דין

טען לי ידיד שנאמר היכן שהוא על הפסוקים בריש נחום (מצוטטים), שהם מלמדים על י"ג מידות של דין (מקבילות לי"ג מידות דרחמים המבוארות בר"ה יז). האם כנים הדברים? (בשיטוט באוצה"ח העליתי חרס).

חתול שרודף אחר תרנגול להורגו, ואינו יכול להציל את התרנגול בלא הריגת החתול, מצווה להרוג את החתול ולהציל בזה את התרנגול, דלא יהיה עדיף מאדם הרודף אחר חבירו (שו"ת התעוררות תשובה ח"ב קנז-ב, הובא בספר נפש כל חי ב-יד ובהערות מה מו). וצ"ב מה הדמיון?

היכן מצינו?

בפרשתינו (במדבר כא, ז): "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם". ופרש"י: "מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה שלא יהא אכזרי מלמחול". פירוש רש"י מעמיד יסוד מוסרי והלכתי נעלה, לפיו כאשר הפוגע מביע חרטה ומבקש סליחה, אין לנפגע להתבצר בעמדתו ולגלות אטימות, אלא עליו למחול בלב שלם כפי שנהג רועה ישראל. ברם...

במדבר י, לג: "ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה". ופירש רש"י : "וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים – זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה". ויש לעיין אם היה בארון זה דין נשיאה בכתף...

בפשוטו היה דין שצריך לשאת את הארון בכתף, ולכאורה יש לדון דאם הארון היה נושא את נושאיו נמצא שהכהנים כלל לא נשאו את הארון וביטלו מצוה ודין זה?

עיין בגמ' ערכין דף טז: אמר ר' טרפון תמיהני אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך וברש''י וז''ל כלומר עון קטן שבידך, זה יכול לומר לו טול אתה עון גדול שבידך, הלכך אין יכולין להוכיח שכולן חוטאים עכ''ל ומבואר שבכל פעם שמישהו מוכיח הלא יאמר לו גם אתה...

היכן מצינו שבית דין הורגים אדם אע''פ שמדין תורה הוא אינו חייב מיתה?

הגה"צ רבי יהודה זאב סגל זצ"ל, ראש ישיבת מנצ'סטר, אמר: יש לי תקוה אחת כאשר אעמוד לפני בית דין של מעלה, שהבית יוסף זי"ע יעיד שאני ירא שמים, כי למדתי חומש ורש"י, כמו שכתב בשלחן ערוך שירא שמים לומד פירוש רש"י. (ספר ישב אהלים, תורה שבכתב)

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יוסף צבי ז'ק שליט''א הביא שהגאון ר' איתמר גרבוז שליט''א ס''ל דיש ענין לדרוש חג בחג גם בפסח שני, ולכן דרש ביום ששי העבר שחל בו פסח שני בענינו יש פסח שני ואחד שאל לו באמצע השיעור האם גם למי שעשה פסח ראשון יש לו דין זה או לא, ואמר לו שאינו יודע כעת תשובה לשאלתו...

נפסק במשנ''ב סימן רא סקי''ג שיש דין וקדשתו גם ללוי שיהא קודם לישראל אם הם שוין בחכמה שהרי מקדימין אותו בקריאת התורה קודם הישראל עיי''ש ולא הבנתי למה דוקא אם הם שוים בחכמה, האם גם בכהן הוקדשתו הוא רק אם הם שוין בחכמה?

וספרתם לכם ממחרת השבת וכו' שבע שבתות תמימות תהיינה [כג טו] וברש''י מלמד שמתחיל ומונה מבערב שאל''כ אינן תמימות עכ''ל, אאמו''ר הסתפק אי דין תמימות הוא רק בליל הראשון או בכל לילה ולילה, ולכאורה יש לדייק מלשון רש''י שכתב שמתחיל ומונה מבערב ומשמעות הדבר שמתחיל היינו בתחילת הספירה היינו ביום הראשון של...

לכאורה יש עניין דברוב עם

כתב הרש"י בריש המסכתא ושחמתה מרובה מצלתה - המועט בטל ברוב, והרי הוא כמי שאינו, ועל שם הסכך קרויה סוכה: ולכאו' אמאי צריך לדין ביטול ברוב?

דין "העמד דבר על חזקתו" "וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבָּיִת וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא יד, לח) מבואר בגמ' (חולין י:) שפסוק זה הוא המקור לדין "העמד דבר על חזקתו": "אמרו מנא הא מילתא דאמור רבנן אוקי מילתא אחזקיה, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אמר קרא...

היתכן ומצינו שחז"ל עקרו איסור דאורייתא גמור ע"י עקירתו בקום ועשה? [כמובן שיש לזה הסבר - אבל תוצאת הדבר שהורו בקום ועשה נגד דין התורה]. מקור חובה, ורק מה שהכתוונתי וכו'

מהו הדין??

הרדב"ז ח"ד ש"א מביא מהריטב"א בפרק שבועת הפיקדון שבסוגיית פלגינן - פלוני בא על אשתי, הנאמנות אינה משום עדות אלא משום הודאת בעל דין ומצטרף אם אחר להורגו, והיאך יתכן כדבר הזה

היכן מצאנו דין [הלכה] שבתלמוד נאמר עליה שקיומה תלוי בפקחות של המקיים. רמז עניני דיומא ובסדר קדשים.

מצו"ב מרתק!