לימוד תורה

שאלה קצת מעצבנת, אבל חשובה מאוד. מה הסיבה שאנו לומדים תורה?

כתב הרמב"ם בפירוש המשניות פרק ג' משנה ג' מסכת סנהדרין וזה לשונו: ואמר המשחק בקוביא - והוא שחוק ידוע, והוא הנקרא בערבי "גרר" ו"שרטנג", על תנאי שמשימין כספים למי שיעשה כך או שלא יעשה שיקח אותן כפי שמסכימין באותו השחוק. ואסור זה לפי שהוא מתעסק בדבר שאין בו תועלת לישוב העולם, ומיסודי התורה שהאדם אין...

אקדים בשאלתי ג' הקדמות. א. מה הדין אדם שמבאר פשט מופרך ומשובש, האם נחשב לו כלימוד תורה. (לאוו דווקא לגבי קבלת שכר. ייתכן לתלות אם חייב ברכות התורה..) ב. את"ל, במה זה שונה מכל 'הווא אמינא' שהוזכרה בתלמוד. אבל יש לחלק בין הו"א שהיא שלב בבירור הדברים, ובין פשט משובש במסקנת הדברים. ג. ואם תאמר...

ראיתי מובא מהגרח"ק זצ"ל, שאין לזה מקור בשום מקום.

מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ (שמות פרק כ פסוק כא) ופירש רש"י: בכל המקום אשר אזכיר את שמי - אֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב (יח יד) במגילה כא. "תנו רבנן מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב". וקשה א״כ איך משה רבינו ישב כאן ללמד את העם, ובשלמא "ושפטתי בין איש ובין רעהו" דהיינו...

מקובל לומר שמלבד שיש מושג של ביטול תורה בכמות כשאדם אינו מנצל את כל זמנו לעסק התורה כראוי, יש גם מושג ומציאות של ביטול תורה באיכות, לדוג' אדם שיכול ומסוגל ללמוד ביתר הבנה וביתר עומק, אך מעדיף ללמוד בצורה קלילה יותר, הרי הוא מבטל תורה, על אף שמנצל את כל זמנו, משום שהלימוד שלו הוא באיכות פחותה...