ליל הסדר

מצות מצה בארם צובא היו המצות קשות, אבל לא מפני שיש חיסרון הלכתי במצות הרכות, אלא מפני שבחלבּ היו אופים בתנור הנקרא סאג' המורכב משלהבת אש ועליו פח של מתכת, והיו שמים את הבצק על המתכת והיה הפח מגולה מלמעלה, שאז היו מוכרחים לעשות את המצות דקות כדי שיאפו בצד העליון וממילא היו קשות, כמו שהוכיח...

הבסיסה (ע"פ עדות אחד מיוצאי תוניס) ראש חודש ניסן הוא חג "הבסיסה" עם הברכות והמאכלים כמו של ראש השנה. הוא נחוג בעדה התוניסאית (במיוחד בדרום) ובעדה הטריפוליטאית, כמעט כמו ראש השנה. הבסיסה מורכבת מתערובת של דגנים שונים (סימן לשנה פורייה), שעוברים בשלב ראשון קליה ולאחר מכן טחינה לאבקה דקה. לאבקה...

ליל הסדר: א. נהגו לצאת במצוות מצה בליל הסדר, במצה שמורה משעת קצירה. ב. מנהג מרוקו לברך ברכת "שהחיינו" בליל הסדר ולא טרם בדיקת החמץ. ג. סדר הקערה הוא כמנהג האר"י ז"ל: זרוע ביצה מרור חרוסת כרפס חזרת ד. אופן הכנת החרוסת הנהוגה במרוקו...

רבו המנהגים (המרתקים...) בסדר של ליל הסדר, ובס"ד ברצוני לפרוש את היריעה, והתחיל במנהגי יהדות תימן. לבני תימן אין "קערת פסח" אלא הכול פרוס על השולחן. בהיקף השולחן מונחים הירקות בשכבות: בתחילה צנון עם עלים ועליו פטרוזיליה ובשכבה העליונה חסה. בחלק הפנימי של השולחן מונחות המצות מכוסות במטפחת נאה...

הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ו' ~ ליל הסדר (ג) מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן מה] נותן לכל אחד מצות יד לצאת בו, ומצותה בפרוסה דווקא לכתחילה, ולדעת כמה מגדולי האחרונים (שפת אמת והאמרי בינה וכן הורו הגאון רבי מאיר שמחה והגאון הצפנת פענח זצ"ל)...

הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ה' ~ ליל הסדר (ב) מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן לז] לאחר הקידוש נוטלים הגברים [ויש נוהגים שרק בעה"ב] את ידיהם, ונוטל הכרפס ומברך עליו בורא פרי האדמה, ויכוון לפטור בברכה גם את המרור. ולדעת השו"ע אוכלים פחות מכזית...