מאמר הלכתי | פורום אוצר התורה מאמר הלכתי | פורום אוצר התורה
  • עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן

מאמר הלכתי

  1. בכוונת תפילת שמונה עשרה וברכת אבות – חלק ב'

    בכוונת תפילת שמונה עשרה וברכת אבות – חלק ב'

    עוד בזה מתשובת הרשב"א ח"א סימן תכ"ג – קולא גדולה בכונה בתפילה שהכל יכולין לעמוד בה! ז. וזה לשונו, ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל, אבל הכונות רבות ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו כפי רבוי הידיעות והשגות, מן הקטן שבאישים ועד משה רבינו עליו השלום...
  2. בכונת תפילת שמונה עשרה וברכת אבות – חלק א'

    בכונת תפילת שמונה עשרה וברכת אבות – חלק א'

    בהלכות תפילה – חלק א' בכונת תפילת שמונה עשרה ובפרט ב"ברכת אבות" שמעכבת! נוסח תפילת שמו"ע אנשי כנסת הגדולה תיקנוה על הסדר א. מגילה י"ז ב' אמר רבי יוחנן ואמרי לה דבמתניתא תנא מאה ועשרים זקנים של אנשי כנסת הגדולה ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות – על הסדר. איתא בנפש החיים להגר"ח...
  3. במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק ב'

    במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק ב'

    ו. כתב השל"ה במסכת תמיד ראה ראיתי מהחרדים את דבר ד' שמשימין סידור פתוח לפניהם בשעת חזרת שליח צבור התפילה, ויהיה עיניהם ולבם שם, ולא יראו חוצה, ואז מכוונים על כל מלה ומלה ועונים קדושה ואמן ומודים בשבח ותהילה, היא העולה למעלה עד רום מעלה, ופותח המקור העליון ומקשר את השתלשלות של העולמות כולה. ז...
  4. במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א'

    במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א'

    במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א' עיקר תקנת "חזרת הש"ץ" מתקנת אנשי כנסת הגדולה: שלאחר שסיימו הציבור את תפילתן חוזר הש"ץ ומתפלל בקול רם כל התפילה. סיבת התקנה: כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן קמ"ח תיקנו חכמים ז"ל שירד ש"ץ לפני התיבה להוציא את מי שאינו...
  5. ה

    טעם כעיקר א' - בגדר האיסור של אכילת איסור אי בעיקר או בטעם

    יש לחקור טובא מה הגדרת האיסור של אכילת מאכלות אסורות אפש"ל שהתורה אסרה לאכול רק את העיקר של המאכלות כלומר שהתורה אסרה על האדם להכניס לגופו את החומר הפיזי של הדבר האסור, ואפש"ל צד שני שהאיסור הוא על חווית טעם האיסור דהתורה אסרה על האדם ליהנות ולהרגיש את טעמו של המאכל האסור, ויש להביא ראיות לב'...
  6. בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק ג'

    בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק ג'

    יא. למדנו שאם לפניו פרי העץ ופרי האדמה, ופרי האדמה חביב עליו יותר מברך על החביב תחילה ואח"כ מברך בורא פרי העץ. יל"ע מה הדין אם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם האם ג"כ יקדים החביב תחילה או שמא ברכת העץ עדיפא? כתב המ"ב בשעה"צ סי' רי"א סק"ה בשם ספר דרך החיים שאם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם...
  7. ה

    כללים ראשונים בטעם כעיקר

    הנה כל האיסורים שבתורה כגון נבילות טריפות ערלה תרומה וכיו"ב, האיסור קיים על עיקר המאכל כלומר שגוף הבשר או הפרי אסור באכילה, אבל אם יש רק טעם של האיסור בתוך מאכל אחר כגון שבישל ירקות עם בשר אסור, או בכל מיני אופנים שנחשבים רק טעם כמ"ש להלן בעז"ה, [הסוגי' בפסחים מד:, וכן חולין קח.] בכה"ג נח'...
  8. בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק ב'

    בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק ב'

    ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב. כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר...
  9. דבש המופק מאילנות הגדלים על הקברים

    דבש המופק מאילנות הגדלים על הקברים

    (סיון תשפ"ה, לע"נ דודי, דוד אשר, נלב"ע כ"ט אייר תשפ"ה, דבוראי במקצועו) נשאלתי ע"י בן דודי, הדבוראי עופר אשר, האם ניתן לצרוך דבש שהדבורים נטלו את הצוף מאילנות הגדלים ממש על הקברים [ולא סתם בצידי בית העלמין] - והוא מצוי בבית עלמין שאינו פועל לפי ההלכה - ומקובל שם לנטוע אילנות ממש על הקברים. תוכן...
  10. בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א'

    בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א'

    בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א' הקדמה לדיני קדימה! כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'. על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה". מתי יש דין קדימה בברכות...
  11. הקפת שדה ע"י צורות הפתח

