• עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
  • אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>

דין

  1. נ

    פורים דין חינוך בסעודת פורים לדעת הגר"א

    רבינו הגר"א בפירושו על המגילה (פ"ט פסוק כ"ח) "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", פירש בתו"ד שימי הפורים הם המשתה ושמחה לא יעברו מתוך היהודים שהם הגדולים, וזכרם שהיא קריאת המגילה לא יסוף אפילו מזרעם דאפילו קטנים חייבים בקריאת המגילה עכת"ד. ולדבריו יוצא חידוש גדול, דאין...
  2. י

    דקדוקים והבנות בפסוקים שבסידור

    אלו' ברוב חסדך ענני באמת (תהלים סט) - ק"ק שהרי אלו' זה מידת הדין וחסדך רחמים, וגם אח"כ אמת זה תורה שהיא דין (ע"ז ד:)?! וכמו"כ ק' כי גבר עלינו חסדו (תהלים קיז) - גבר זה גבורה, וחסדו ההיפך?! וכעי"ז יש לשאול בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז ופתאום מחזירים אותנו לאטמוספירה ההיא שניסנו להתנתק...
  3. ה

    חודש אדר וד' פרשיות קושיא: מאיזה דין נהרג אגג 'רוצח' או 'עמלק'

    בהפטרת פר' זכור (ש"א ט"ו, ל"ג) נאמר: "וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י ה' בַּגִּלְגָּֽל", יעוי' רש"י על אתר, וצ"ע, מדוע נתן טעם להריגתו משום 'רוצח', 'על דאטפת יטיפוך', תיפו"ל שמחוייב...
  4. ש

    פורים דין העיר עזה לעניין מקרא מגילה ודיני הפורים

    נאמר בהושע פרק טו (כ) זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם: (כא) וַיִּֽהְי֣וּ הֶעָרִ֗ים מִקְצֵה֙ לְמַטֵּ֣ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־גְּב֥וּל אֱד֖וֹם בַּנֶּ֑גְבָּה קַבְצְאֵ֥ל וְעֵ֖דֶר וְיָגֽוּר: וגו' (מז) אַשְׁדּ֞וֹד בְּנוֹתֶ֣יהָ וַחֲצֵרֶ֗יהָ עַזָּ֥ה בְּנוֹתֶ֥יהָ וַחֲצֵרֶ֖יהָ...
  5. ח

    השאלה היומית - מדוע לגויים יש דין ייחוס?

    השאלה היומית, יום רביעי כ"ה טבת, כתוב בגמ' יבמות דף סב: שעבד אין לו חייס, היינו אין לו דין ייחוס, ונלמד מהפסוק שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור, ונשאלת השאלה, הרי אברהם אמר את המלים האלו, גם לאליעזר העבד, וגם לישמעאל, אבל בגויים אנו רואים, שכן יש ייחוס, ממה שכתוב שגוי יורש את אביו דבר...
  6. ח

    בבלי נושא כללי: האם בכדי לייצר חלות של תורה יש דין עשייה

    הנה יש הרבה גדרים בעשיית גברא, מעשה בידיים, כוחו, כוח כוחו, גרמא גרמי. והכללים נאמרו במקום שמה שאנחנו מחפשים זה עשיית הגברא, כגון במלאכות שבת, בהזיקות, וכו'. אמנם יש לדון במקומות שאין אנו מחפשים את המעשה אלא את המציאות הדינית, כגון כתיבת ספר תורה תפילין ומזוזות, יש לדון אם נצרכת בזה דיני עשייה...
  7. ד

    הפקר בית דין הפקר? למה צריך פסוק?

    ידועה הפלוגתא הנודעת ברבי יהושע ורב אלעזר המצויה בגיטין לו, ב מהיכי ילפינן לדינא דהפקר בי"ד הפקר ואכ"מ, ובשבת האחרונה שאלני אברך ת"ח מדוע הפקר בי"ד הפקר צריך פסוק? הרי כל מערכות המשפט מכירות בכך שבאם הצרכים הלאומיים וצרכי הכלל הם לקיחת ממונו של הפרט - אזי פשיטא שניתן ליטול הימנו, וה"ז דבר פשוט...
  8. נ

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב מדוע אין דין חינוך בתעניות?

    דין פשוט הוא שאין דין לחנך בתעניות. וצ"ע מ"ש משאר המצוות. ומקובל בשם הגרי"ז שביאר עפי"ד הרמב"ם פ"ה מהל' תשובה ה"א ז"ל יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות...
  9. פ

    חנוכה מכיוון שיש דין חצי שעה מדוע כבתה אין זקוק לה

    שבת כא: כבתה אין זקוק לה. הקשה האבני נזר הא מכיוון שיש דין חצי שעה מדוע כבתה אין זקוק לה, שידליק לפרסום הנס שזה מטרת ההדלקה? ותירץ הנה מצינו שמזבח מפקיע טומאה, והיינו דבר טמא שעלה על המזבח נטהר. זבחים מג: ממילא מקשה האבני נזר מה הבעיה שלא נשאר לחשמונאים שמן טהור, שיקחו שמן טמא וישימו במנורה...
  10. ח

