בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג'
יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב'
האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן
ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה.
והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א'
א. תמורה ד' א' מוציא שם שמים לבטלה אזהרתיה מהיכא כו' את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד, מכאן כתב המ"ב בסי' רט"ו סק"כ דאם אדם מזכיר שם שמים חלילה וחס לבטלה "בלא ברכה" לכולי עלמא יש בו "איסור תורה" שהוא עובר על מצוות עשה ד"את השם אלוקיך...
ב'טעמא דקרא' בתחילת דבריו רצה לומר שכיון שכל גידולו היה בנס, הווי כמו כמהין ופטריות שגדלים מהאוויר ומברכים עליהם 'שהכל נהיה בדברו'. ומאידך יש לומר שעץ תלוש גם נקרא 'עץ', כמו שכתוב 'עצי שיטים עומדים', ואם כן, מקל אהרון נחשב עץ, ויש לומר שמברכים על שקדיו 'בורא פרי העץ'. וכן הסתפק שם על עץ החרובים...
יא. למדנו שאם לפניו פרי העץ ופרי האדמה, ופרי האדמה חביב עליו יותר מברך על החביב תחילה ואח"כ מברך בורא פרי העץ.
יל"ע מה הדין אם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם האם ג"כ יקדים החביב תחילה או שמא ברכת העץ עדיפא?
כתב המ"ב בשעה"צ סי' רי"א סק"ה בשם ספר דרך החיים שאם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם...
ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב.
כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר...
בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א'
הקדמה לדיני קדימה!
כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'.
על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה".
מתי יש דין קדימה בברכות...
בעניין איסור ברכה לבטלה
"ברכה לבטלה" היינו ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה.
בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא".
וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה...
בעזהשי"ת
בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה'
זמן ברכת נטילת ידיים לאכילה
יסודי הדברים
איתא בגמרא (פסחים ז:), 'אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן... חוץ מן הטבילה, דאכתי גברא לא חזי'.
ופירש ר"ח בתוספות דהיינו טבילת גר שאינו יכול לומר 'וצונו' קודם הטבילה. ואומר ר"י שאף בטבילות...
לכאורה על ציצית מברכים בשעת קיום המצווה, ועל מזוזה בשעת עשיית המצווה.
ואם היינו רוצים להשוות ביניהם היה צריך לברך או בשעת קשירת הציציות, או בשעה שדרים בבית ולא בשעת קביעת המזוזה.