מאמר הלכתי

הקדמה. במאמר הקודם ביארנו בס"ד את עקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין'. במאמר זה נעסוק אי"ה באחת ההלכות המרכזיות ביותר בנידון זה – 'קביעות סעודה'. כפי שנתבאר במאמר הקודם, 'פת הבאה בכסנין' היא פת העשויה מחמשת מיני דגן, אך מכיוון שלא נועדה להשביע, אין ברכתה כלחם ואינה מחייבת ברכת המזון, אלא די בברכת 'בורא...

הקדמה. ברכות. הברכה על המזון היא מצוות עשה מהתורה, שנאמר (דברים ח, י') "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך", אך מעיקר הדין לא נכלל במצווה זה אלא ברכה שלאחר אכילת הפת בלבד, אך מדרבנן [1] יש לברך לפני כל דבר שאדם נהנה בעולם הזה, ואם לא בירך הרי הוא כמועל בנכסי שמיים. מעיקר הדין היה די לברך את ה' בכל...

בס"ד, במהלך עבודתי כמלמד, כתבתי (אני מלמד בכתות נמוכות), אשמח מאוד מאוד לכל הערה/הארה, הן בביאור, והן בפסקי הלכה, וביותר אודה עד מאוד למי שיעמדני על דבר טעות, שלא אכשל חלילה... וזאת למודעי, שאני מלמד בת"ת אשכנזי, כך שההלכות לרוב הם ע"פ הכרעת המשנ"ב. הקדמה ללימוד הלכה "ברוך הוא אלוקינו שבראנו...

היסודות של מעשה בידיים וגרמא לכל התורה הלכות מעשיות רבות תלויות בהגדרת החילוק שבין מעשה ממש לגרמא, כיון שבדיני תורה רבים רק מעשה ממש אסור מדאורייתא, וגרמא אסורה רק מדרבנן, ולפעמים אף מותרת לגמרי, ועידן מרוצת הטכנולוגיה משריץ שאלות מעשיות רבות חדשים לבקרים, ויש לעיין על כל שאלה מבחינה טכנית...

ברצוני לדון ולהעמיד גדר יחס ברכות המצוות למצוות עצמן, ואבאר קמעא: חומר חיובם א. בסוגיא בפסחים (ז:), ובפירוש יתר בתוספתא דברכות (פ"ו) מבואר שמחוייבים לברך על מצוה שאדם עושה. ותחילה וראש, יש לדון בעיקרה של ברכה זו, האם חיובה מן התורה, או שמא תקנת חכמים גרידא. דלכאורה מפשטות דברי הספרי (פיסקא...

מנהג ישראל להוליך את התינוק בן שמונת הימים לברית המילה על ידי אנשים רבים, המכונים 'קוואטער'. בטעם מנהג זה כתב באוצר כל מנהגי ישרון (תרע"ו, עמ' ), שהוא משום שכבוד המצוה הוא שיעסקו בה אנשים רבים, ולכן גם בהבאת התינוק לברית מילה כבוד המצוה הוא שיעסקו בו אנשים רבים, כמנהג הקוואטר. ויש מהאחרונים...

קברים חשודים בגליל בגליל שבצפון הארץ ישנם קברי קדמונים רבים, אמנם בין מאות הקברים האלו ישנם כמה וכמה קברי קדמונים שיש לחשוד שאינם נכונים, מחמת שאותו אדם לא חי באיזור זה ולא מת באיזור זה ואין שום טעם שיקבר שם, במאמר זה אסקור כמה מן הקברים החשודים, וכמו כן אכתוב מאיזו תקופה יתכנו יותר שקברו בגליל...

בתורה נאמר (שמות לא, יד) "ושמרתם את השבת כי קודש היא, מחלליה מות יומת". ופליגי רב אחא ורבינא, חד אמר מה קודש אסור בהנאה אף מעשי שבת אסורים בהנאה. וחד אמר היא קודש ואין מעשיה קודש. וכלל גמור הוא, במחלוקת רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל. הלכך פסקינן, מעשה שבת דרבנן. ובגמ' חולין (טו.) פליגי רבי...

מהדורת חשון תשפ"ו השמטות הבית יוסף הקדמה[2] הב"י בהקדמתו לספרו כתב בזה הלשון: "נמצא שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם פירוש רש"י והתוספות והר"ן ופסקי הרי"ף והרא"ש והמרדכי והרמב"ם והגהותיו ומגיד משנה ורבינו ירוחם וספר התרומה ושבולי הלקט והרוקח ושערי דורא וספר התשב"ץ וספר...

האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')? עיין ס"ק ה'. מהו העור השלם הנחלק לקלף ודוכסוסטוס תוכן הענינים א. ראשית דבר- המציאות ועיקרי שיטות הראשונים. ב. בירור שרבינו תם והרמב"ם כתבו על אותו שכבה. ג. ויכוח ישיר בין סייעתו של רבינו תם לבין הסוברים שלליצה יש שם בפני עצמה. ד. הקושיות...

הגנת התורה והגנת כלי מלחמה[1] יש הטוענים שלפי דעת התורה אם הציבור עוסק בתורה, התורה לבדה מגינה ואין צורך בצבא ובכלי מלחמה, והראיה לזה שהרי בדורו של חזקיה כולם היו עוסקים בתורה ועל כן היה סיוע משמים שהובס צבא סנחריב, ועל כן הכל תלוי רק בלימוד התורה וקיום המצוות, ומחמת כן אין לומדי התורה צריכים...

א} בגמ' ב"מ (דף ע"ב:) יש מחלוקת האם מותר לגבות משטר שיש בו ריבית: והלכה כחכמים. ב} יש מחלוקת ראשונים בהלוואה הנ"ל, על איזה סוג שטר מדובר, שיטת רוב הראשונים: רוב הראשונים (רש"י ותוס', וכן הרא"ש והמרדכי ועוד) סוברים, שמדובר בשטר, שמפורש בו סכום הקרן וסכום הריבית בנפרד, ואם כן קשה, שהשטר אמור...

עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר: תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה...

הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה)...

האם מוטל עלינו לכבוש את ארץ ישראל מיד הגוים[1] בה"ג והרמב"ם והחינוך וסמ"ג לא מנו מצות עשה לכבוש את ארץ ישראל מיד הגויים המחזיקים בה, אבל הרמב"ן בבמדבר לג,נג, ובדברים א,ח, ובהשגותיו לספר המצוות אחרי מצוות עשה, במצוות עשה שלא הזכיר הרמב"ם, מצוה ד, כתב שיש בזה ב' מצוות עשה מהא דכתיב בבמדבר שם...

הטעם שאין נפילת אפיים לאחר סוכות האם יש תשלומין לשמיני עצרת מדוע הרא"ד מבוטשאטש חזר בו א] וכן אחר הסוכות אנו נוהגים שלא ליפול על פנינו עד ב' חשון, ובתשובה חלק א"ח סימן נ"ז [1] כתבתי דמי שאמר דהטעם בימים אלו שאחר הסוכות שאין נופלין על פניהם הוא משום דיש לו תשלומין כל ז' כטעם ימים שאחר השבועות...

רב-קו בהלכה המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה...

בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א' כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...

בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס" הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול. הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או...

כידוע בראש השנה עוברים כל באי עולם לפני בורא העולם כבני מרון. ונגזר על כל אדם בדיוק מה יעלה לחלקו בשנה הבאה, בכל התחומים. וכדברי הפייטן ב'ונתנה תוקף', מי יחיה ומי ימות וכו', מי יעני ומי יעשר, מי ישפל ומי ירום. והשאלה, המנקרת והנשאלת היא, מה ענין יש, אם כן, להתפלל במשך השנה, ג' תפלות כל יום, הרי...