מאמר הלכתי

בס''ד פרשת דברים: האם ניתן לחדש את 'הסמיכה' בזמן הזה פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה את דברי משה, החוזר על חלק ממאורעות בני ישראל במדבר, בשינוים מסויימים. אחד הדברים שעליהם הוא חוזר, הוא מינוי הדיינים, שנצטוו לשפוט את ישראל: ''וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ...

שומרי החומות והסייגים – "הגדר" כעיקרון קיומי בהלכה ובמסורת א. תמיהת הדורות: מלח סדומית ומים אחרונים בזמננו אחת הסוגיות המפורסמות המעסיקות כל בר-בי-רב הלומד את הלכות סעודה, נעוצה בדין מים אחרונים. הגמרא במסכת חולין (דף קה עמוד ב) קובעת נחרצות כי מים אחרונים הם חובה, ומנמקת זאת משום סכנת נפשות...

בס''ד פרשות מטות - מסעי: כיצד הגיעו הקרי והכתיב לתנ''ך פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה, שה' אמר למשה שלאחר נקמתו במדיין ילך לבית עולמו: ''נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ''. הגמרא במסכת נדרים (לז ע''ב) כותבת, שהפסוק יכול היה לומר 'ותאסף...

בס''ד פרשת פנחס: מדוע זמרי צדק ופנחס טעה? שיטת מי השילוח פתיחה בפרשת השבוע מפרטת התורה את שמו של זמרי, אותו הרג פנחס בגלל שקרב אל המדיינית. מדוע התורה לא פירטה את שמו של זמרי כבר בפרשה הקודמת בה מסופר המעשה? אור החיים תירץ, שמעיקר הדין אין טעם לפרסם את שם הרשעים, כי רצונו של הקב''ה שכבודם...

בס''ד פרשת חקת: האם מותר לפנות קברים על מנת לסלול דרך חדשה פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה, על מיתתו של אהרון, ועל אלעזר בנו המחליף אותו, דבר הבא לידי ביטוי גם בהחלפת בגדי הכהונה: ''וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־אַהֲרֹ֜ן אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן...

בס''ד פרשת קרח: האם ניתן לומר את פרשת הקטורת בעל פה פתיחה בפרשת השבוע מזכירה התורה פעמיים את עניין הקטורת. בפעם הראשונה במבחן שנערך בין קרח ועדתו לבין משה ואהרון, בעניין הנהגת העדה: ''וּקְח֣וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְקֹוָק֙ אִ֣ישׁ...

בס''ד פרשת שלח: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל פתיחה בפרשת השבוע טוענים המרגלים שאין סיכוי לכבוש את ארץ ישראל, טענה שהובילה לבכיית העם כל הלילה: ''וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא''. הגמרא במסכת תענית (כט ע''א) כותבת שהלילה בו בכו...

ענין אמירת היום יום וכו' קודם שיר של יום אמירת היום יום מצד מצות זכירה כתב הרמב"ן (שמות פ"כ פ"ח) ועל דרך הפשט אמרו (במכילתא כאן) שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו ולא יתחלף לנו בשאר הימים, כי בזכרנו אותו תמיד יזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא צוה אותנו...

בס''ד פרשת בהעלותך: האם לכל דג שיש קשקשת יש גם סנפיר פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה על דרישת בני ישראל לאכול דגים כמו במצרים, וכפי שראינו בעבר (שמיני שנה ג'), נחלקו האחרונים האם מותר לאכול דגים שבתוכם נמצאת תולעת האניסאקיס. מצד אחד השולחן ערוך (יו''ד פז, טז) פסק שתולעים בדגים מותרים באכילה...

בס''ד חג שבועות: האם יש לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות פתיחה בניגוד לשאר החגים שבתורה, לחג השבועות אין תאריך מוגדר, אלא הוא תלוי בספירת העומר - כאשר מסתיימת הספירה יש לחגוג את החג. כפי שראינו בעבר (אמור שנה ב'), לנקודה זו יש השלכה בשיטת הרב מליובאוויטש (שערי הלכה ומנהג ב, ריט), במקרה בו...

חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא: 'בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במיליהו'. כדי להבין חבלים אלו, עלינו להפוך את המושג האנושי של אמת ושקר, ולצלול אל הגדר המחשבתי העמוק של רבותינו, לפיו האמת נמדדת אך ורק לפי אחריתה ותכליתה הרוחנית. מתוך יסוד זה נבוא...

חותם האמת בשינוי הדיבור: האם הותר שקר גמור? חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא כי במצבים מסוימים הותר, ואף מצווה היא, לשנות מן האמת. אלא שכאן עלינו לשרטט את קו הגבול הדק, ולברר את הגדר המעשי שקבעו לנו רבותינו בהנהגת הדיבור: האם בשעת הצורך הופקרה...

בס''ד פרשת במדבר: האם יש משמעות הלכתית לנישואין אזרחיים פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה את שמות בני ישראל, ומספרת (א, יח) שכולם: ''התילדו על משפחותם לבית אבותם''. נחלקו הראשונים בביאור הפסוק: רש''י (שם, ד''ה ויתילדו) ביאר, שכוונת הפסוק שכל אחד מבני ישראל הביא את ספרי היוחסין שלו. הרמב''ן (שם)...

כתב המחבר בשו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף א' "אסור ליטול שערו או ציפורניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו ובין לאחרים וחייב על שתי שערות". ע"כ. וכתב המג"א ס"ק ב' וז"ל אבל באחת איכא איסורא כמו כל חצי שיעור כנ"ל ופשוט, דלא כעולת שבת". ע"כ. וכתב הפרמ"ג בא"א ס"ק ב'דהיינו מדאורייתא כיון שכתב המג"א כמו בכל חצי...

בענין ברכו בתרא בערבית של שבת מנהג קהילות אשכנז שאין אומרים ברכו בתרא בליל שבת א. מנהג קהילות אשכנז שאין חוזרים ואומרים ברכו בסוף התפילה בתפילות השבת הן בלילה הן ביום. [הנמשכים במנהגם אחר האריז"ל נוהגים לאומרו אחר כל תפילה, וכך מנהג הספרדים וקהילות החסידים בימינו.] ומקור המנהג בדברי השו"ע...

בס"ד פרשות בהר בחוקתי: האם יש להעדיף קנייה מיהודי על פני קנייה מגוי פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה, שכאשר אדם מוכר מוצר לעמיתו, אין לו להונות אותו במחיר: ''וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו''. כפי שראינו בעבר (בהר שנה ו')...

דיני איסור הנאה אחד הנושאים האפורים ביותר בהלכה הוא 'כללי איסורי אכילה והנאה' בכלל ו'דיני איסורי הנאה' בפרט. כמו בהרבה נושאים הלכתיים עמומים ואפורים, אין עמימות נושא זה נובעת מריבוי פרטי דינים או עמקות הנימוקים, אלא אך ורק מחמת שדיניו לא ניתנו בצורה מסודרת ומקיפה במשנה, בגמרא, ובפוסקים, אלא זעיר...