ביעור

לרגל עת ביעור המעשרות הקרב, חשבתי על כל הנוהגים לעשר מה שקונים עם הכשר מהודר ועכשיו מתכוננים לבער המטבע, שלכאורה לא שייך בזה ביעור מעשרות. דהנה בדמאי לא תקנו ביעור, ובזמננו אם קונה מחילוני מסתמא הוא ספק טבל דאו' שחייב גם בביעור, אבל כשקונה בהכשר הבד"ץ מסתמא הם לא גרעי מע"ה שיש רוב שמעשרים, ואף...

מישהו יודע האם א' שלא בודק חמץ [אין לו בית וכדו'] ומנגד יש לו חמץ ומבערו בי"ד האם מברך או לא? כמו"כ אשמח להוספת מקורות.

מי שביתו מבוער מחמץ קודם י''ד האם כשאוכל בי''ד החמץ האחרון מקיים מ''ע של ביעור חמץ? וא''כ האם יברך ע''ז?

מצינו שנחלקו המ"ב והחזו"א אם השלכה לבית הכסא נחשבת ממש כביעור ומועילה אף אחר זמן איסורו, שלדעת המ"ב (תמה סק"ה) אם משליכו לבית הכסא הרי הוא כמבוער מן העולם לגמרי כיון ששום אדם לא יוכל להינות ממנו. אבל החזו"א (קטז סק"טז ד"ה במ"ב, וסי' קיח סק"ג) תמה על כך שאין זה אלא כמו פת שעיפשה, ואין זה נחשב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בדין ביעור של מעשר שני, מבואר ברמב"ם הלכות מע"ש פי"א ה"ח שאם נשארו לו פירות של מע"ש כשהגיע זמן הביעור, הרי זה מבערן ומשליך לים או שורף. ויש לעיין כיצד יעשה מי שיש לו בהמה של שלמים שלקחה ממעות מעשר שני, [שכך היא המצוה לכתחילה לקנות בהמה ממעות מעשר שני], ועכשיו הגיע זמן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בערתי הקדש מן הבית (כו יג) בספר אמרי הצבי ב"ק לו: אות כ"ח כתב לדון, שאין בי"ד כופים על מצות ביעור מעשרות, משום דהוי ליה מצות עשה שמתן שכרה בצידה שאין בי"ד כופין עליה, כמבואר בחולין קי: לגבי כיבוד אב ואם שאין כופין עליה משום שמתן שכרה בצידה דכתיב למען יאריכון ימיך, והכא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר (כו יב) בספרי פיסקא ש"ב ובפרשת ראה פיסקא ק"ט לפי גירסת הגר"א "יכול אף שנה שביעית תהא חייבת בביעור תלמוד לומר שנת המעשר, שנה שחייבת במעשר יצתה שנה שביעית שאינה חייבת במעשר". וצריך ביאור, למה צריך מיעוט שאין ביעור מעשרות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו (כו יב) פירש רש"י קבע זמן הביעור והוידוי בערב הפסח של שנה הרביעית, שנאמר (דברים יד כח) מקצה שלש שנים תוציא וגו', נאמר כאן מקץ ונאמר להלן לענין הקהל (שם לא י) מקץ שבע...

מה שאנו מבערים את החמץ באש הוא כדי לצאת ידי דעת ר"י בגמרא שביעור חמץ הוא רק בשריפה ולכאו' אילו אדם ישרוף החמץ באש גדולה שמרגע שהחמץ בתוכה, עוד לפני שנתפסה בו האש וכבר לא שייך להוציאו מהאש אז הוי דין זוטו של ים, וכעת נשרף חמץ שאינו שלו, א"כ לא קיים מצוות ביעור חמץ לר'י?.