    דין ייבום

    לאחרונה התחדש לי גדר במצוות ייבום ואשמח לתגובות הערות והארות אחת הקו' היסודיות ביותר במס' יבמות היא מדוע צר"ע אסורה ופטורה מייבום והלא אין בה איסור ערוה שהרי אינה אלא אש"א שהותרה לייבום ואכמ"ל בפשטות ניתן לו' שמהות דין ייבום הוא שהאח קם במקום אחיו ממש וכדין ירושה שעניינו הוא 'בן קם תחת אביו'...
  11. ה

    וישב היכן מצינו דין זה בדיני אבל ?

    בפרשתן: "ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים". צ"ב מאיזה דין זה 'וישם שק במתניו', הרי לא מצינו דין זה בדיני אבל כלל ?
  12. נ

    וישב האם הנידון אי לאבות יש דין ישראל או בן נח קשור לקיום המצות שלהם

    ידוע הנידון אי לאבות דין ב''נ להם או דין ישראל, רציתי לשאול להצד שהיה להם דין ישראל האם הכונה שקיימו תרי''ג מצות, שרק בכך יש להן דין ישראל, או יתכן שיהא להם דין ישראל בלי קיום מצות, והיינו למשל עשיו, שמבואר בגמ' שהיה לו דין ישראל מומר, ולכאורה הלא אף פעם לא קיבל עליו מצות שהרי היה רשע ממעי אמו...
  13. נ

    חנוכה דין לכם בנ"ח מעשה שהיה...

    מעשה בשני בחורי ישיבה (השקועים בלימודם...) שהחליפו בטעות כ"א במנורת חבירו מפני שהיה דומה למנורתו, ורק לאחר ההדלקה שמו ליבם לדבר. כעת הם באים לשאול מו"ץ אם יצאו ידי חובה וישנם ג' אפשרויות. א. מכיון שלא הדליקו בשמן שלהם ממילא לא קיימו מצוות הדלקה וצריכים לחזור ולהדליק עם ברכה. ב. ייתכן וייצאו...
  14. ע

    חידה בתלמוד וחז"ל איזה דין בנשים בלבד, לגבי שבת כתוב בשני מסכתות באותו דף ובאותו עמוד?

    איזה דין בנשים בלבד, לגבי שבת כתוב בשני מסכתות באותו דף ובאותו עמוד?
  15. ה

    חידה בתלמוד וחז"ל דבוק מאד במצוה א' יהיה פטור לקיים מצוה אחרת?

    היתכן, בגלל שדבוק מאד במצוה א' [שאין עליה דין עוסק במצוה] יהיה פטור לקיים מצוה אחרת [אפשרות אחת בלבד] ? איך יתכן מקרה מעין זה ?
  16. ה

    נח האם לעורב דין מלאך ?

    בפרשתן (ח', ז'): "וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ", וברש"י: "מוכן היה העורב לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו". וברש"י לא נתבאר שלכן לא רצה העורב לילך בשליחות נח, אמנם בזוהר חדש (נח לח:) מבואר, שלא רצה העורב לילך בשליחותו מפני שמתוקן הוא לשליחות אחרת - לפרנס את אליהו...
  17. עזיבת החטא

    עזיבת החטא

    בס"ד האם שירת האזינו כנגד תשובה??? מדוע יסוד התשובה בעזיבת החטא??? האם החרטה לשעבר ועזיבת החטא לעתיד??? האם חרטה בלא עזיבת החטא מועילה??? מהי מעלת התשובה בעשרת ימי תשובה??? מהם הקבלות בבחינת הקלות??? איך מגיעים לתשובה ביום הכפורים??? האם תשובה היא דבר קשה??? מהו מעוות לא יוכל לתקון??? כיצד...
  18. פ

    ראש השנה האם גויים נידונים בראש השנה או אולי בכל יום בשנה?

    בעקבות האשכול שדן אם קטנים נידונים בר"ה, הסתפקתי האם גויים נידונים בראש השנה או אולי בכל יום בשנה?
  19. ע

    ראש השנה האם קטנים נידונים בראש השנה?

    האם בראש השנה קטנים נידונים בפני עצמם? לא מצאתי מישהו שדיבר.
  20. געגועים

    נצבים כל מקום שיפול גפרית נופל מלח עמו

    גָּפְרִית וָמֶלַח וכו' כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם בפענח רזא: שכל מקום שיפול גפרית נופל מלח עמו, וכן בסדום וה' המטיר וגו' גפרית ואש, וכתיב ותהי נציב מלח, שנפל עליה מלח. ואפשר הטעם לכך, לפי שכשיש דין הקב"ה מערב עמו גם רחמים, וברית מלח מגין, ומלח בגי' ג' פעמים שם הוי"ה כדאי' מהאריז"ל (שער המצוות פ' עקב).
חזור
חלק עליון