פרק ט: רבי יוסף חיים זוננפלד והמאבק על צביונה של ירושלים
מחלוקת על הנהגת הציבור
בירושלים קיבלו המחלוקות על הציונות צורה ממשית ומקומית. השאלות נגעו למוסדות החינוך, לכספי התמיכה, למעמדה של הרבנות ולזהותם של המייצגים את היישוב. כאשר קמה מסגרת ציבורית חדשה, היה צורך לברר אם היא רשאית לדבר גם בשם...
פרק ז: אגודת ישראל - התארגנות עצמאית ויחס לציונות
מדוע נדרשה מסגרת חדשה?
בפרקים הקודמים ראינו שתי דרכי פעולה ביחס לתנועה הציונית: הצטרפות מתוך תקווה להשפיע, והתנגדות להתחברות מתוך חשש לתוצאותיה הרוחניות. אולם דחיית ההצטרפות הותירה שאלה מעשית: כיצד יתארגנו שומרי התורה כדי לטפל בצורכי הציבור...
כדאי לעיין היטב בדברים שהורדו על יחסו של מרנא החזון איש זיע"א על ה'מזרחי' ועל הרב קוק עליו נתלית כל שיטתם ו'דרכם', ויש להדגיש שה'מזרחי' של אז היו חזקים הרבה יותר מהריקים והדלי"ם דהיום וכן רבניהם היו ברמה אחרת מאלו של היום כך שאם אז היתה דעתו שלילית עאכו"כ שהיום: