הלכות ברכות

הקדמה. בס"ד בחודש האחרון כתבי סדרת מאמרים שעסקו בהלכות 'פת הבאה בכסנין' ובפרט בעניין 'לחמניית מזונות', כעת ברצוני לגשת לסיכום הדברים ול'הלכה למעשה', ולכן ברצוני לשוב ולהדגיש כותב המאמר איננו מורה הוראה, ולדעת המעשה אשר יעשון כבר נאמר בגמרא (ברכות לה.) "ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות". פת הבאה...

הקדמה. במאמרים הקודמים נתבארו בס"ד עקרי ויסודי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ואף התחלנו לבאר בהרחבה את דין המיני מאפה הנפוצים המכונים בשם 'לחמניות מזונות'. 'נילוש'. במאמר קודם בואר בהרחבה דין 'נילוש', דהיינו פת שנילושה במי פירות שלדעת הרמב"ם היא נכללת בגדר 'פת הבאה בכסנין', ואף הובאו עקרי ביאורי...

הקדמה. במאמרים הקודמים בוארו בס"ד עקרי הלכות ברכת 'פת הבאה בכסנין'. כאמור לעיל, בגדר 'פת הבאה בכסנין' נחלקו הראשונים, לדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' ברכות ה"ט) גדר 'פת הבאה בכסנין' הוא פת ש'נילושה במי פירות', במאמר זה נבאר אי"ה 'נילוש' זה מהו, ומה טיבו. במאמרים הקודמים התחלנו לדון באופן ספציפי על...

השיעור משתנה. בגוף המאמר הובא שאף אם ברכת 'לחמניית מזונות' היא אכן 'מזונות' – עדיין שיעור קביעות הסעודה בה הוא מינימלי מאוד, אך לא הארכתי בסברא זו כלל, ועל זה ברצוני לדון כעת. ועוד יש להוסיף, דאף אם נימא שדין 'פת הבאה בכסנין' אף על פי שנועדה מאפייתה לשביעה, עדיין ברכתה 'מזונות', ישנו טעם נוסף...

'לחמניית מזונות' - ברכתה אכן מזונות? מבוא. במאמרים הקודמים ביארנו בס"ד את שורשי ועקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ודין קביעות סעודה. במאמר זה ברצוני לגשת אי"ה לאחד הנושאים הנפיצים ביותר התלויים בסוגיה זו – 'לחמניית מזונות' (וכאן הודעה גלויה, דבכל מקום שיוזכר במאמר זה ובאלו שאחריו מילת 'לחמניית...

הקדמה. במאמר הקודם ביארנו בס"ד את עקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין'. במאמר זה נעסוק אי"ה באחת ההלכות המרכזיות ביותר בנידון זה – 'קביעות סעודה'. כפי שנתבאר במאמר הקודם, 'פת הבאה בכסנין' היא פת העשויה מחמשת מיני דגן, אך מכיוון שלא נועדה להשביע, אין ברכתה כלחם ואינה מחייבת ברכת המזון, אלא די בברכת 'בורא...

הקדמה. ברכות. הברכה על המזון היא מצוות עשה מהתורה, שנאמר (דברים ח, י') "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך", אך מעיקר הדין לא נכלל במצווה זה אלא ברכה שלאחר אכילת הפת בלבד, אך מדרבנן [1] יש לברך לפני כל דבר שאדם נהנה בעולם הזה, ואם לא בירך הרי הוא כמועל בנכסי שמיים. מעיקר הדין היה די לברך את ה' בכל...

בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ב' בכמה וכמה נושאים יש לדון אם יש בהן דין "יצא מוציא" או לא ד. דעת הרמ"א בסי' קע"ב סעי' א' דאם בלע משקין בלא ברכה חייב לברך ברכה ראשונה לאחר בליעתן, ולכאורה אע"פ דבכל ברכת הנהנין אמרי' בגמ' שאין דין "יצא מוציא" לפי שאין לרוצה לצאת ידי חובה...

בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג' יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח...

בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב' האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה. והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות...

בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א' א. תמורה ד' א' מוציא שם שמים לבטלה אזהרתיה מהיכא כו' את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד, מכאן כתב המ"ב בסי' רט"ו סק"כ דאם אדם מזכיר שם שמים חלילה וחס לבטלה "בלא ברכה" לכולי עלמא יש בו "איסור תורה" שהוא עובר על מצוות עשה ד"את השם אלוקיך...

יא. למדנו שאם לפניו פרי העץ ופרי האדמה, ופרי האדמה חביב עליו יותר מברך על החביב תחילה ואח"כ מברך בורא פרי העץ. יל"ע מה הדין אם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם האם ג"כ יקדים החביב תחילה או שמא ברכת העץ עדיפא? כתב המ"ב בשעה"צ סי' רי"א סק"ה בשם ספר דרך החיים שאם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם...

ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב. כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר...

בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א' הקדמה לדיני קדימה! כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'. על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה". מתי יש דין קדימה בברכות...

בעניין איסור ברכה לבטלה "ברכה לבטלה" היינו ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה. בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא". וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה...

בעזהשי"ת בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה' זמן ברכת נטילת ידיים לאכילה יסודי הדברים איתא בגמרא (פסחים ז:), 'אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן... חוץ מן הטבילה, דאכתי גברא לא חזי'. ופירש ר"ח בתוספות דהיינו טבילת גר שאינו יכול לומר 'וצונו' קודם הטבילה. ואומר ר"י שאף בטבילות...