבה, ולבסוף מצא כן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח (ז יא) בדברי הימים ב ז ט כתיב כאשר חנך שלמה את בית המקדש "כי חנוכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים", ובמועד קטן ט. מבואר שלא עשו את יום הכיפורים באותה שנה, שהרי שבעת ימי חנוכת המזבח היו שבעה ימים...

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ במדרש רבה: כל תפלתן של ישראל אינו אלא על בית המקדש, "מרי יתבני בית מקדשא", "מרי מתי יתבני בית מקדשא". דהיינו שדורש "וכל שיח" כל השיח והתפילה של ישראל הוא על "השדה" שזה בית המקדש. ואפשר עוד על דרך זה, "השדה" מרמז לשבת קודש, חקל תפוחין, "וכל שיח"...

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת באור החיים הקדוש: ובדרך רמז רמז באומרו וספרתם, על דרך אומרם ז''ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, וארז''ל כי הלוחות של סנפירינון היו, לזה אמר וספרתם לכם, פירוש באמצעות מנין זה אתם מאירים...