    הקפת שדה ע"י צורות הפתח - שאלה למעשה - חלק ב

    הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר: נחזור לענייננו, האם מועיל לדעת הרמב"ם להקיף את השדה שבתוך העיר בצורות הפתח ללא עומד מרובה; מקום הספק כאן הוא כיצד להגדיר את הנושא, שהרי כל מקורות הדין של הקפת מקום בצוה"פ, הם לגבי שיירה שחנתה בבקעה (לפירוש תוס' והרשב"א), ד' קונדסין בבקעה (לא לביאור הר"ח)...
  12. פת שחרית ע"י אכילת תמר

    פת שחרית ע"י אכילת תמר

    הנה אי' בגמ' (ב"מ קז:) "והסיר ה' ממך כל חולי' וכו' רבי אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם. דבר אחר 'מחלה' ש'שמונים ושלשה' חלאים תלוין במרה, וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבבטלתן" ולאחר מכן אי' בגמ' י"ג דברים ומעלות שנאמרו בפת שחרית מצלת מן...
  13. ג

    בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ד'

    יש לדון בשבעה נושעים מן המשא ומתן שבגמ' בין רבי יצחק לרב נחמן א. יש לדקדק מה שהקדים רבי יצחק לשאול את ר"נ תחילה למה לא בא לבית הכנסת, ורק לאחר שהשיב לו שתש כחו, חזר ושאל אותו למה לא אסף לעצמו מנין לביתו, משמע דאילולא שנחלש ויכול היה לבא לבית הכנסת אין היתר להתפלל בביתו אפי' בעשרה, כן דקדק...
  14. ג

    בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ג'

    בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ג' א. שו"ע סימן צ' סעי' ט' ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים כו', וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בבית הכנסת. ג'...
  15. הקפת שדה ע"י צורות הפתח - שאלה למעשה - חלק א'

    הקפת שדה ע"י צורות הפתח - שאלה למעשה - חלק א'

    השאלה - בידוד קרפף בצוה"פ א ❋ זרעים ושטח שהוצף אוסרים את הטלטול א ❋ התרת כלאים ושבת בד' קונדסין ב ❋ הקפת שיירא שחנתה בבקעה במחיצות ב ❋ הרמב"ם הצריך תמיד כמה מחיצות ממשיות ג ❋ הרמב"ם וביאור הר"ח לד' קונדסין ד ❋ הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר ד ❋ הבדל במטרת צוה"פ ה ❋ מטרת צוה"פ בהפרדת הכלאים ו...
  16. י

    השימוש בסבון העשוי מחֵלב

    השימוש בסבון העשוי מחֵלב כשהעור מלוכלך בלכלוך שומני אינו מועיל לשוטפו במים, מכיון שמים אינם מתערבבים בשומן, ולכן אינם יכולים להסירו מהעור, אמנם במבנה של מולקולת הסבון קצה אחד נקשר היטב לשומן והקצה האחר - למים, ולכן לאחר השימוש בסבון - השומן נשטף בקלות מהעור . ברקמות של צמח הבורית יש מלחי אשלגן...
  17. י

    בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק א'

    נשאלתי לגבי השכרת דירה לנכרי מסרי-לנקה, שאין ידוע אם הוא עובד ע"ז, ויש חשש שמא יכניס צלם לבית המושכר. שנינו ע"ז כ': "אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות", וכתב הרמב"ם ע"ז י' ג' "אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריא מוכרין להם בתים אבל לא שדות, ומשכירין להם בתים בארץ...
  18. מ

    הקפת הראש - חלק ב' - הגדרת ההקפה, מספריים כעין תער, שיעור אורך השערות

    הקפת הראש - חלק ב' - הגדרת ההקפה, מספריים כעין תער, שיעור אורך השערות מאמר קודם בסדרה הקפת פאות הראש חלק א' - מקום פאות הראש. הגדרת ההקפה בעניין כמות השערות שעליהם חייבים בהשחתה יש ג' שיטות בראשונים: יש אומרים שאיסור התורה הוא דווקא כשמשחית את כל שערות הפאה מבלי להשאיר כלום, אולם אם השאיר ב'...
  19. מ

    הקפת הראש - חלק ג' - סיכום בעניין הלכות פאת הראש

    הקפת הראש - חלק ג' - סיכום בעניין הלכות פאת הראש מאמרים קודמים בסדרה הקפת פאות הראש חלק א' - מקום פאות הראש. הקפת הראש ח"ב - הגדרת ההקפה, מספריים כעין תער, שיעור אורך השערות סיכום תחילת מקום הפאות - א. לפי החזו"א מקום הפאות מתחיל מהמקום הגבוה שבמצח מן הצד (מקום זה שונה אצל כל אחד), ומשם יש...
  20. מ

    הקפת פאות הראש חלק א' (מקום פאות הראש)

    פתיחה נאמר בתורה (ויקרא י"ט כ"ז): "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", הקפה זו פירושה שלא לגלח את הראש בצורה שיהיה ניתן להקיפו בעיגול ללא הפסקת שערות. דהיינו, סוף הראש הוא סוף צמיחת השערות שבמצח, וסוף צמיחת השערות שמאחורי האוזניים, וסוף צמיחת השערות שבאחורי הקודקוד (משם ולמטה הוא כבר...
חזור
חלק עליון