דקדוק

  1. ר

    תובנה

    יש מילה שהתאזרחה בליבותינו ובשפתינו. "תובנה". מהיכן מקור מילה זו? ומה שורשה?
  2. ה

    סידור "ויעתר יצחק" – תיקוניו, והאם ניתן לסמוך עליו.

    מתוך הקדמת אחד הסידורים שיצאו לאור בדורנו יצחק סטאנוב ערך חיבור מקיף בשם "ויעתר יצחק", מלבד חיבוריו הנוספים, ובו הגהות רבות בנוסח התפילה. אולם, עם היותו בקי בחכמת הלשון בכשרון רב, נמשך בקלות דעתו אחר משכילי הזמן, ונתאמת הדבר ששלח ידו בזיופים [בהם זיוף הסכמת הפרי מגדים ז"ל לספרו]. ומתוך כך לא...
  3. א

    קידושין מהי ההוכחה ל'אין' כסף מ'מאן' יבמי?

    הגמ' מוכיחה שהיו"ד של אין כסף מיותר לילפותא ממאן יבמי, וצ"ת שהרי אין הם מאותו השורש, שהרי מיאון = סירוב, אין = לא יש.
  4. מ

    כמה הערות בסוגיות דנזיקין

    מאמרים קודמים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין ביאור הלשון חסרון ממון הנזכר תדיר בגמ' ובראשונים. הנה א''א לומר דפירוש המילה נזק בלשוה''ק הוא חסרון ממון, מלבד שהוא דוחק דהשובר כלי של חבירו וכי מה חיסרו כאן והרי הכלי קיים ועומד רק שהוא שבור, ולומר שחיסרו הממון ששווה הכלי גם זה...
  5. ד

    שאלות בדקדוק

    מי שרוצה יכול לכתוב כאן שאלות בדקדוק ואנסה לענות, אני לא מתחייב לתשובה אם היא תהיה ארוכה מדי וכוללת פרטים רבים. כמו כן זה תלוי במספר השאלות שיעלו. סגנון השאלות צריך להיות על משהו מקורקע, ולא על מחשבות ותיאוריות, כגון האם יש קשר בין שני שרשים, וכדו'.
  6. ד

    האות ק' קרובה לגרוניות

    האות ק' נוטה לקבל חטף קמץ יותר משאר האותיות כמו במילים הקֳדשים קֳדם קֳבל יקֳבנו ואלקֳטה, כקָרָבכם קָטָנּי קָבָלּו קָטָבך. קָרבה במשקל אפעַל הראוי לחיריק. ונראה הטעם שהיא קרובה לגרוניות ובא בה חטף. כמו כן פעמים רבות ק' שוואית מאבדת את הדגש, כמו הגרוניות. מִקְצֵה, בִּקְשׁוּ, מַּקְלוֹת, ועוד רבים...
  7. ד

    ניקוד המקור בעברית

    בבניין קל (פָעַל) יש שלשה משקלים לעתיד, משקל אפעֹל כמו יִשְמֹר, משקל אפעַל כמו יִלְבַּש ומשקל אפעֵל כמו יִתֵּן. והצווי בא תמיד כמשקל העתיד, ולכן תמיד מסדרים יחד את משקלי העתיד והצווי. אבל המקור שונה הוא בזה, שבין משקל אפעֹל ובין משקל אפעַל באים בחולם לִשְמֹר לִלְבֹּש (מלבד לִשְכַּב ופעם אחת...
  8. ס

    דקדוקים בתרגומים של חיבורי רבותינו

    כמה מחיבורי רבותינו נכתבו בשפה הערבית ותורגמו בידי אחרים ללשה"ק, למשל פירוש המשניות להרמב"ם, חובת הלבבות, כמה מחיבורי הרס"ג (או כולם?) ועוד. כמדומה שרוב הנ"ל תורגמו ע"י ר"י אבן תיבון. האם אפשר לדקדק בלשונות התרגומים? למשל להוציא הלכה מדקדוק בלשון הרמב"ם בפיה"מ, או לחדש חידוש במוסר עפ"י החוה"ל...
  9. ה

    אילת השחר פרק א אות א - שרשים

    דעת חז"ל מסכמת עם דעת חכמי הלשון שאין שורש בלה"ק יותר משלש אותיות, ועל המרובעים אמרו שהם מורכבים משתי תיבות או ג' ושמקצתם נבעו מלשונות אחרות. (ויקרא ס' קנב):
  10. י

    דקדוק בלשון הרמב"ם

    בעולם הישיבות מקובל לדקדק בלשון הרמב"ם כמעט כמו בחומש. ובאמת כל לומד מרגיש שלשון הרמב"ם מדוקדקת יותר מלשונות שאר רבותינו הראשונים שנקטו בד"כ כשיגרא דלישנא, ופעמים ממילה אחת שלו ניתן להוציא דינים מחודשים ממש. מאידך, ד"ר צבי יהודה העיד שהחזו"א (אליו היה מקורב מאוד בצעירותו) התנגד לדרך זו. עי'...
  11. ש

    בבלי מה הכוונה שכתוב ר' בגמ'?

    לפעמים מוזכר בתלמוד ר' ללא השלמה של המילה האם הכוונה ל"רב" או ל"רבי" או שאין כלל בזה?
  12. ח

    טעות בניקוד בקריאת התורה

    מעשה שהיה היום, הבעל קורא קרא בפרשת בא בפסוק ג' שלח עמי ויעבדוני- שלח בשוא ופתח במקום בפתח ופתח, וכן בפסוק ז, שלח את האנשים. והסתפקתי האם יש בכאן שינוי משמעות, שלכאורה לשון שילוח הוא ולא לשון שליחות. צ"ע.
  13. ג

    האם יש חיוב לדקדק בכללי הדקדוק בתפילה?

    ב'מאיר עיני ישראל' עמ' 403-404 הובא משו"ת עטרת יעקב עמ' לג מר' שלום שכנא זאהן: ובעטרת יעקב שם הביא שכן נהג הגר"מ פינשטיין, והוכיח כן הגר"מ אטיק מהגרי"ז [לגבי בשכמל"ו שאין צריך לדקדק, וכן הביא מהגריש"א. מיהו יש להדגיש שבוודאי יש ליזהר לא להבליע מילים, וכמבואר בשבחה של תורה בקונטרס חיכו ממתקים...
חזור
חלק עליון
✖ ❓