חתן

ולכאורה תימה דהא רש"י על הפס' "וישב אל יתר חותנו" (שמות ד יח) כתב שבעה שמות היו לו, רעואל, יתר, יתרו, קיני, חובב, חבר פוטיאל. (תנחומא ישן יא). וכן כתב רש"י בריש פרשת יתרו, על הפס', "וישמע יתרו" שבע שמות נקראו לו, ופירט שוב השבע הנ"ל. והוסיף "וי"א רעאול אביו של יתרו היה. ומהו אומר, ותבאנה אל...

בארבעת הימים שבין ראש חודש סיון לחג השבועות – מב' עד ה' בסיון – אין אומרים 'תחנון', משום שבב' בסיון החל משה לדבר עם בני ישראל בנוגע לקבלת התורה, ושלושת הימים שלאחריו הם 'ימי ההגבלה', בהם התכוננו בני ישראל לקבלת התורה. ואין לצום בימים אלו; ונחלקו הפוסקים אם חתן וכלה הנישאים בימים אלו יצומו ביום...

על הכתוב בפרשת תזריע (ויקרא יג, יד) וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי יִטְמָא, כותב רש"י, יש יום שאתה רואה בו, ויש יום שאין אתה רואה בו, מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעת ימי המשתה לו ולכסותו ולביתו', ע"כ. וצריך עיון, הרי כתב רש"י בפרשת וישלח (בראשית לו, ג) שחתן מוחלים לו את כל עוונותיו, ואם...

אמרו חז"ל דחתן נותנין לו את כל שבעת ימי המשתה כדי לא לבטל שמחתו ולמדו כך מקרא וצ"ע דהרי חתן מוחלין לו את כל עוונותיו ואיך שייך שיהיה לו נגע בביתו או בבגדו. והרי נגעים בא על חטאים ?

דבר מענין מצאנו ברבנו בחיי בפרשת צו [פ"ו הקדמה לפרשת צו] דקרבן תודה בא על הנס והוא לשון הודאה אם היה חולה ונתרפא מביא קרבן תודה הוא שכתוב [תהילים קז' כב'] "ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברינה", או שאר שמחות כגון שמחת חתן וכלה שנאמר [ירמיה לג' יא'] "קול ששון וקול שמחה וגו'', מביאים תודה בית ה'...

מי שמתחתן בליל יג אדר כשהחופה לאחר השקיעה האם חייב לצום למחרת בתענית אסתר או דילמא שיום תענית אסתר הוא יום החופה ואז לכאורה יהיה פטור מלצום מה גם שאין סברא שיצטרך לצום יומיים רצופים (לענ"ד) אשמח לדעת את דעת חו"ר הפורום

מ"ט משום דבעו למיחדי וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה אין שמחה אלא בחופה וליכלו בסוכה וליחדו בחופה אין שמחה אלא במקום סעודה וליעבדו חופה בסוכה אביי אמר משום ייחוד. ורבא אמר משום צער חתן. מאי בינייהו איכא בינייהו דשכיחי אינשי דנפקי ועיילי להתם. למאן דאמר משום ייחוד ליכא. למאן דאמר משום צער חתן איכא...

וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ (כג, כה). דרכו של הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל היה להיענות לכל הזמנה לשמחה, מבלי להתחשב אם זה לפי כבודו, באמרו שיש בזה משום גמילות חסדים. ולא בלבד ששימח בהופעתו, אלא שהיה גם הרוח החיה בכל השמחה: עולה על השולחן, שר שירים וחורז חרוזים, רוקד ומרקד, מפזז ומכרכר כדי לשמח...

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר וגו' וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק וגו' יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל (יט, טז). בש''ס ברכות (ו:) איתא, כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר (ירמיה לג, יא) קול ששון וקול...

סוכה כה: ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה מאי טעמא משום דבעו למיחדי וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה אין שמחה אלא בחופה וליכלו בסוכה וליחדו בחופה אין שמחה אלא במקום סעודה עיי"ש. וצ"ע דמ"מ יתחייב לישון בסוכה, ומלשון הגמ' פטורים משמע בכל גווני בין באכילה...

כמדומה בלקט יושר כתב, שהעולה לתורה בסוף מסעי - חזק - הוא כעין מסיים התורה, כיון שחומש דברים הוא כעין דבר בפני עצמו, עי' תוס' (גיטין ב, א ד"ה המביא), ואולי זה קשור לשם. ואשמח אם יביאו המקור לכך.

תופעה רווחת הוא במחוזותינו, רואים בחור שיום נישואיו מתקרב ובא, ולא מתנהג כפי שאנחנו רואים בעיני רוחנו שהוא צריך להתנהג. ניגשים אליו, ואומרים לו 'בבדיחותא' - נו, בעוד כמה ימים החתונה - קח את עצמך לידיים, אחרי החתונה לא תוכל להתפלל ככה, אחרי החתונה לא תוכל לדבר כמו שאתה מדבר עם בחורים - ועוד כל...

אי' בספר ברכת מועדיך לחיים (לר"ח פלאג'י, דרוש כלה) שבני ישראל במתן תורה היו כחתן וכלה והקב"ה כביכול אבי הכלה, א"כ לכאורה איך קרא לישראל בשמו, והלא אסור שיהיה שם החתן כשם החותן דהוי סכנה, ומתרץ שבתחילה נקראו עברים ואח"כ הוסיף להם שם ישראל, ובכזה אופן מותר שיהיה שם החתן כשם החותן, עיי"ש. ואפשר...

חז"ל אומרים (ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג): "חתן, 'וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל' (בראשית כח, ט) וכי מחלת שמה, והלא בשמת שמה? אלא שנמחלו לו כל עוונותיו". וכידוע שיום החופה החתן והכלה צמים משום שהוא יום מחילת עוונות. ויש להעמיק ולהבין במאמר חז"ל זה. מפני מה נמחלין עוונותיו של החתן. אשמח...

קַח אֶת אַהֲרֹן, בש"ך על התורה (גימטריאות): קח את אהרן סופי תיבות חתן, קחנו בתופים ובמחולות ובשמחה גדולה, כמו שעושין לחתן. עכ"ל. אולי מכאן רמז למנהג ישראל בכמה מקומות ללוות את החתן מביתו לבית הכנסת בשירות ותשבחות.

אחיין שלי התחתן לאחרונה, ושאל כמה מורי הוראה האם מותר לו להתגלח בז' ימי המשתה, וחלקם ענו לו לאיסור, וחלקם הקילו. ולכאורה אבוהון דכולהו הוא השע"ת באבן העזר ס"ד שהביא מהמהריב"ל לאסור. ומצד שני מהשו"ע יו"ד שמ"ב ס"א מוכח להתיר. איך הציבור נהג \ נוהג בזה?