דקדוק

האות ק' נוטה לקבל חטף קמץ יותר משאר האותיות כמו במילים הקֳדשים קֳדם קֳבל יקֳבנו ואלקֳטה, כקָרָבכם קָטָנּי קָבָלּו קָטָבך. קָרבה במשקל אפעַל הראוי לחיריק. ונראה הטעם שהיא קרובה לגרוניות ובא בה חטף. כמו כן פעמים רבות ק' שוואית מאבדת את הדגש, כמו הגרוניות. מִקְצֵה, בִּקְשׁוּ, מַּקְלוֹת, ועוד רבים...

בבניין קל (פָעַל) יש שלשה משקלים לעתיד, משקל אפעֹל כמו יִשְמֹר, משקל אפעַל כמו יִלְבַּש ומשקל אפעֵל כמו יִתֵּן. והצווי בא תמיד כמשקל העתיד, ולכן תמיד מסדרים יחד את משקלי העתיד והצווי. אבל המקור שונה הוא בזה, שבין משקל אפעֹל ובין משקל אפעַל באים בחולם לִשְמֹר לִלְבֹּש (מלבד לִשְכַּב ופעם אחת...

כמה מחיבורי רבותינו נכתבו בשפה הערבית ותורגמו בידי אחרים ללשה"ק, למשל פירוש המשניות להרמב"ם, חובת הלבבות, כמה מחיבורי הרס"ג (או כולם?) ועוד. כמדומה שרוב הנ"ל תורגמו ע"י ר"י אבן תיבון. האם אפשר לדקדק בלשונות התרגומים? למשל להוציא הלכה מדקדוק בלשון הרמב"ם בפיה"מ, או לחדש חידוש במוסר עפ"י החוה"ל...

דעת חז"ל מסכמת עם דעת חכמי הלשון שאין שורש בלה"ק יותר משלש אותיות, ועל המרובעים אמרו שהם מורכבים משתי תיבות או ג' ושמקצתם נבעו מלשונות אחרות. (ויקרא ס' קנב):

בעולם הישיבות מקובל לדקדק בלשון הרמב"ם כמעט כמו בחומש. ובאמת כל לומד מרגיש שלשון הרמב"ם מדוקדקת יותר מלשונות שאר רבותינו הראשונים שנקטו בד"כ כשיגרא דלישנא, ופעמים ממילה אחת שלו ניתן להוציא דינים מחודשים ממש. מאידך, ד"ר צבי יהודה העיד שהחזו"א (אליו היה מקורב מאוד בצעירותו) התנגד לדרך זו. עי'...

לפעמים מוזכר בתלמוד ר' ללא השלמה של המילה האם הכוונה ל"רב" או ל"רבי" או שאין כלל בזה?

מאמרים קודמים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין ביאור הלשון חסרון ממון הנזכר תדיר בגמ' ובראשונים. הנה א''א לומר דפירוש המילה נזק בלשוה''ק הוא חסרון ממון, מלבד שהוא דוחק דהשובר כלי של חבירו וכי מה חיסרו כאן והרי הכלי קיים ועומד רק שהוא שבור, ולומר שחיסרו הממון ששווה הכלי גם זה...

מעשה שהיה היום, הבעל קורא קרא בפרשת בא בפסוק ג' שלח עמי ויעבדוני- שלח בשוא ופתח במקום בפתח ופתח, וכן בפסוק ז, שלח את האנשים. והסתפקתי האם יש בכאן שינוי משמעות, שלכאורה לשון שילוח הוא ולא לשון שליחות. צ"ע.

ב'מאיר עיני ישראל' עמ' 403-404 הובא משו"ת עטרת יעקב עמ' לג מר' שלום שכנא זאהן: ובעטרת יעקב שם הביא שכן נהג הגר"מ פינשטיין, והוכיח כן הגר"מ אטיק מהגרי"ז [לגבי בשכמל"ו שאין צריך לדקדק, וכן הביא מהגריש"א. מיהו יש להדגיש שבוודאי יש ליזהר לא להבליע מילים, וכמבואר בשבחה של תורה בקונטרס חיכו ממתקים...