בהעלותך "חבב בן רעואל המדיני חתן משה" מי זה רעואל? אבי יתרו או יתרו עצמו?

[מוישי שטיין]

בפרשת בהעלותך (פרק י' פסוק כ"ט) "ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אתו אתן לכם לכה אתנו" וכו'
ופי' רש"י "חובב הוא יתרו שנאמר (שופטים ד יא) מבני חבב חתן משה. ומה תלמוד לומר, ותבאנה אל רעואל אביהן (שמות ב יח). מלמד שהתינוקות קורין לאבי אביהן, 'אבא'. ושמות הרבה היו לו, יתר, (שמות ד יח) על שם שיתר פרשה אחת בתורה. חובב על שחיבב את התורה וכו' (ספרי עח)"

לחץ כדי לכווץ...

ולכאורה תימה דהא רש"י על הפס' "וישב אל יתר חותנו" (שמות ד יח) כתב שבעה שמות היו לו, רעואל, יתר, יתרו, קיני, חובב, חבר פוטיאל. (תנחומא ישן יא). וכן כתב רש"י בריש פרשת יתרו, על הפס', "וישמע יתרו" שבע שמות נקראו לו, ופירט שוב השבע הנ"ל. והוסיף "וי"א רעאול אביו של יתרו היה. ומהו אומר, ותבאנה אל רעואל אביהן, שהתינוקות קורין לאבי אביהן, אבא.
וא"כ ממה נפשך, אי נפרש כדברי הסתם (תנחומא) ברש"י, דהיו לו שבעה שמות, ורעואל חלק משמותיו. קשיא אמאי אמרינן, "ויאמר משה לחבב בן רעואל"? הרי רעואל זה היינו הך אותו השם של יתרו. ומאי קאמר לשם אבוה בשמיה דהוא גופיה? (ואולי אפשר לומר דכך היה המנהג שלא להזכיר שמות כהנים עם שמיה דאבוה ומה שאמר בן רעואל זה שמו ממש קאמר דבר זה צ"ע דהא ליכא למימר הכי דהאר א"כ מאי קאמר ותבאנה אל רעואל אביהן הו"ל למימר ותבאנה אל בן רעואל אביהן).
ואם נפרש כדברי הי"א (מכילתא) ברש"י יל"ע דהוא אביו דמשה א"כ מאי ותבאנה אל רעואל אביהן, הרי הם באו ליתרו, ולא לאביו, כדמשמע התם, "ויאמר אל בנתיו". (ושמא זהו אינו מוכרח דהא ואירמ אל בנותיו שכמו שהם קוראים לו אבא כך הוא קורא להם בנותיו אבל הראייה השנייה מוכרחת) וכן "ויתן את ציפורה בתו למשה" וע"כ דיתרו אבי ציפורה ולא רעואל?
ותו צ"ע דברי רש"י דהכא שכתב "וכו'" והא אי רש"י הכא ס"ל כדברי הי"א, שיטתו דלא כהמדרש, וא"כ שמותיו דיתרו היו רק יתר חובב ויתרו, ותו לו. כדברי המכילתא. (וכמש"כ השפתי חכמים על רש"י יתרו דיתר ויתרו שם אחד הוה וס"ל להמכילתא דהוי כמו אברם אברהם וכו' אך ודאי דרעואל הינו אביו) כי רק שמות אלו מקורם בתורה ודלא כהמדרש בסתם רש"י?
ובין כך ובין כך יצטרך עיון סתימות דברי רש"י דהא דבריו סותריו זה את זה בין הכא לבין על הפס' "וישב אל יתר חותנו" דכתב כהסתם ברש"י ביתרו. וצ"ע?