גרים

העירני ידידי המעיין המופלא החפץ בעלום שמו ובעניותי יצאתי לתור אחרי הדברים ובירורם וראיתי שכתב מהר"י אברבנאל בפירושו לספר עובדיה "בימי הורקנוס המלך מבני חשמונאי שהלך על ארץ אדום ויך את רביבה ואת מרשה אשר לאדום ויכנע את גאון אדום וישימם למס עובד ויקשרם ויכבלם בכבלי מילה וימל את בשר ערלתם כמו...

בספר ח"ח ופעלו (הובא בספר הגאון כרך ג' עמ' 1102 וכ"כ בספר חיי המוסר כרך ב' אוצר היראה והחכמה שם באות רע"ד בשם הגר"א וסרמן ששמע כן מהח"ח הובא במאיר עיני ישראל ח"ו עמ' 632) פי' בשם הגר צדק הגרף פוטצקי הי"ד דבשעת מתן תורה שבא הקב"ה לאומות וכולם סרבו לקבל את התורה אמנם אלו היו ע"פ הרוב אבל היו...

כתיב (י"ט ל"ד ועוד) כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים. ויש להבין מה הדימוי למצרים שחיו כאומה נפרדת לגר שרוצה להכנס לעומה אחרת, ועוד שרש"י ביאר שמום שבך אל תאמר לחברך, וצ"ב למה זה מום וכן למה זה בך כלומר זה במצרים אבל עכשיו אי"ז מום שבך.

גרי הצדק גם לאחר שהתקבלו לעם ישראל עדיין הם לא מקבלים את כל הזכיות של עם ישראל וכגון גר לא יכול להיות מלך ועוד שגר לא יכול לקבל שררה על הציבור ואפילו ממונה על חלוקת אמת המים גר אינו ראוי לנבואה ואינו יכול לקבל נבואה (עפ"י הכוזרי) אפשר להעלות באשכול זה עוד דברים שגר שונה מעם ישראל

בגיטין (נז, ב), מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. וידוע להקשות שהרי במכילתא (פר' שלח) איתא "אין מקבלים גרים מעמלק", ואם למדו בני בניו של המן תורה, על כרחך שהתקבלו כגרים. ותירץ ר' יצחק ירוחם דיסקין (באהלים, הובא בטללי אורות עמ' ר"פ), ע"פ מה שאמרו במגילה (טז, א) שהמן היה עבד, והרי עבד אין לו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים (יח י) יש להסתפק לגבי ברכת "שעשה לי נס במקום הזה", האם גר שנעשה לו נס בעודו גוי ואחר כך נתגייר, מברך על הנס שנעשה לו בגויותו או לאו. ולכאורה נראה להביא ראיה, שהרי בברכות (נד.) ילפינן שמברכים על מקום שעשה בו נס, ממה שיתרו ברך על...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו (לא יד) פירש רש"י כלום אנו מיחלות לירש בנכסי אבינו כלום בין הזכרים, והיינו דכיון שהיו ללבן בנים, ממילא רחל ולאה אינם יורשות, דאין ירושה לבת במקום בן. והקשה הג"ר יצחק שניידר שליט"א, הרי שיטת רש"י עצמו ביבמות סב. ד"ה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא (יז יב) בחידושי הגר"ח הלוי זצ"ל הלכות מילה פ"א, כתב שהמצוה למול עבד ערל [שעדיין אינו חייב במצוות כאשה, היינו שלקחו מן הגוים או שנולד קודם שטבלה אמו] מתקיימת רק אם אח"כ טבל, דהקיום הוא...

ואת הנפש אשר עשו בחרן כתב הראב"ן (יבמות סי' לד) שאסמכתא לדין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי מהפסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן", וכנראה כוונתו שמשמע שנעשו מחדש. ולכאורה לפי"ז צריך לומר שקודם מתן תורה ג"כ היה דין זה [והחת"ס (פר' בא עה"פ "וכי יגור אתך גר") ור' יצחק הוטנר (בספר הזכרון) נטו לדון שלא היה]...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו (כו ג) במשנה ביכורים פ"א מ"ד, הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר לאבותינו לתת לנו, ובירושלמי שם תני בשם רבי יהודה, גר מביא וקורא משום שאברהם אבינו הוא אב המון גוים ויכול לומר לאבותינו. והקשה הריטב"א במכות יט. איך גר יכול לומר "לאבותינו" בלשון...

לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר בש"ך על התורה: מצאתי כתוב, לא תתעב מצרי בלשון יחיד, רמז על פרעה שהרהר תשובה וניצול ומלך על נינוה, וחרה ליונה על שלא נהפכה ואמר טוב מותי מחיי, על זה רמז כאן "לא תתעב מצרי", שלא יהא מתועב בעיניך, "כי גר" כבר נתגייר ועשה תשובה, עד כאן. וזה אתי שפיר עם מה שכתב בספר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בגמ' בבא בתרא י: מבואר דאין מקבלין צדקה מעובדי כוכבים, והטעם משום "ביבוש קצירה תישברנה", היינו כדי שלא יהיה זכות לאומות העולם, וע"י כן שלא יהיה להם זכות הם ישברו. והנה במגילת רות ב' י"ב אמר בועז לרות, "ישלם ה' פעלך", על מה שעשתה עם חמותה, והקשה בספר יעלת חן לרבי אריה ליב...

שמועה שמעתי שרוב רובם של המוצלחים בישיבות אינם הולכים לגור בפריפריה, ומי שכן הולך אלו הבחורים הפחות מוצלחים, והסיבה פשוטה. בחור טוב מקבל 700.000 ולכן גר בעיר משא''כ הבחור החלש שמקבל פחות והולך לגור בערים כמו עפולה, נוף כינרת, הר יונה, וכדומה. וממילא זה גלגל. השאלה אם יש לחו''ר הפורום שליט''א...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם (יג יד) הנה עיר הנידחת היינו דוקא כשרוב אנשי העיר עבדו עבודה זרה. ובירושלמי סנהדרין פ"י ה"ו, מסתפק האם גרים משלימין לרוב בעיר הנדחת. והקשה בחזון איש סנהדרין סי' כ"ד ס"ק י"ב, איך יתכן...

וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, מרמז לאמרם (ר"ה לא:) גר שנתגייר בזמן הזה צריך להפריש רובע לקינו, וזהו "ומספר את רובע" - מספר של רובע שקל יפריש ואז יהיה - "ישראל".

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ככם כגר יהיה (טו טו) מכאן למדו בגמ' כריתות ט. שגר צריך להביא קרבן עולה כאשר הוא מתגייר, ועד שמביא קרבן זה הוא אסור באכילת קדשים, ולת"ק שם אסור גם לבוא בקהל עד שיביא את קרבנו. ונסתפק רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל, היאך הדין בגר וגיורת שעדיין לא הביאו את קרבנם, ונישאו ונולד...

וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל בתרגום יונתן: וְנוֹטִיב לָךְ אֲרוּם יְיָ מַלֵיל לְאוֹטָבָא לְגִיוֹרָא עַל יִשְרָאֵל.

במהלך החג הבחנתי בפרט מענין: שתי הגרים, הכי מפורסמים, והכי קשורים לקבלת התורה, שתיהם בשם מאד דומה נקראו: רות ויתרו. - ההבדל הוא רק הי'. כמו כן - שתיהם בגימטריא מאד קרובים לתריג (ועי' א' הטעמים שקורין רות בשבועות הוא משום תרו מצוות שניתוספו לישראל על ז' מצוות בני נח] יש משמעות לכך? מישהו יודע?

רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא (פסחים סח:) ומסביר רש"י: שרב יוסף ביום טוב של שבועות אמר לאנשי ביתו, הכינו לי "עגלא תילתא" עגל שלישי לבטן, שנולד השלישי, דמובחר הוא ביותר. והסביר את עצמו ואמר: "אי לאו האי יומא" אם לא אותו יום של מתן...

גר אינו נענש בידי שמים עד עשרים שנה אחר שנתגייר, כמו קטן שאינו נענש עד עשרים שנה. (שו"ת לחמי תודה למהר"י באסן שאלה ה')