כיור

לפי המחבר שפוסק כדעת רוב הראשונים שכרוב הכשרו כך תשמישו. ממילא כל שרוב תשמישו בצונן מספיק לו הדחה בצונן. ויש לי בזה שני שאלות. 1. האם אומרים שההכשר לפי רוב התשמיש זה רק בדרגות ההכשר ולית מאן דפליג שמה שבלע חמץ יצטרכו להכשיר אותו רק השאלה איך מכשירים, או שנאמר שזה מוחלט וגם אם יודעים שבלע חמץ...

חיוב רחיצת ידים ורגלים מהכיור היה בבואם אל אוהל מועד או בגשתם אל המזבח. ולפ"ז צ"ב קצת מדוע מקומו של הכיור היה מערבי יותר למזבח, כך שהעובד במזבח צריך לעבור את המזבח ואח"כ ללכת אחורנית ובדרך העבודה אפשר לרמז שבמקום בעלי תשובה , אין צדיקים עומדים, וצ"ת.

ראב"ע - "את הכיור הנה אין לכיור ולכנו בדים. אולי על העגלות היו נשואים". רמב"ן - "ולא הזכיר בכאן הכיור וכנו, כי לא נעשה במשקל, אבל כל המראות שהביאו הנשים הצובאות שם בהם ולא ידע משה משקלו. ויתכן שלא היה בפקודת איתמר, כי יכנס בכלל מה שאמר הכתוב (במדבר ג לא) ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות...