בעולם הישיבות מקובל לדקדק בלשון הרמב"ם כמעט כמו בחומש. ובאמת כל לומד מרגיש שלשון הרמב"ם מדוקדקת יותר מלשונות שאר רבותינו הראשונים שנקטו בד"כ כשיגרא דלישנא, ופעמים ממילה אחת שלו ניתן להוציא דינים מחודשים ממש.
מאידך, ד"ר צבי יהודה העיד שהחזו"א (אליו היה מקורב מאוד בצעירותו) התנגד לדרך זו. עי'...
מעשה שהיה היום,
הבעל קורא קרא בפרשת בא בפסוק ג' שלח עמי ויעבדוני- שלח בשוא ופתח במקום בפתח ופתח, וכן בפסוק ז, שלח את האנשים.
והסתפקתי האם יש בכאן שינוי משמעות, שלכאורה לשון שילוח הוא ולא לשון שליחות.
צ"ע.
ב'מאיר עיני ישראל' עמ' 403-404 הובא משו"ת עטרת יעקב עמ' לג מר' שלום שכנא זאהן:
ובעטרת יעקב שם הביא שכן נהג הגר"מ פינשטיין, והוכיח כן הגר"מ אטיק מהגרי"ז [לגבי בשכמל"ו שאין צריך לדקדק, וכן הביא מהגריש"א.
מיהו יש להדגיש שבוודאי יש ליזהר לא להבליע מילים, וכמבואר בשבחה של תורה בקונטרס חיכו ממתקים...