• פורים שמח לכל חו"ר בית המדרש!
    בחודש אשר נהפך מיגון לשמחה ירעיף ה' שפע אורה וברכה.

דקדוק

  1. ד

    דקדוק בפרשת תצוה

    קריאת התורה בשני וחמישי ניכרת בפסוקים גבוהים רבים, הסיבה לכך היא שיש הרבה קטעים שיש פירוט ואח"כ סיכום או כתיבת תכלית במילה אחת, ובא במילה האחרונה טיפחא וכולם לפניו משרתים שלה. וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית, לַמָּאוֹר בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ...
  2. ד

    דקדוק בפרשת תרומה

    פעלים בעבר כשהם נהפכים לעתיד ע"י הו' באים במלרע, אך בפרשה יש כמה שינויים בזה. ועשית בא במלעיל כיון שנל"ה ונל"א בבניין הקל נשארים במלעיל, אבל וצפית אותו בא במלרע בגלל הא'. ויצקת לו בא במלעיל בגלל נסוג אחור.
  3. כ

    מה הדרך המקובלת בספרים

    איך כותבים קופסא או קופסה נשים בתולות או רק בתולות נשים נשואות או רק נשואות תיקון כלי או תיקון מנא (כותרת של סימן) שערות זה לשון נקבה (דבוקות , נראות ) כי הרבה פעמים ראיתי 'נראים'?
  4. י

    ברכות דקדוק בגמ' בלשון "אוכל פתו ומברך"

    צ"ב בלשון ברכות ד: ואוכל פתו ומברך למאי נפק"מ לעצם הדין שעשו סייג כדי שיקרא ק"ש ולא ירדם?? תשובות בעיון (משכלכם) בקיאות (אם יש מי ששאל אשמח למ"מ)
  5. נ

    חנוכה ההידור בהלל - דקדוק והבנת המילים או הודאת הלב ושמחה? מבט חסידי VS ליטאי

    האם יש לכם מושג כמה עומק ופילוסופיה יכולים להסתתר מאחורי מעשה אחד? לפעמים, דווקא סיפורים קצרים יכולים לשקף היטב את ההבדלים המהותיים בין גישות שונות. לדוגמא, סיפור קצר שממחיש את זה מצוין בהקשר לנושא האשכול. על ר' שלמה מקרלין מסופר שהיה אומר שעדיף בחנוכה להדליק נרות במקום בשמן זית. הסיבה? הנרות...
    • נדיב לב
    • נושא
    • דקדוק הלל חסידים מתנגדים נגינה עבודה שבלב פנימיות המצוה תוכן המצוה תפילה
    • תגובות: 23
    • פורום: ענייני דיומא
  6. ד

    דקדוק בפרשת וישלח

    אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם מסתבר שהיה ראוי להטיל ה' בסוף המילה שדה, וכמו מילת ארצה. אלא ששדה כבר נגמר בה' וא"א להוסיף ה', וכן הַיֹּצֵא הַשָֹדֶה. וָאֵחַ֖ר גזרת נפ"א, כמו אֹמַר. אך משקל אפעַל יבוא גם בצירה, וכן אֵהָב. וַיֵּ֣צֶר שרש צרר, ועיקרו יֵצַר, ובא במלעיל ובסגול בגלל ו' ההיפוך...
  7. א

    הגייה (מבטא) קדום מלפני הפילוג

    מצורף שלב ראשון
  8. ש

    ירמיהו הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם בלי דגש?

    הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה. מדוע אין דגש במילה הבן?
  9. ד

    ישך ישכם

    יֶשְךָ יֶשְכֶם יש מילים מתארי הפועל ומילות היחס שהן נסמכות לשם אותו הן מתארות או מתיחסות. כמו המילים הִנֵּה יֵש אֵין דַי עוֹד. וכיון שהן נסמכות לשם עצמו צורת הכינוי בהם שונה משאר כינויי השמות, ונוספה בהם נ' לנסתר ונסתרת לנוכח למדבר ומדברים. הִנֶנּוּ עוֹדֶנָּה אֵינֶנִּי אֵינֶנּוּ, ולנוכח כשיש...
  10. ד

    וַתָּמָת

    וַתָּמָת שרשים נע"ו באים בעתיד בשורק, תָמוּת. אך בתוספת ו' החיבור בתחלה (וכן בלשון צווי ואיווי) משתנה השורק לחולם חסר. וכשיש ו' ההיפוך באה המילה במלעיל, והחולם החסר כשאין בו נגינת טעם משתנה לקמץ קטן.
  11. א

    צורה וציור - אותו שורש?

