בני ישראל

הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן וכו' לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ נמסר במסורה "תרי טעמי" בתיבת הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥. לרמז שהיו הרבה טעמים במן. ועוד רמז עפימ"ש בספורנו: להיטבך יותר ממלאכי השרת. והנה מָן הוא מאכל של מלאכי השרת, א"כ במה ישראל יותר ממלאכי השרת לגבי הַמָּן, אלא מסתמא יש "תרי טעמי" במן, טעם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי לאמר (ב טז-יז) פירש רש"י אבל משלוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפרשה וידבר אלא ויאמר, ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים לא נתייחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת. ובריש פרשת ויקרא כתב רש"י, שכל אותן ל"ח שנה היו כמנודים. והנה במועד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והנכם היום ככוכבי השמים לרוב (א י) בדברים רבה פרשה א' סי' י"ד, אמר לפניו רבש"ע למה לא משלת את בניך בחמה ובלבנה שהם גדולים מכוכבים, אמר לו הקב"ה חייך חמה ולבנה יש להם בושה לעתיד לבוא, מנין דכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו'. ופירשו המפרשים, מפני שעובדי כוכבים עובדים בעיקר...

וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם בגימטריא כי היו מנודין, כמו שפירש הגר"ח פלאג'י בספר פני חיים, שהסיבה שלא האזין אליהם כי היו מנודין (מו"ק טו:) ונזופין למקום (יבמות עב. וברש"י חגיגה ו: ד"ה ומה אני), ומנודה אין תפלתו מתקבלת (זוה"ק פקודי רמט:).

מתוך ה'מגדלות מרקחים': פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי (כה יא) בספר הואיל משה (לבעל מטה משה, תלמיד מהרש"ל), הקשה שאם באמת היו ישראל חייבים כליה על מה שלא מיחו בזמרי, אם כן איך נפטרו מכך על ידי שפינחס הרג את זמרי. ויש...

וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם וכו' מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ברש"י: חמשה פעמים נאמר "בני ישראל" במקרא זה, להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן במקרא אחד כמנין חמשה חומשי תורה, וכך ראיתי בבראשית רבה. [יש לדקדק בדבריו שכתב וכך ראיתי בב"ר, שמשמע מדבריו שכיון מדעתו הגדולה לדברי המדרש רבה, ולבסוף מצא כן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח (ז יא) בדברי הימים ב ז ט כתיב כאשר חנך שלמה את בית המקדש "כי חנוכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים", ובמועד קטן ט. מבואר שלא עשו את יום הכיפורים באותה שנה, שהרי שבעת ימי חנוכת המזבח היו שבעה ימים...

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ במדרש רבה: כל תפלתן של ישראל אינו אלא על בית המקדש, "מרי יתבני בית מקדשא", "מרי מתי יתבני בית מקדשא". דהיינו שדורש "וכל שיח" כל השיח והתפילה של ישראל הוא על "השדה" שזה בית המקדש. ואפשר עוד על דרך זה, "השדה" מרמז לשבת קודש, חקל תפוחין, "וכל שיח"...

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת באור החיים הקדוש: ובדרך רמז רמז באומרו וספרתם, על דרך אומרם ז''ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, וארז''ל כי הלוחות של סנפירינון היו, לזה אמר וספרתם לכם, פירוש באמצעות מנין זה אתם מאירים...

פרשת פקודי מה גרם לבני ישראל לבכות, ומה היה הטעות שלהם?

שמעתי פעם בשם חכ"א שליט"א שעפ"י חשבון בסטטיסטיקה כל בנ"י הם נכדים של האבות הק' כיון שלא יתכן שברבבות אנשים רבים במשך זמן רב כ"כ ודאי כ"א התחתנו א' עם השני ונמצא שכולנו כהיום נכדי אבותינו הק', האם נכונים הדברים?

יל"ד אי לאחר מתן תורה שצריך עדי קידושין, התקדשו בנ"י פעם נוספת, או"ד לא הוצרכו להתקדש שוב. בבן יהוידע מגילה ז. כתב דלא התקדשו שוב. וכן נראה להוכיח מקרא דכתיב (דברים ה, כו) "שובו לכם לאהליכם", ולא כתיב דהוצרכו להתקדש שוב.

שמות ט"ז ט': וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כׇּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃ ולכאורה קשה, מדוע שלח משה את אהרן שיאמר לבני ישראל, ולא אמר זאת בעצמו? וז"ל המדרש לקח טוב: ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו...

זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ: (לד, ב) בגמ' סנהדרין צא. מסופר על בני אפריקה שבאו בטענה לפני אלכסנדר מוקדון, שארץ כנען שייכת להם, והוכיחו טענתם מקרא בפרשתנו "ארץ כנען לגבולותיה". דרש המלך לשמוע תשובת ישראל, ושלחו לפניו את גביהא בן פסיסא מחכמי ישראל...