דין

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהקשה הגאון ר' מאיר פלבני שליט''א לפי היסוד של ר' חיים הידוע לגבי תכלת שאין חיוב לקיימו כיון שליכא דין ספיקא לחומרא כשאינו ודאי שיקיין המצוה אחרי שיחמיר מספק, וא''כ קשה לגבי מצות פרו ורבו ידוע הנידון אם המצוה הוא עצם הביאה או רק התוצאה כשנולד לו ילד, ולכאורה אי נימא כצד...

שלום לכל חו"ר הפורום שליט"א, אני פונה כאן לעזרה עבור ידיד טוב שזקוק לעזרה קטנה. האם מישהו מכיר באזור ירושלים עורך דין שיהיה מוכן לחתום על מסמך תצהיר עבור רב-קו גאוגרפי? הדבר יעזור לו מאוד ויש בו משום חסד גדול. ניתן להגיב כאן באשכול, או לשלוח לי עצות והמלצות בפרטי. בתודה עצומה מראש לכל...

ראיתי בספר צפנת פענח ערך אדם וחוה אופן טו , שחטא אדה''ר היה שאכל בלי ברכה והטעם שלא בירך הוא כיון שהיה ערום, ולא הבנתי הלא לפני החטא לא היה דין ערוה כלל וכמבואר בגרי''ז עה''ת במה שהוצרך להתכסות אחרי החטא עיי''ש

הלולב ומיניו, לאחר חג הסוכות, שכבר נגמרה מצוותן, אין דינם כתשמישי קדושה, ומותר לזורקם. אבל לא ינהג בהם מנהג בזיון, אלא יניחם בצד רשות הרבים.

בדינא דאין אדם משים עצמו רשע מצאנו ב' שיטות בראשונים, שיטת רש"י בסנהדרין דהא דאין אדם משים עצמו רשע הוא משום דאדם קרוב אצל עצמו והוא משום פסול קרוב. ולפי זה לכאורה הוא דין מסויים בהל' עדות ולא שייך היכא שדנים מדין טענה או מדין הודאת בעל דין דבזה אין פסול קרוב. אך בתוס' ב"מ דף ג' הק' גבי הא...

התורה אמרה "פרי עץ הדר", אך חז"ל למדו פסולי הדר גם בלולב ובהדס. האם “הדר" הוא דין כללי בכל ארבעת המינים או דין מיוחד באתרוג שהורחב לשאר המינים?

בדרך כלל משתמשים בכלל זה לפטור מצטער ולהתיר יציאה מן הסוכה. האם ניתן ללמוד ממנו גם חובות נוספות, כגון להכניס לסוכה רהיטים וכלים נאים ולהימנע מכל דבר שלא היה עושה בביתו?

אם הוי התחייבות: ד' המהריב"ל דהוי התחייבות[1], וד' הקצה"ח (לד, ד) דהוי נאמנות מדכ' אשר יאמר כי הוא זה (רש"י קדושין סה:). וע' ריטב"א שבועות מב. ד"ה ההוא שכ' דהוי מחילה.[2] [וי"מ מחילה על זכות הטענה]. אם סברא או גזה"כ: בחי' הגרש"ש כתובות כב הסתפק בזה, ובזכרון שמואל סי' לח כ' דיש ב' דינים: א...

הנה ברמב''ם פ''י מהלכות ס''ת ה''י כל מי שיושב לפני ס''ת יושב בכובד ראש באימה ופחד, שהוא העד הנאמן לכל באי עולם שנאמר והיה שם בך לעד ויכבדנו כפי כוחו עכ''ל וצ''ב דמשמע ברמב''ם דהטעם למה היושב לפני ס''ת צריך שינהג באימה ויראה הוא כיון שהספר תורה הוא העד הנאמן לכל באי עולם, וצ''ב האם יש דין שצריך...

טען לי ידיד שנאמר היכן שהוא על הפסוקים בריש נחום (מצוטטים), שהם מלמדים על י"ג מידות של דין (מקבילות לי"ג מידות דרחמים המבוארות בר"ה יז). האם כנים הדברים? (בשיטוט באוצה"ח העליתי חרס).

חתול שרודף אחר תרנגול להורגו, ואינו יכול להציל את התרנגול בלא הריגת החתול, מצווה להרוג את החתול ולהציל בזה את התרנגול, דלא יהיה עדיף מאדם הרודף אחר חבירו (שו"ת התעוררות תשובה ח"ב קנז-ב, הובא בספר נפש כל חי ב-יד ובהערות מה מו). וצ"ב מה הדמיון?

היכן מצינו?

בפרשתינו (במדבר כא, ז): "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם". ופרש"י: "מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה שלא יהא אכזרי מלמחול". פירוש רש"י מעמיד יסוד מוסרי והלכתי נעלה, לפיו כאשר הפוגע מביע חרטה ומבקש סליחה, אין לנפגע להתבצר בעמדתו ולגלות אטימות, אלא עליו למחול בלב שלם כפי שנהג רועה ישראל. ברם...

במדבר י, לג: "ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה". ופירש רש"י : "וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים – זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה". ויש לעיין אם היה בארון זה דין נשיאה בכתף...

בפשוטו היה דין שצריך לשאת את הארון בכתף, ולכאורה יש לדון דאם הארון היה נושא את נושאיו נמצא שהכהנים כלל לא נשאו את הארון וביטלו מצוה ודין זה?

עיין בגמ' ערכין דף טז: אמר ר' טרפון תמיהני אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך וברש''י וז''ל כלומר עון קטן שבידך, זה יכול לומר לו טול אתה עון גדול שבידך, הלכך אין יכולין להוכיח שכולן חוטאים עכ''ל ומבואר שבכל פעם שמישהו מוכיח הלא יאמר לו גם אתה...

היכן מצינו שבית דין הורגים אדם אע''פ שמדין תורה הוא אינו חייב מיתה?

הגה"צ רבי יהודה זאב סגל זצ"ל, ראש ישיבת מנצ'סטר, אמר: יש לי תקוה אחת כאשר אעמוד לפני בית דין של מעלה, שהבית יוסף זי"ע יעיד שאני ירא שמים, כי למדתי חומש ורש"י, כמו שכתב בשלחן ערוך שירא שמים לומד פירוש רש"י. (ספר ישב אהלים, תורה שבכתב)

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יוסף צבי ז'ק שליט''א הביא שהגאון ר' איתמר גרבוז שליט''א ס''ל דיש ענין לדרוש חג בחג גם בפסח שני, ולכן דרש ביום ששי העבר שחל בו פסח שני בענינו יש פסח שני ואחד שאל לו באמצע השיעור האם גם למי שעשה פסח ראשון יש לו דין זה או לא, ואמר לו שאינו יודע כעת תשובה לשאלתו...

נפסק במשנ''ב סימן רא סקי''ג שיש דין וקדשתו גם ללוי שיהא קודם לישראל אם הם שוין בחכמה שהרי מקדימין אותו בקריאת התורה קודם הישראל עיי''ש ולא הבנתי למה דוקא אם הם שוים בחכמה, האם גם בכהן הוקדשתו הוא רק אם הם שוין בחכמה?