בחז"ל מבואר סך הכל 420 שנה. אולם רש"י ותוס' בגמ' ע"ז ט: נחלקו אם חרב בשנת ה 421 או 420.
ובכוזרי מאמר א פמ"ה, ובאר הגולה באר השישי פי"ח ד"ה עוד בספר הובאו שיטות אחרות. 428 שנים ושיטה 437.5 שנים.
ויוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ו-ז) כתב 639.5 שנים.
ויש שכתבו 586 שנים (רבי עזריה מן האדומים...
בחז"ל מבואר שבית המקדש הראשון עמד על מכונו 410 שנים.
אמנם הר"ח במסכת ע"ז ט: הביא דעה שבית ראשון לא חרב בשנת 3338 כמקובל אלא בשנת 3352 ולפי זה 424 שנה.
ובכוזרי המבואר (מאמר א פמ"ה) הובאה עוד שיטה 433 שנה.
יש מי בראשונים ואחרונים שביאר את כל השיטות?
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויקריבו אתו המוצאים אתו מקושש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה (טו לג)
הקשה בספר פרשת דרכים זוטא [לרבי יעקב צבי יולס זצ"ל בעל מלא הרועים] דרך אתרים אות י"א, איך דנו את המקושש, הרי אין דנים דיני נפשות אלא בזמן שיש בית דין הגדול בלשכת הגזית, כמבואר בעבודה זרה ח: עי"ש. והנה...
ידוע הפולמוס הענק במאות השנים האחרונות, אמאי אין אנו מקריבים כיום קרבנות בכלל וקרבן פסח בכלל.
הגרע"א שלח מכתב לחותנו החת"ס שתמה שם שצריך להקריב. ומד' החת"ס בתשובתו נראה שדעתו ג"כ נטתה כך, ובמקומות אחרים נראה אחרת והדברים ידועים, ידוע שהג"ר עקיבא יוסף שלזינגר [מגדולי האחרונים לפני כ150 שנה] תכנן...
האם נבנה בעבר בית המקדש השלישי ועל ידי מי?
ע"י בר כוכבא;
יש טענה של החוקרים אשר בית המקדש נבנה בפעם השלישית ע"י שמעון בן כוזיבא מלך ישראל בזמן חורבן ביתר. הראיות שלהם הן.
א) המבואר בש"ס בג' מקומות על ר"י כה"ג. ומאידך יוסיפון לא מזכירו כלל. כדי לתרץ קו' זו מניחים הן שישמש בכה"ג בזמן בית המקדש...
האם קראו פרשת שקלים בזמן המקדש
דברי הבנין שלמה
בבנין שלמה בסימן נ"ד מאריך לבאר בתחילת דבריו שבזמן הבית קראו בתורה בפרשת שקלים, וקריאה זו היתה בגדר משמיעין על השקלים.
חוץ מאותה קריאה היתה גם הכרזה של ב"ד כמו שכתוב באחד באדר משמיעין על השקלים, והכרזה זו היתה תמיד באחד באדר בין בשבת ובין בחול...
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ
במדרש רבה: כל תפלתן של ישראל אינו אלא על בית המקדש, "מרי יתבני בית מקדשא", "מרי מתי יתבני בית מקדשא".
דהיינו שדורש "וכל שיח" כל השיח והתפילה של ישראל הוא על "השדה" שזה בית המקדש.
ואפשר עוד על דרך זה, "השדה" מרמז לשבת קודש, חקל תפוחין, "וכל שיח"...
ידוע שהקב"ה מקיים את כל התורה, ולכאורה קשה: הרי ההלכה היא שהמקבל משכון מחברו צריך להחזיר לו את המשכון בבוקר או בערב, כדי שיהיה לו כר לשכב עליו, ומדוע הקב"ה אינו מחזיר לנו את בית המקדש שלקח מאתנו כמשכון? אלא אמר הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל, מכך נראה שזה לא חסר לנו כל כך! אם זה היה באמת חסר...
שער העזרה ענייני קדשים סימן תנא:
בתוס' רי"ד יומא נב. הביא דברי רש"י שם שנראה מדבריו שהאולם היה מקורה, והרי"ד שם חולק וסובר שלאולם לא היה תקרה כלל, שלא הוזכרה תקרה לאולם במסכת מידות, עי"ש.
ולכאורה צ"ע טובא, שהרי פליגי אמוראי בכמה דוכתי האם קדושת אולם כקדושת היכל או לא, עי' עירובין ב. ויומא מד...
כתב המאירי (פסחים דף עו עמוד ב ד"ה אמר המאירי חמשה דברים) לבאר ענין הבאת לחם פנים בטומאה שאינו נאכל, וז"ל:
ולחם הפנים בכל שבת ושבת שתים עשרה חלות כל אחת שני עשרונים ומסלקין את הישן וחולקין אותו משמר היוצא ומשמר הנכנס עם כהן גדול ואוכלים ביומו וזבחי שלמי צבור והם שני כבשי עצרת הבאים שלמים...