נתקשתי בהא דמבואר בהר''ן ר''ה (כח' א') בשם תשו' הרשב''א וכ''ה ברבינו יונה (ו' א' מדפי הרי''ף) שהסיבה דאפשר לעשו הבדלה אחרי ששמעו בבית הכנסת הוא מטעם דאע''ג דמצות אי''צ כונה עכ''פ אם מכון לא לצאת יד''ח המצוה לא יוצא,
ומשמע דדוקא משום מצות צריכות כונה וצ''ע דאינו מתכוון כלל לצאת בשומע כעונה,
וכן...
ידועים בבי מדרשא דברי הריטב''א בחולין שכתב שמי שבירך על נטילת ידים ונמלך ולא אכל לא הוי ברכתו ברכה לבטלה
כאן המקום להביא נידוני הפוסקים בזה אי הוי רק לענין נטילת ידים או שאפשר להשתמש בחידוש זה גם לשאר מקומות
ומהו באמת הביאור בחידוש זה וכו'
אדם שהסתפק אם ברך ברכהמ"ז,
להלכה ספק דאו' לחומרא, חוזר ומברך.
בסיום הברכה ניגש אליו אדם, ואמר לו, אני ראיתי שברכת,
האם יאמר בשכמל"ו?
ואם כן, האם יאמר גם בלא שיזכירו לו?
שהרי על הצד שברך צריך לומר בשכמל"ו.
ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים. (בראשית פרק לז פסוק לד).
א. כיצד לא חששו השבטים לגרום לאביהם שיברך ברכה לבטלה, ברוך דיין האמת. בפרט למבואר במדרש והובא ברש"י שאבותינו קיימו מצוות דרבנן כולל עירובי תבשילין.
ב. איך לא חשו השבטים שבגללם יפטר שלא כדין מהמצוות ברגע שהיה...
שאלה על פירוש תוספות ריד למעשה שהובא בדף קא. עם שמואל שקידש וחזר וקידש, וכן שם עם רב הונא שנכבה לו הנר והלך לבנו וקידש שם שוב(למעט ביביא אומר חלק א) האם יש מישהו שעמד על השאלה - מפני מה לא דחקו עצמם לאכול לפחות כזית,כדי למנוע ברכה לבטלה על הקידוש הראשון??
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג'
יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב'
האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן
ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה.
והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א'
א. תמורה ד' א' מוציא שם שמים לבטלה אזהרתיה מהיכא כו' את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד, מכאן כתב המ"ב בסי' רט"ו סק"כ דאם אדם מזכיר שם שמים חלילה וחס לבטלה "בלא ברכה" לכולי עלמא יש בו "איסור תורה" שהוא עובר על מצוות עשה ד"את השם אלוקיך...
בעניין איסור ברכה לבטלה
"ברכה לבטלה" היינו ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה.
בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא".
וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה...
מס' מאיר עיני ישראל עמ' 442-444 :
תלמידו של הגה״צ, מוהר״ר אליהו לאפיאן זצ״ל, כותב ("לב אליהו", מתולדותיו שבריש ח"א, עמ' 31):
פעם בחג הסוכות היינו מסובים בסוכתו, וכיבד אותנו רבנו בעוגות ותה.
פתח אחד מבין המסובים במכוון, ובירך בקול רם ברכת שהכל על התה, ואח״כ ברכת בורא מיני מזונות. כמובן שנעשה...