דין

וספרתם לכם ממחרת השבת וכו' שבע שבתות תמימות תהיינה [כג טו] וברש''י מלמד שמתחיל ומונה מבערב שאל''כ אינן תמימות עכ''ל, אאמו''ר הסתפק אי דין תמימות הוא רק בליל הראשון או בכל לילה ולילה, ולכאורה יש לדייק מלשון רש''י שכתב שמתחיל ומונה מבערב ומשמעות הדבר שמתחיל היינו בתחילת הספירה היינו ביום הראשון של...

לכאורה יש עניין דברוב עם

כתב הרש"י בריש המסכתא ושחמתה מרובה מצלתה - המועט בטל ברוב, והרי הוא כמי שאינו, ועל שם הסכך קרויה סוכה: ולכאו' אמאי צריך לדין ביטול ברוב?

דין "העמד דבר על חזקתו" "וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבָּיִת וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא יד, לח) מבואר בגמ' (חולין י:) שפסוק זה הוא המקור לדין "העמד דבר על חזקתו": "אמרו מנא הא מילתא דאמור רבנן אוקי מילתא אחזקיה, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אמר קרא...

היתכן ומצינו שחז"ל עקרו איסור דאורייתא גמור ע"י עקירתו בקום ועשה? [כמובן שיש לזה הסבר - אבל תוצאת הדבר שהורו בקום ועשה נגד דין התורה]. מקור חובה, ורק מה שהכתוונתי וכו'

מהו הדין??

הרדב"ז ח"ד ש"א מביא מהריטב"א בפרק שבועת הפיקדון שבסוגיית פלגינן - פלוני בא על אשתי, הנאמנות אינה משום עדות אלא משום הודאת בעל דין ומצטרף אם אחר להורגו, והיאך יתכן כדבר הזה

היכן מצאנו דין [הלכה] שבתלמוד נאמר עליה שקיומה תלוי בפקחות של המקיים. רמז עניני דיומא ובסדר קדשים.

מצו"ב מרתק!

במשנ"ב (תע"ב ל"ה) כתב שאם נופל למשכב אינו חייב בד"כ וביאר בשעה"צ (סקנ"ג) שאי"ז דרך חירות, ולכאו' מתבאר שכל דין הד"כ הוא רק אם מתקיים דרך חירות. וצ"ב דידוע מהגרי"ז דאיכא ב' דינים דין כוס של ברכה ודין חירות, וא"כ שלכל הפחות יקיים דין כוס של ברכה. וביותר דבסוג' בפסחים (ק"ח) מבו' דרק בב' כוסות יש...

שימו לב באשכול זה הדיון הוא מה המחייב לשמוע ל"שלוש שבועות" ולא על השלוש שבועות בעצמם לזה יש אשכולות אחרים "שלוש שבועות" במבט של רבני אגוד"י דאז. שלוש השבועות בזמננו מה הפירוש "שלא ירחקו את הקץ" בגמרא בכתובת קיא. מבואר הפסוק בשיר השירים הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙...

רבינו הגר"א בפירושו על המגילה (פ"ט פסוק כ"ח) "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", פירש בתו"ד שימי הפורים הם המשתה ושמחה לא יעברו מתוך היהודים שהם הגדולים, וזכרם שהיא קריאת המגילה לא יסוף אפילו מזרעם דאפילו קטנים חייבים בקריאת המגילה עכת"ד. ולדבריו יוצא חידוש גדול, דאין...

אלו' ברוב חסדך ענני באמת (תהלים סט) - ק"ק שהרי אלו' זה מידת הדין וחסדך רחמים, וגם אח"כ אמת זה תורה שהיא דין (ע"ז ד:)?! וכמו"כ ק' כי גבר עלינו חסדו (תהלים קיז) - גבר זה גבורה, וחסדו ההיפך?! וכעי"ז יש לשאול בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז ופתאום מחזירים אותנו לאטמוספירה ההיא שניסנו להתנתק...

בהפטרת פר' זכור (ש"א ט"ו, ל"ג) נאמר: "וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י ה' בַּגִּלְגָּֽל", יעוי' רש"י על אתר, וצ"ע, מדוע נתן טעם להריגתו משום 'רוצח', 'על דאטפת יטיפוך', תיפו"ל שמחוייב...

נאמר בהושע פרק טו (כ) זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם: (כא) וַיִּֽהְי֣וּ הֶעָרִ֗ים מִקְצֵה֙ לְמַטֵּ֣ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־גְּב֥וּל אֱד֖וֹם בַּנֶּ֑גְבָּה קַבְצְאֵ֥ל וְעֵ֖דֶר וְיָגֽוּר: וגו' (מז) אַשְׁדּ֞וֹד בְּנוֹתֶ֣יהָ וַחֲצֵרֶ֗יהָ עַזָּ֥ה בְּנוֹתֶ֥יהָ וַחֲצֵרֶ֖יהָ...

השאלה היומית, יום רביעי כ"ה טבת, כתוב בגמ' יבמות דף סב: שעבד אין לו חייס, היינו אין לו דין ייחוס, ונלמד מהפסוק שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור, ונשאלת השאלה, הרי אברהם אמר את המלים האלו, גם לאליעזר העבד, וגם לישמעאל, אבל בגויים אנו רואים, שכן יש ייחוס, ממה שכתוב שגוי יורש את אביו דבר...

הנה יש הרבה גדרים בעשיית גברא, מעשה בידיים, כוחו, כוח כוחו, גרמא גרמי. והכללים נאמרו במקום שמה שאנחנו מחפשים זה עשיית הגברא, כגון במלאכות שבת, בהזיקות, וכו'. אמנם יש לדון במקומות שאין אנו מחפשים את המעשה אלא את המציאות הדינית, כגון כתיבת ספר תורה תפילין ומזוזות, יש לדון אם נצרכת בזה דיני עשייה...

ידועה הפלוגתא הנודעת ברבי יהושע ורב אלעזר המצויה בגיטין לו, ב מהיכי ילפינן לדינא דהפקר בי"ד הפקר ואכ"מ, ובשבת האחרונה שאלני אברך ת"ח מדוע הפקר בי"ד הפקר צריך פסוק? הרי כל מערכות המשפט מכירות בכך שבאם הצרכים הלאומיים וצרכי הכלל הם לקיחת ממונו של הפרט - אזי פשיטא שניתן ליטול הימנו, וה"ז דבר פשוט...

דין פשוט הוא שאין דין לחנך בתעניות. וצ"ע מ"ש משאר המצוות. ומקובל בשם הגרי"ז שביאר עפי"ד הרמב"ם פ"ה מהל' תשובה ה"א ז"ל יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות...

שבת כא: כבתה אין זקוק לה. הקשה האבני נזר הא מכיוון שיש דין חצי שעה מדוע כבתה אין זקוק לה, שידליק לפרסום הנס שזה מטרת ההדלקה? ותירץ הנה מצינו שמזבח מפקיע טומאה, והיינו דבר טמא שעלה על המזבח נטהר. זבחים מג: ממילא מקשה האבני נזר מה הבעיה שלא נשאר לחשמונאים שמן טהור, שיקחו שמן טמא וישימו במנורה...