    אשמח לדעת מפי בעלי חכמת הדקדוק, האם צורה וציור הם מאותו שורש.
  12. ר

    תובנה

    יש מילה שהתאזרחה בליבותינו ובשפתינו. "תובנה". מהיכן מקור מילה זו? ומה שורשה?
  13. ה

    סידור "ויעתר יצחק" – תיקוניו, והאם ניתן לסמוך עליו.

    מתוך הקדמת אחד הסידורים שיצאו לאור בדורנו יצחק סטאנוב ערך חיבור מקיף בשם "ויעתר יצחק", מלבד חיבוריו הנוספים, ובו הגהות רבות בנוסח התפילה. אולם, עם היותו בקי בחכמת הלשון בכשרון רב, נמשך בקלות דעתו אחר משכילי הזמן, ונתאמת הדבר ששלח ידו בזיופים [בהם זיוף הסכמת הפרי מגדים ז"ל לספרו]. ומתוך כך לא...
  14. א

    קידושין מהי ההוכחה ל'אין' כסף מ'מאן' יבמי?

    הגמ' מוכיחה שהיו"ד של אין כסף מיותר לילפותא ממאן יבמי, וצ"ת שהרי אין הם מאותו השורש, שהרי מיאון = סירוב, אין = לא יש.
  15. מ

    כמה הערות בסוגיות דנזיקין

    מאמרים קודמים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין ביאור הלשון חסרון ממון הנזכר תדיר בגמ' ובראשונים. הנה א''א לומר דפירוש המילה נזק בלשוה''ק הוא חסרון ממון, מלבד שהוא דוחק דהשובר כלי של חבירו וכי מה חיסרו כאן והרי הכלי קיים ועומד רק שהוא שבור, ולומר שחיסרו הממון ששווה הכלי גם זה...
  16. ד

    שאלות בדקדוק

    מי שרוצה יכול לכתוב כאן שאלות בדקדוק ואנסה לענות, אני לא מתחייב לתשובה אם היא תהיה ארוכה מדי וכוללת פרטים רבים. כמו כן זה תלוי במספר השאלות שיעלו. סגנון השאלות צריך להיות על משהו מקורקע, ולא על מחשבות ותיאוריות, כגון האם יש קשר בין שני שרשים, וכדו'.
  17. ד

    האות ק' קרובה לגרוניות

    האות ק' נוטה לקבל חטף קמץ יותר משאר האותיות כמו במילים הקֳדשים קֳדם קֳבל יקֳבנו ואלקֳטה, כקָרָבכם קָטָנּי קָבָלּו קָטָבך. קָרבה במשקל אפעַל הראוי לחיריק. ונראה הטעם שהיא קרובה לגרוניות ובא בה חטף. כמו כן פעמים רבות ק' שוואית מאבדת את הדגש, כמו הגרוניות. מִקְצֵה, בִּקְשׁוּ, מַּקְלוֹת, ועוד רבים...
  18. ד

    ניקוד המקור בעברית

    בבניין קל (פָעַל) יש שלשה משקלים לעתיד, משקל אפעֹל כמו יִשְמֹר, משקל אפעַל כמו יִלְבַּש ומשקל אפעֵל כמו יִתֵּן. והצווי בא תמיד כמשקל העתיד, ולכן תמיד מסדרים יחד את משקלי העתיד והצווי. אבל המקור שונה הוא בזה, שבין משקל אפעֹל ובין משקל אפעַל באים בחולם לִשְמֹר לִלְבֹּש (מלבד לִשְכַּב ופעם אחת...
  19. ס

    דקדוקים בתרגומים של חיבורי רבותינו

    כמה מחיבורי רבותינו נכתבו בשפה הערבית ותורגמו בידי אחרים ללשה"ק, למשל פירוש המשניות להרמב"ם, חובת הלבבות, כמה מחיבורי הרס"ג (או כולם?) ועוד. כמדומה שרוב הנ"ל תורגמו ע"י ר"י אבן תיבון. האם אפשר לדקדק בלשונות התרגומים? למשל להוציא הלכה מדקדוק בלשון הרמב"ם בפיה"מ, או לחדש חידוש במוסר עפ"י החוה"ל...
  20. ה

    אילת השחר פרק א אות א - שרשים

    דעת חז"ל מסכמת עם דעת חכמי הלשון שאין שורש בלה"ק יותר משלש אותיות, ועל המרובעים אמרו שהם מורכבים משתי תיבות או ג' ושמקצתם נבעו מלשונות אחרות. (ויקרא ס' קנב):
חזור
חלק עליון
✖ ❓