אב תשפ"ו ברכת המצוות בגדר חידוש הריטב''א בברכה על נטילת ידים ולא אכל דלא הוי ברכה לבטלה

[נהנה מקושיא טובה]

ידועים בבי מדרשא דברי הריטב''א בחולין שכתב שמי שבירך על נטילת ידים ונמלך ולא אכל לא הוי ברכתו ברכה לבטלה
כאן המקום להביא נידוני הפוסקים בזה אי הוי רק לענין נטילת ידים או שאפשר להשתמש בחידוש זה גם לשאר מקומות
ומהו באמת הביאור בחידוש זה וכו'

 

[אברך מעמיק]

תמיד הבנתי ששם הנקודה היא בגלל שבשעה שרצה לאכול, היה באמת מחויב בנטילת ידים, ורק אח"כ חזר בו, וא"כ לא הוי ברכה לבטלה.

 

[הרב מרודוש]

תמיד הבנתי ששם הנקודה היא בגלל שבשעה שבגלל שרצה לאכול, היה באמת מחויב בנטילת ידים, ורק אח"כ חזר בו, וא"כ לא הוי ברכה לבטלה.

לחץ כדי לכווץ...

לפי דבריך מה הדין מי שנטל ידיו ונמלך קודם שבירך
האם צריך לברך?

 

[חיימ'ל]

לפי דבריך מה הדין מי שנטל ידיו ונמלך קודם שבירך
האם צריך לברך?

לחץ כדי לכווץ...

שבגלל שרצה לאכול, היה באמת מחויב בנטילת ידים,

לחץ כדי לכווץ...

לפי זה אם נמלך קודם שבירך, כבר איננו רוצה לאכול ולכאו' פטור.

 

[האיש השרוי בשמחה]

ידועים בבי מדרשא דברי הריטב''א בחולין שכתב שמי שבירך על נטילת ידים ונמלך ולא אכל לא הוי ברכתו ברכה לבטלה
כאן המקום להביא נידוני הפוסקים בזה אי הוי רק לענין נטילת ידים או שאפשר להשתמש בחידוש זה גם לשאר מקומות
ומהו באמת הביאור בחידוש זה וכו'

לחץ כדי לכווץ...

אולי כי יש דין שנטל ידיו לחולין פטור מנט''י בשמר

 

[אברך מעמיק]

כאן המקום להביא נידוני הפוסקים בזה אי הוי רק לענין נטילת ידים או שאפשר להשתמש בחידוש זה גם לשאר מקומות

לחץ כדי לכווץ...

רק אציין כאן את לשון הריטב"א:
והנוטל ידיו לאכילה יברך ענט"י ואח"כ נמלך ולא אכל עכשיו אין בכך כלום ואין מחייבין אותו לאכול כדי שלא תהא ברכתו לבטלה דהא מכיון שנטל ידיו גמרה לה ברכת הנטילה שעליה הוא מברך וההיא שעתא דעתו היה לאכול.

ולכאורה באמת דבריו עוסקים רק במצוה מוקדמת למצוה אחרת, שכל עוד נגמרה הראשונה תוך שהוא מתכוון עדיין לשניה, לא חשיב ברכה לבטלה, אבל אם מדובר על מצוה אחת שהוא חזר בו לאחר הברכה, כמו נטילת לולב, בודאי שהוי ברכה לבטלה.
אמנם בשו"ת עמודי אש סי' ב' למד מהריטב"א הזה דין כללי לברכת המצוות.

לפי דבריך מה הדין מי שנטל ידיו ונמלך קודם שבירך
האם צריך לברך?

לחץ כדי לכווץ...

שאלה טובה, אך לכאורה כן משמע בלשון הריטב"א (שהובא לעיל) שהנטילה נחשבת למצוה גמורה כל עוד הייתה לו כוונה לאכול תוך כדי.
אבל אפשר, שכל עוד לא בירך לא הסתיימה המצוה, שהרי נט"י היא לפני הניגוב שיהיה עדיין עובר לעשייתן, ולכן אם התחרט קודם הברכה שעדיין לא נגמרה הנטילה מאבד את הברכה, ויל"ע.

 

[הכהן הגדול]

מצ"ב שיעור מהגאון רפאל סויד שליט"א

 

[למה זה תשאל לשמי?]

אמנם בשו"ת עמודי אש סי' ב' למד מהריטב"א הזה דין כללי לברכת המצוות.

לחץ כדי לכווץ...

אכן דבריו צ"ב רב, וגם מה שהביא להוכיח מד' הכו"פ גי שחיטה, תמוהים עד למאד, כמבואר למעיין.

 

[ולא כלום]

מישהו שאל את מורנו הגרד"ל שליט"א
האם לפי"ד הריטב"א מי שנטל ידיו ול"ע נקטעה ידו, ונמצא שבכלל לא יאכל עם הידים שנטל, והוא עדיין קודם הברכה
האם בכל זאת עליו לברך?
ובתחילה אמר רבינו שפשיטא שלא [כי הנידון של הריטב"א זה במי שכבר בירך האם זה ברכה לבטלה ולא אם ילך ויברך עכשיו בקום ועשה]
אבל אחרי זה עיין בפנים בד' הריטב"א, וחשב ע"ז משך כמה דקות
ואמר: שנראה שבאמת כן צריך לברך!

 

[ולא כלום]

שאלתי פעם את הגאון בעל דרך ישראל שליט"א
האם מי שקנה כלי וטבל אותה ובירך על הטבילה,
ואחרי זה נתגלה לו טעות שהיה במקח והוא רוצה לבטל המקח
האם בכך הברכה שלו חוזר להיות ברכה לבטלה
או שעפי"ד הריטב"א אי"כ לבטלה
והוא אמר שזה לא דומה לריטב"א כי עכשיו הוא מחזיר את המקח למפרע, ונמצא שבשעת מעשה באמת לא היה חייב
[וזה לא משהו שהשתנה אחרי זה, אלא השתנה אחרי זה למפרע].